בכיכר התותח – קנה ופרחים/ נורית צדרבוים

אַתָּה תּוֹתָח?

אֲנִי אוֹמֶרֶת וְשׁוֹאֶלֶת לִי מִכְּבָר

והוֹלֶכֶת בַּכִּכָּר – לֶחֶם.

אִישׁ אִישׁ מַטֶּה אֶת לַחְמוֹ,

וְצוֹרֵב בַּזִּכָּרוֹן שֵׁמוֹת שֶׁלָּחֲמוּ.

תּוֹתָח בְּכִכָּרה שֶׁל קִרְיָה רַבָּתִּי

מּוּנָח עַל הֲרוּגָת פְּרָחִים וְזִכָּרוֹן.

זֶה הָרֵי הֲכִי תַּרְבּוּתִי

וְגַם דָּתִי

כִּי לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ

פֶּסֶל בָּאָרוֹן.

אַרְבָּעָה אֹהָלִים מַטִּים לִנְפֹּל

עַל פְּרָחִים שֶׁנָטוּ לִנְבֹּל.

רוֹצִים לִמְחֹא כָּף אֶל כָּף זְכוּת

וְלֹא לִהְיוֹת נָחוּת.

לֵישֵׁב בּיֹום חָם וְאָבִיךָ

תַּחַת עֵץ רַעֲנָן וּנְטוּל צֵל

וְרוּחַ. וְרַק פֶּסֶל אֶחָד

מִסְתַּכֵּל וְלֹא רוֹאֶה

כִּי עֵינַיִם לוֹ וְלֹא.

רַק הַתּוֹתָח מַזְהִיר וּמַזְכִּיר

שֶׁכָּאן אֵין מְחַטֵּטִין בְּזִכָּרוֹן

וְאֵין מְכָּתֵּתִין חָרָבוֹת לְמַזְמֵרוֹת.

כִּי אֵלּוּ הֵן כִּכָּרוֹת

שֶׁל  יֹפִי וָפֶרַח וְרֵיחַ

שאֶצְלָם וּבְצִלַּם אוֹרֵחַ

נָטָה לָלוּן.

אֶצְלֵנוּ בַּכִּכָּר הַמְחָאָה הִיא רַק דֻּגְמִית.

אֶצְלֵנוּ בַּקִּרְיָה הַמְחָאָה הִיא לֹא תַּדְמִית.

אֲבָל, אֶצְלֵנוּ בַּכִּכָּר הַמֶּרְכָּזִית

יֵשׁ תּוֹתָח וְקָנֶה אָרֹךְ ללֹא מִדָּה

עִם פְּרָחִים שהִתְבָּלוּ וַאֲדָנִית.

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים