עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6881)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    sari10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    esty.d
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מאיר-מירב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מיכאל 1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז פורטון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    navatalhon
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אהוד אמיר.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חכמה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    בקרוב

    הודעות על אירועי תרבות ובעיקר ספרות

    "התפתחות" / דובב לביא, הוצאת גוונים - ביקורות מאת יהודית מליק-שירן ועמיקם יסעור

    6/5/11 11:49
    4
    דרג את התוכן:
    2011-09-30 22:41:07
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ ספר שיר שירה הוצאה לאור התפתחו ]

    ''

     

     

    אותיות נובעות

     

    אוֹתִיּוֹת נוֹבְעוֹת עַל בְּדַל נְיָר,

    מִלִּים שֶׁנֶּחְצְבוּ מִלֵּב וְהֻתְּכוּ בְּעֶצֶב,

    אֲסֻפַּת הָרֶגֶשׁ, עֵדוּת לְקִיּוּמִי.

     

    דִּבְרֵי שִׁיר, הַמְּסַפְּרִים עַל חַיִּים, אַהֲבָה וּמָוֶת,

    קוֹלְחִים חַסְרֵי אוֹנִים וּבְלֹא מַעֲצוֹרִים.

    לוּ הָיָה בְּכֹחָם לָנוּס מִקֻּלְמוּסִי

    לֹא הָיָה בִּי הָעֹז לֶאֱהֹב, לִזְעֹק, וְלַחְמֹל לָרִיק.

     

    כָּל עוֹלָמִי - שִׁירָתִי, וַהֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְעוֹלָמִי.

    בְּתםֹ דִּבְרֵי הַתֹּם אִוָּתֵר יָתוֹם מִתּוּגָתִי.

     

     

    בשעה טובה יצא לאור ספר שיריי "התפתחות" בהוצאת גוונים.

    ניתן למצוא את הספר בכל חנויות הספרים וגם להזמינו באתר האינטרנט של ההוצאה. 

    קישור להזמנה באתר: http://gvanim.dpages.co.il/aecommerce/c7324/111657.php

     

    להלן רשימת ביקורת של הסופרת, המשוררת והעורכת יהודית מליק-שירן שראתה אור בגליון האחרון של כתב העת "על הדרך":

     

    מִשְׁכָּן הַכְּאֵב הַנִּצְחִי / יהודית מליק-שירן

     

    כשכתיבה באה מעמקי הלב היא נולדת מתוך בערה יוקדת. בערה שמתרגמת התכות אש בריאה לכאב, לאהבה, לבדידות, לגעגוע, לציפיה, לשמחה, לפליאה ולהתפעמות הרגש.  הספר הזה של דובב לביא "התפתחות" מתאר תהליך פנימי אליו נוצקו התכות האש באותיות שחברו למילים והפכו מבען לשיר. "אוֹתִיּוֹת נוֹבְעוֹת עַל בְּדַל נְיָר / מִלִּים שֶׁנֶּחְצְבוּ מִלֵּב וְהֻתְּכוּ בְּעֶצֶב / אֲסֻפַּת הָרֶגֶשׁ, עֵדוּת לְקִיּוּמִי"  (עמ' 61), ובשיר אחר: "בַּמַּסָּע הַזֶּה לֹא שָׁאֲלוּ אַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה / בַּמַּסָּע הַזֶּה לֹא נִזְקְקוּ לְאֵשׁ וּלְעֵצִים" (עמ' 60).

     

    שוטטתי במסע המילים והן לקחוני אל ראשיתה של הדרך המכונה "התפתחות". וכיצד מסע המילים יוצר התפתחות? זו שאלה מאוד מעניינת, כי אפשר להתייחס אל השיר הפותח את המסע "פְּנִינֵי חֹרֶף נָגוֹזוּ / רַעַם עַרְפִלִּים נָמוֹג" (עמ' 7) ואפשר להתייחס אל אמצע הספר כראשית המסע. "כָּאַיָּלִים הַפּוֹסְחִים עַל הַסְּעִפִּים נַדְתִּי בֵּין הָעוֹלָמוֹת / בְּעוֹלַם הָאֱמֶת לֹא יָדַעְתִּי רַחֲמִים, וּבְעוֹלַם הַחֲלוֹמוֹת / הָיְתָה אַהֲבַת חַלָּמִישׁ לְמַעַיְנוֹת מַיִם רַבִּים" (עמ' 34). התכות האש מהן נולדו השירים עברו גלגול או שינוי ויצרו התפתחות בעל זמן ועל מקום. "אֶת מַשְּׂאַת לִבִּי זָנַחְתִּי בֵּין חוֹמוֹת מְצִיאוּת... / לוּ חָפַצְתְּ לִמְשׁוֹתֵנִי וּלְהָשִׁיבֵנִי אֶל נַפְשֵׁךְ / הָיִיתִי מֵקִים אֶת גֶּשֶׁר עַצְמוֹתַי הָרוֹחֲשׁוֹת / לָאוֹהֲבִים הַפּוֹסְחִים בְּמִצְעַד הַדְּמָעוֹת" (עמ' 34). לידת השירים היא צמיחה מתוך בערה, מתוך המשכן הנצחי של הכאב ויש בה נגיעות של ראשית ואחרית ממש בכפיפה אחת. מסע ההתפתחות מלווה בשלוש מוזות האמונה, האהבה והתקווה. כאשר חוסים בצילן יוצאים עם מסרים של חוכמה מהספר הזה.

