לנוחות הקוראים, ובעיקר הכותבים, ארכז כאן אפשרויות שהוזכרו בדיון אחר שהעליתי. מקווה שאלה יסייעו למתלבטים מה לעשות עם כתב-היד הדחוי, ובעיקר למוכשרים שבהם.
ספר של כותב אנונימי שיצא באחת מהוצאות הספרים הגדולות, מחייב את כותבו לצעוד בדרך חתחתים שרוב ההולכים בה אינם מגיעים אל היעד הנכסף. כעת נותרו לאותם נושרים כמה אפשרויות:
1. להחזיר את הטקסט לעיבוד ולעריכה שישביחו אותו, ואז לנסות סיבוב נוסף של "אודישנים" בהוצאות הספרים.
היתרון – יש סיכוי, גם אם לא גדול, שבמתכונתו החדשה יזכה הספר להתקבל באחת מהוצאות הספרים הגדולות שלכוחן השיווקי אין תחליף.
החיסרון – הוצאה כספית שתתברר כמיותרת. אבל גם אז, כעת הספר ערוך על-ידי עורך שבחר הכותב. אם יפנה הכותב להוצאת ספרים קטנה או בינונית (אפשרות 2), או להוצאה עצמית (אפשרת 3) עלות העריכה תוכל לרדת מהעלות הכוללת של הפקת הספר.
2. להוציא את הספר בהוצאת ספרים קטנה או בינונית, במימון חלקי או מלא של הכותב.
היתרון – אם בחרת בהוצאת ספרים רצינית, ואני מכירה לפחות אחת כזאת, היא לבטח תספק את כל שירותי ההפקה – עריכה, ניקוד, גרפיקה, בית דפוס, כריכייה, מפיץ, הצגת הספר בשבוע הספר העברי ולעתים יחסי ציבור, במקצועיות רבה.
החסרונות – יש לבדוק היטב שזו הוצאת ספרים אמינה ורצינית שמעסיקה אנשי מקצוע ראויים. מערך ההפצה לא יהיה חזק כמו זה של חלק מההוצאות הגדולות.
3. הוצאה עצמית
היתרון – כותב בעל יוזמה ומרפקים, ורצוי גם אמצעים, יוכל לדאוג להעניק לספרו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, ואם יהיה נחוש ויצירתי יוכל גם לתרום רבות ובערוצים שונים לשיווק ולהפצה.
החיסרון – עקב חוסר ניסיון או ניסיון לחסוך בעלויות, עלול כתב-היד להתכנס בספר שלא טופל על-ידי אנשי מקצוע טובים, ולא משנה כמה יתאמץ הכותב או מישהו מטעמו להפיץ את הספר בחנויות הספרים, הגימור הסופי לא יהיה מספיק טוב, בכל קנה-מידה, ומכירות הספר יידונו מראש לכישלון.
4. פרסום של הטקסט הגולמי, כפי שהוא וללא עריכה, באתרים שונים באינטרנט.
היתרונות – אין עלויות (וגם לא רווחים). נפתחת אפשרות לקבלת משוב בזמן אמת, לפעמים עוד במהלך הכתיבה, ויש בכך עידוד וסיפוק (בכמה אתרים אפילו יוכל הכותב למחוק תגובות שאינן לרוחו). יתרון נוסף – פרסום כזה אפשרי גם לכותבים בינוניים ומטה, או כאלה שכתבו לקהל ייעודי מצומצם, ויכול לאפשר להם למצוא קוראים אוהדים.
החסרונות – כותב שהשקיע שעות וימים, חודשים ואולי שנים בכתיבת יצירתו, בעיקר אם מדובר ברומן, או בספר עיוני או מקצועי רחב-יריעה, יתקשה למצוא באינטרנט קהל קוראים שיתעמקו בטקסט שלו מתחילתו עד סופו, מול המסך. חיסרון נוסף – קשה להשוות את המשובים הנעימים ברשת לתחושה של הספר שאתה אוחז בידיך, מדיף את הריחות הטריים של מכבש הדפוס, והידיעה שהוא שוכן בספריותיהם של מכריך ואוהביך, וכמובן – ההתרגשות למצוא אותו מונח בערמות חגיגיות בחנויות הספרים.
* * *
לדיון שהתפתח תרמו גם רעיונות אחרים. מרת ארבונקל, למשל, הציעה לסופרים ללמוד באופן מסודר באקדמיה, כדי להפוך ל"סופרים מקצועיים". אהוד אמיר הציע בלוג באינטרנט כתחליף לספר. plan b הציע חבירה לאדם מתאים שיקדם את כתב-היד מול העורכים. eicher077 כתב על היעלמותו העתידית של הספר המוכר לנו, כשיחד עם המעבר לספרים דיגיטליים יימחק הכורח לעבור את חומת הלקטורים כדי להגיע אל הקהל. איילת הלר הציעה להפיק את הספר דרך הוצאת ספרים עד שלב הדפוס, ולהדפיס עותקים רק על-פי דרישה.
לכל המגיבים והמציעים - תודה. תרומות נוספות של רעיונות - תתקבלנה בברכה.
www.yonadoron.co.il
הוספת תגובה על "לאן הולכים כתבי היד שהוצאות הספרים הגדולות דחו על הסף"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה