עכשיו סיימתי לראות את הסרט של בנקסי על אחד, טיירי גואטה, בעיקר.

אבל זה סרט על street art ועל האמנים. כן גם בנקסי.

לא . לא רואים לו את הפנים... גם כאן.

אפילו הוא מסווה את הקול...

"ברח דרך חנות המתנות"

אין לי מושג אם הוא מוצג/יוצג בישראל.

הוא "סרט תיעודי".

כיצד איש קצת משונה. הרבה אובססיבי. הופך אמן רחוב והופך יצרן אמנות.

(השיא, כמו אצל ניוסון, הוא אצל מדונה... ניוסון התחיל לפרוח אחרי שהכורסא שלו כיכבה אצל מדונה. גואטה בשיאו מעצב את עטיפת האוסף שלה...).

בנקסי נשבע בסוף הסרט שהוא לא יעזור יותר למי שרוצה לעשות סרט על אמני רחוב.

כך התחיל גואטה.

הנה האתר של הסרט

סרט ענק. בסופו נשארה השאלה הגדולה תלויה באויר,,, אז על מי הבדיחה פה בעצם?! על גואטה? על המעריצים שלו? אין בדיחה כלל? ככל הנראה, הבדיחה היא עלינו. להיט.

והנה המשך הסיפור של שחקן אחד בסרט.

צטט: שחר_קליין 2011-02-16 15:22:13

אומר לקראת הסוף הדובר של בנקסי (כך הוא מוגדר שם): "על מי הבדיחה? אולי בעצם אין בדיחה..." אולי אפשר להשוות את גואטה לסוף ימי הרוק בסוף שנות השבעים, כשממוסיקה כיפית זה הפך למשהו שמטופל על ידי מערכות ענק של מיסחור. גואטה היה שם וראה הכל- ותיעד הכל. ומסוחר T שירטס הוא הבין שהוא יכול להיות יצרן אמנות- ועשה את זה.

 ---

מצטטת כאן קטע ממאמר שלי שעוסק דווקא בהיפ הופ אבל רלוונטי גם לכאן:

"ההיפ הופ היא תרבות אופוזיציונית, דרך חיים ומצב תודעה שבמקורה אפיינה בעיקר את קהילות השחורים בערי ארצות הברית. בתרבות ההיפ הופ ארבעה אלמנטים עיקריים: הגרפיטי, הריקוד (ברייק דאנסינג), מוסיקת הראפ וה D JING. כתרבות אופוזיציונית ההיפ הופ נתפש בעבר כאיום מוחשי המסכן את הממסד התרבותי הקיים. הוא עסק בנושא הטעון של יחסי שחורים ולבנים בארה"ב, במרירות ובתסכול של הקהילה השחורה. רגשות קשים אלה החלו לפרוץ החוצה בצורת ציורי הגרפיטי החתרניים ובמוסיקה בעלת גוון פוליטי ותכנים וצורה חושניים. תרבות ההיפ הופ התפתחה במהלך שנות השבעים ברובע הברונקס בניו יורק, שם גם הוטבע המונח ע"י הדי ג'יי KOOL HERE, שהתייחס לקפיצה של הקצב (HIP HOPING) מסולם מוסיקה אחד לשני. בשנות השמונים החלה תרבות ההיפ הופ לצבור פופולריות גדולה בכל רחבי ארה"ב והפכה מהר מאוד לכלי מכירות בידי חברות גדולות ואנשי עסקים זריזים...."(אגם דאלי,2008). 

צטט: שחר_קליין 2011-03-16 21:02:34

ומומלץ ללכת לבלוג של אביבית!

 ----

תודה רבה שחר