     

    המשורר  הרומאי אובידיוס בספרו "מטמורפוזות" כותב על מצבים משתנים. לביא עוסק בשיריו במצבי השתנות: " פִּגְעֵי הַזְּמַן שֶׁתֵּדַע אָרֶץ / בַּל יָפֵרוּ אֶת יְסוֹד קִיּוּמִי"..."וְנִבְטֵי לִבִּי... טְמוּנִים בְּעמֶֹק מַהוּתִי" (עמ' 36). האל מסמל כוחות אנרגטיים ביקום ובנפש האדם. לכן היכולת של האל לשנות את התגלמויותיו היא גם היכולת של החומר, כמו גם יכולתו של האדם להשתנות: "עַל יְהִירוּתִי הֻכֵּיתִי בְּנֶגַע אַהֲבָה / בְּלַהֲטָהּ נִכְוֵיתִי, נִצְרַבְתִּי בְּטַעֲמָהּ" (עמ' 37). רצף הזמן הוא מצב משתנה היוצר התפתחות קווית, התפתחות בתנועה הבוראת עולמות: "לְעִתִּים נִדְמֶה כִּי הָאַהֲבָה נִתְּנָה / בְּלִבּוֹתָם שֶׁל הַסּוֹגְדִים לָהּ -/ אַךְ בִּיקָרָם אֵינָהּ חֲפֵצָה" (עמ' 38). גם לביא יוצר עולמות ממפגש העיניים בין נפש השיר לנפשו כמשורר, בין הדואליות של הנפש נחווים הקונפליקטים ממצב של אסור למצב של מותר: "הֲתֵדְעִי לָנוּס מֵחֲרוֹן אַהֲבָה אֶל חֵיק חַיִּים?" (עמ' 39), "הֲשָלוֹם לָךְ שְׁכִינַת יְגוֹנִי?, הֲשַבְתְּ לְהַתֵּל בִּי כְּאַחַד הָאָדָם?" (עמ' 41),  " הֲיִשְמַע קוֹלִי, אָחִי?" (עמ' 43), "הֲזֶה דִּינָהּ שֶׁל אַהֲבַת אֱמֶת?" (עמ' 56). כל השאלות שצוטטו כאן מעידות על סערת רגשות, על ניסיונות להתמודד עם עוצמות השתיקה והחלל הריק שנוצרו מליטוף של געגוע לאח שאיננו: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל סוֹרְגֶיךָ חָלָל / כְּלָבִיא נִלְחַם עַד הִגִּיעַ לִמְחוֹז מִשְׁכָּבוֹ.../ לֹא יָדַע אַהֲבָה, אַךְ מָוֶת שָׂבַע…/ חִיּוּכוֹ, אַחֲרוֹן, יִתְכַּסֶּה בַּעֲפַר עֲרוּגוֹת" (עמ' 43)  ולאהובה שנעלמה: "שֶׁמֶשׁ אֶרְאֶה כְּבוּיָה בְּעֵינַיִך / וְאֵדַע זוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, לֹא תָּשׁוּב וְתִזְרַח / עֵת צִנַּת הַיָּם תַּחֲבּקֹ עָרְפֵּךְ / יָדִי אֶל יָדֵךְ תִּקְרַב - וְאֵינֵךְ" (עמ' 8). השירים בספר הותכו באהבה, בכאב, בבדידות, באכזבה עד שחוו שינוי מהותי בתהליך כתיבתם. סוד ההשתנות גלום במצביו הסוערים של המשורר. בחשכת חצות "יְקִיצָה מֵהֲזָיַת טֵרוּף תָּבוֹא אֶל קִצָּהּ / כִּנְקִישַׁת בְּרִיחַ מְבַשֶּׂרֶת שָׁעָה אַחֲרוֹנָה" (עמ' 9). באותה חשיכה יממה מתנמנמת בודדה וערירית, ומתוכה מגיח "אור מדמם" החושף גשר רעוע  בקצה הדמעות. אותו אור מדמם מגיח מבערת הבריאה ויוצר יש מאין. מקור האור הוא מקום האושר. הזמן לעומתו "נוֹטֵל נְשָׁמוֹת בּוֹדְדוֹת בְּאֶצְבָּעוֹת דַּקִּיקוֹת / מְגוֹלְלָן לְפִסּוֹת זְעִירוֹת שֶׁל חַיִּים וּמְשַׁלְּחָן" (עמ' 22), והלבנה ממרום האופל "חוֹבֶקֶת אֲדָמָה כְּאָדָם חוֹבֵק חַיִּים" (עמ' 24).

