מזה זמן רב לא יצא לי לכתוב המלצות או רשמים בנושאי מוסיקה, דיסקים והופעות - תחום המקורב לליבי ושאני מאוד אוהב. עיסוקי החיים השונים... למען האמת התחלתי בעבר לכתוב רשמים אודות הדיסק החדש ומופע ההשקה של להקת איטליז שאני מאוד אוהב אך לא הספקתי לסיים ולפרסם (שמחתי שרבים אחרים עשו זאת במוקמות שונים כולל כאן). קודם לכן אפילו תיכנתי לכתוב על הדיסק החדש של אלברט בגר – Peace Maker שמאוד אהבתי, ובעיקר את הנעימה Long Story אך גם אז לא הספקתי לכתוב ולהוציא את אשר רציתי. אבל הפעם, אומנם באיחור של יותר מחודש, אני מחליט להוציא לעולם המלצה חדשה ובועטת.

את הדיסק "My Unpolished Diamond" ("היהלום הלא מלוטש שלי") של אייל רג'יניאנו שמעתי לראשונה בתום חודש ינואר, עת הגעתי, לחנות הדיסקים "שלי", בצהרי יום שישי המאוחרים, כהרגלי מידי פעם, כדי לשמוע ולבדוק מה חדש. הדיסק של אייל, נקלט על ידי אי שם באזור הדיסקים החדשים והלא מוכרים .., אזור המיועד בעיקר לקהל פתוח, שאוהב ונכון יותר לשמוע דברים חדשניים, מוסיקאים בתחילת דרכם או מוסיקאים שאינם ב- main stream ולכן מרביתם מוצאים את הדיסקים שלהם בהוצאות עצמיות. זהו בדיוק איזור המוסיקה שמעניינת אותי.

הדיסק הגיע לחנות רק יום או יומיים קודם כך שאפילו המוכרים עצמם לא הספיקו לשמוע ולומר לי באיזה כיוון מדובר – שזה תמיד יותר מסקרן. בכל מקרה התרשמתי מהעטיפה המושקעת והאיכותית וציור הצ'לו ואלו מיד יצרו בי את התחושה שיש כאן משהו מעניין ומאתגר. אך היות ומניסיוני תמיד למדתי שאסור להסתכל רק בקנקן ביקשתי מיד לשמוע כדי שאחליט – אם לרכוש או לא. אך היות ומדובר בדיסק חדש, לא מוכר ולא מיוחצן התלהבות המוכרים לא היתה רבה במיוחד. הסגירה המיוחדת והחשש שמא לא יצליחו למכור בעתיד את העותק הפתוח ... יצרו מעט מבוכה. אך היות ואני ידוע כקונה טוב, חדשני ומוערך בתוספת העובדה שגם למוכרים היתה תחושה שאכן צדתי משהו מעניין הם כמובן הסכימו לסיכון המחושב.  

וכך לקחו לי 30-60 שניות מהאזנה לשיר הראשון באלבום "Bitter Sweet" כדי להבין ולהחליט שאת השאר אשמע כבר בבית בדיסק ארוז חדש – תוך בקשה והמלצה חד משמעית למוכרים שהדיסק "הפתוח" ישמש להשמעה נוספת בחנות עבור מאזנים אחרים כדי לקדם את המוסיקה והמכירות.

השיר "Bitter Sweet" המורכב ועמוק כבר משמו "מריר ומתוק" פותח בנגינה קלאסית של פסנתר, קונטרה בס, וכינור בשילוב קולות מרגש ונוגע של אייל רג'יניאנו, סיוון עמרן וקרן פז. השיר והסיטואציה הזכירו לי במדויק איך כמה שנים קודם לכן שמעתי לראשונה דיסק חדש לחלוטין ומדהים בשם: At Home שיצא לאמן אבישי כהן (נגן הקונטרה בס) שטרם הכרתיו עד אז .. ואיך האזנה קצרה שלי בחנות למנגינה "Remembering" גרמה לי אושר כה רב, עד שמיד רכשתי אותו והמלצתי עליו מיידית לאנשים רבים בארץ ובחו"ל, שלא מעטים מהם זוכרים לי ההמלצה זו עד היום.

 

כך בשובי הביתה הקשבתי ליתר הדיסק, "My Unpolished Diamond" קראתי חלק ממילות השירים שכולם בשפה האנגלית, שמות המבצעים ואפילו נכנסתי לאתר לקרוא במי ומה מדובר. ובכן רג'ניאנו הוא יוצר בן 26, כותב, מלחין, מבצע ומנגן בכלים רבים (קונטרה בס, גיטרות וכוי), כאשר לצידו מפליאים נגנים מוכשרים נוספים (בצ'לו, כינורות, פסנתר גיטרות וכלים נוספים) וזמרות מדהימות בשם קרן פז, קרן פרלה וסיוון עמרן שמפליאות בשירה נעימה, עמוקה ונוגעת – פשוט מקסים.

הדיסק עצמו הוא בהחלט מחוזות חדשים בשילוב של ג'אז, פולק, רוק ומוסיקה קלאסית עם שירה מודרנית. הופעת ההשקה של הדיסק, אליה לא יכולתי להגיע, נערכה בתחילת פברואר, בצירוף אנסמבל של 9 נגנים ושתי הזמרות קרן פז וקרן פרלה.

אייל רג'יניאנו כותב מיד בכניסה לאתר שלו:

“For most people – music is the background of life”

“For me – life is the background of music”

מעניין...! ובכל מקרה תודה על הכישרון והיכולת להביא מוסיקה איכותית שכזו ל- background of my life. באמת מקסים. שאפו.

אייל רג'ינאני, הדיסק My Unpolished Diamond – מומלץ בחום.

מועד ומיקום ההופעות חדשות יפורסמו בקרוב באתרו – המון הצלחה !

ביקורת שעושה חשק. אלך לבדוק..! תודה

צחי תודה על התגובה. דרך אגב ביום שישי האחרון הלכתי לרכוש עוד כמה עותקים מהדיסק עבור מתנות נדרשות ... ואז הסתבר לי שהכל כבר נמכר .. וככה השאירו אותי לבסוף אם אותו "העותק הפתוח" ... משמע אין אפילו כבוד מינימאלי :) לפחות mission accomplished :) שבוע טוב !