     

    הנפש עצמה מקיימת בתוכה את האיזון המתמיד בין הקבוע לבין המשתנה. הציר הקבוע באישיות מאפשר מסר יציב להשתנות מתמדת ודיאלוג בין הסטטי לדינמי. גם כשקולו של המשורר מובא במונולוג אישי פועמות בו פסיעות הרגש הקשובות ל"שְׁתִיקָה מְסַפֶּרֶת סִפּוּר נְטוּל מִלִּים" (עמ' 44). האני-השירי עוצמתי גם מבעד לשתיקה, הוא נוכח בקולו ההחלטי "גָּמַעְתִּי מֶרְחַקִּים ,כִּלִּיתִי שָׁנִים / וְכָעֵת חוֹצְצוֹת בֵּינֵינוּ רַק מִלִּים" (עמ' 42). המשורר יהודה עמיחי מנסח זאת כך: "פעם אמרתי בחופזי / המוות הוא האלוהים / השינוי נביאו / עכשיו אני כבר רגוע ואומר / השינוי הוא האלוהים, והמוות נביאו". מכאן ניתן להסיק שבכל שירי הספר הפרושים לנגד עיניי, במחזור שירי הטבע השינוי המתמיד הוא הקבוע וכך המוות מאפשר השינוי הוא הקבוע. השינוי והקבוע הם שני פניה של ההתפתחות בספר זה.

     

    יש זיקות מנחמות בספר זה. זיקות שנוצרו מכאב  הגעגוע לאח שאיננו, גם ההקדשה בספר מוקדשת לאח שהטביע חותמו עמוק בתודעת חייו של המשורר. על החולף והנצחי "אֵין לָאָדָם יְקוּם, אֶלָּא עוֹלָמוֹ / הוּא נוֹלָד וְגוֹוֵעַ אֶל תּוֹכוֹ / כְּשֶׁחָדֵל הוּא לְהִתְקַיֵּם ,תָּם גַּם יְקוּמוֹ" (עמ' 18). התהליך הפועם בשירים מכיל מצבים משתנים. השלמה ופיוס עם העצב, הכאב והשכול. ההתפתחות היא הכלה והכרה בשינוי שאדם עושה בחייו. בראשית החיים האדם מובל על ידי האם, ובסופו מובל על ידי אלוהים. במשך חייו האדם לומד להכיל את עצמו, להיות המיכל של עצמו. ככה הם שירי ההתפתחות בספר הזה. עיני הקוראים מובלות אל היופי שנברא בסוד עצמות החומר. על החיבור בין היוצר ליצירה אפשר לקרוא בדפי הספר המכיל תובנות חיים שנולדות ממחוזותיו של הזיכרון. ספר מאיר ומואר בתובנות חכמות על החיים. מומלץ לאוהבי המילה הכתובה.

     

    מצורפת רשימת ביקורת נוספת על ספרי מאת הסופר עמיקם יסעור:

     מאת עמיקם יסעור. כל הזכויות שמורות יולי 2011.

    ע ל  ס פ ר   ש י ר י ו   ש ל   ד ו ב ב  ל ב י א  " ה ת פ ת ח ו ת "

     

         הספר יצא זה עתה בהוצאת "גוונים". המחבר, פרופסור בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, בעל דוקטורט בניהול אסטרטגי מאוניברסיטת פנסילבניה. שיריו פורסמו ב"מאזניים", "עיתון  77" ועוד. ספר ביכורים זה מוקדש לזכר אחיו. המחבר הוא תושב חיפה.

     

        שם הספר מבטא תהליך. אנו מכירים רומנים של התבגרות וחניכה. כאן ההתפתחות מתוארת מזווית ראייה לירית. היסוד הקונטמפלטיבי בולט כאן. יסוד של התבוננות.  השירים מתמקדים בהווה.  יש בהם, לפרקים, ניסיון להבהיר מושגים.  בדרך כלל ניתן למצוא בשירים חתירה אל היגד מסכם. רוב השירים מסתיימים בנקודה ואינם קטועים, ואינם חלק מרצף גדול יותר.  יש גם שירים המסתיימים בסימן שאלה ומבטאים תהייה מסוימת. הזמן הוא גיבורו הנסתר של הקובץ.  ניכרת כאן גם השאיפה אל הסונטה, אותו שיר הגיון. הנטייה לחריזה מקרבת את המחבר לקבוצה של כתב העת "הו". הזיכרונות מוטמעים בתוך המחשבה, שהיא היסוד הדומיננטי בליריקה שלפנינו.

     

        הנופים העיקריים בקובץ זה הם נופי הנפש. ניכרת שאיפה להגיע לאיזון הרמוני. הדובר מנהל דיאלוג בחלק מן השירים עם נמענת. ניכר כאן גם יסוד של געגועים. פעמים דומה, כי המשורר מצא את הוודאות הנכספת. פעמים הוא תוהה, מגשש בחלום או בהזיה. מאפיין נוסף של קובץ זה הוא הנטייה לשפה גבוהה מעט. חגיגיות המלווה את הישירות של הדברים הנאמרים. ניסיון החיים וההתנסות נמסרים כאן ברמז, כאשר הדגש הוא על היסוד ההגותי.

     

         רוח של קינה אלגית חופפת על שני השירים הראשונים קובץ. האחד על הפרח והשני על אותן ציפורי שיר אובדות בשיר על ימים שכלו. בשיר השלישי בולטת גם אותה רוח אלגית על ימים שכלו. בשיר זה בולטת גם תחושת חוסר המוצא של הדובר הנמצא על גשר רעוע. אותה רוח אלגית חופפת גם על השיר הרביעי, שהוא הספד ללוחם. בשיר החמישי תחושה של פרידה. החירות המואנשת דומעת. העצב ניכר גם בשיר הבא למרות כותרתו המבטאת אור. הדובר חש צינת בדידות. בשיר הבא, "פנס רחוב", בולט המוטיב של הכמיהה. הכמיהה היא מוטיב חשוב ובסיסי בשירה הלירית. יש צל המרחף מעל הדובר בכמה מהשירים. אותה תחושה של ודאות דטרמיניסטית בדבר הקץ. הכאב של האדם אשר מתואר בשיר על הבריאה. כאב, אשר כרוך במעין תהליך מיתי. בשיר "במה אשיבך?" מתנהל דיאלוג מעניין בין הדובר לבין האל הבורא. השאלות הן של האל. התשובות הן של הדובר. מהותו של השיר היא הנתינה. תחושה של גורליות והשלמה מרחפת על רבים משירי הקובץ.  הדובר נושא בחיקו מכאובי נעורים ומצהיר בשיר אחר, כי בדידותו תהא מנת חלקו לעולמים. אותו אופי הצהרתי פסקני מבטא את הגורליות הזאת. לא ה"אני" של הדובר עומד במרכז השירים אלא תודעתו ומידת ודאותו ההכרתית.

     

       "במסע הזה" הוא שיר מיוחד במינו בקובץ. יש כאן מעין וריאציה מעניינת, פרשנות למעשה העקדה. השיר הוא תמציתי, כתוב מתוך ריחוק הגותי ויש בו אמירה בעלת פרספקטיבה על מוטיב מרכזי בתרבותנו ובהווייתנו. לסיכום זהו קובץ הגותי מלא כאב.

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על ""התפתחות" / דובב לביא, הוצאת גוונים - ביקורות מאת יהודית מליק-שירן ועמיקם יסעור"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    13/6/11 23:59
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-13 23:59:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נראה מבטיח....שיהיה בהצלחה! נתראה בדוכן הספרים של גוונים בשבוע הספר...

    --
    רקפת אלטשולר
    Sophisticated Space Style
    17/6/11 09:53
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-06-17 09:53:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תודה ולהתראות


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על ""התפתחות" / דובב לביא, הוצאת גוונים - ביקורות מאת יהודית מליק-שירן ועמיקם יסעור"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה