עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    חברים בקהילה (4070)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Logo in
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנן הראל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היזם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    taliapo
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    lolapo
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ליאורה ד.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ערנט
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ואפל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איפור מקצועי...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    יש ארטים בקהל?

    13/9/10 14:46
    1
    דרג את התוכן:
    2010-09-14 21:39:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    הסיפור הוא פשוט. בהתחלה יש מוצר. הוא מגיע עם רשימת ערכים בילט-אין. הוא אמור לשפר את חייכם במידת מה, הוא יכול להיות חדש ומפתיע או שביכולתו להציע אלטרנטיבה אחרת, טובה יותר למה שקיים. זה בגדול. עכשיו תור הבירוקרטיה.

    בואו נגדיר רגע מה היא בירוקרטיה. לצורך העניין, נעזרתי בויקיפדיה: עקרון ניהול ארגוני שמבוסס על חוקים רשמיים, ברורים ומוחלטים והבנייה (השלטת סדר מופתי תוך שימוש בתפקידים מוגדרים עם היררכיה ונהלים מוגדרים). המילה "בירוקרטיה" מורכבת מ"בירו" (משרד בצרפתית) ומ"קרטיה" (כוח ביוונית).

    אנחנו נוטים לחשוב שמוצר עובר תהליכים בירוקרטיים רק בראשית דרכו. רישום פטנט, אישורים חוקיים כאלה ואחרים. אבל גם דרך יחצונו, שיווקו ופרסומו רצופה לא מעט בירוקרטיות. וכטבעה של בירוקרטיה, היא לא תמיד נחוצה. זה מעניין, כי משרדי ממשלה וגופים מוסדיים אחרים שמחזיקים בחותמות משמעותיות נתפסים כמשהו רע. משהו בגוונים של חום-אפור, עם כסאות מסתובבים שמחזיקים מעמד זה עשרות שנים (השולחנות הם אלו שסופגים את כל המכות), משרדים שרק בהם נראים זה לצד זה מדפסת, מיקרוגל ואוסף כוסות קפה עם לוגואים של בנקים.

    המעניין הוא, שגם התהליך בו נבנה מערך שיווקי, אסטרטגי ופרסומי נתפס בעיניי כאפור לא פחות, דווקא בגלל שהוא כל כך ורוד ומתוק. מדובר בתהליכים בירוקרטיים, נפוחים בעצמם, עם תוצרים שרובם לא היו שווים את כל זה (אני אומרת את זה כצרכנית, אפילו לא כמעצבת). נכון שהתפאורה מרשימה יותר במשרדי חברות השיווק ו/או הפרסום. יש רצפת בטון חשוף מאממת, פסלונים מכמה תחרויות קקטוס, צעצועים של מחלקת קריאייטיב שמפוזרים ברחבי המשרד והמון המון אנשים חשובים. כולם מכונים בטייטלים תוצרת אמריקה. יש סופרוויזר, פלנר, מרקום, ארט וקופי, להבטחות הפרסומיות קוראים usp ולשאיפת הלקוח קוראים hard sale, למשימה קוראים בריף והמילים הבודדות בעברית הן מילות הדחיפות שמסתכמות ב-"דחוף", "בהול" ו"היסטרי" (כמו גודל כוסות המשקה ברשתות הג'אנק-פוד large, extra large, extra-extra large כאילו אין medium ו-small בעולם).

    ההבדל בין משרדי ממשלה ומשרדי פרסום לצורך העניין הוא מתי מתבצעת הבירוקרטיה ומה מערכת היחסים (שולט-נשלט). במשרדי הממשלה זה אתה מול המערכת והכל איטי ועכשווי מאוד. אם תעזוב את התור, התהליך ייפסק. אם משהו חסר אצלך בטפסים, תתחיל מחדש את הכל, מיד אחרי החזרה מהפגרה. אף אחד לא עובד בשבילך, אם אתה לא שם כדי להזיז עניינים.

    בעולם הפרסום, הבירוקרטיה מוצפנת היטב ואינה נחשפת ללקוח הקצה. בחזית, הלקוח מעביר חופן רציני של דולרים תמורת מספר פגישות פלוס מצגת עם הנציגות הבכירה והנחשבת, המבושמת והמהלכת על עקבים מרעישים. שומע ביטויים נוטפי מקצועיות וסטייל, באנגלית כמובן, לומד על המתחרים שלו ועל מערכת הצבעים שלהם, מקבל סודה אישית קרה ועוגת הבית שהוצאה מהארון הנעול לעובדי המשרד ונחתכה בשבילו זה הרגע והבטחה שהוא מה זה הולך להפתיע את כולם השנה.

    בסופו של דבר, הסיפור מתורגם למהירות ולחץ ומתחיל לחלחל מחוברות הכרומו והמצגות המורכבות, לדף איי4 בו מסוכמת המשימה לא פעם לכדי "עיצוב פס מדף שטרם נראה כמותו" שנזרק אל הארט החיוור (שמעולם לא החליף מילה עם הבכירים שנפגשו עם הלקוח) לביצוע תוך, בוא נאמר, 3 שעות עבודה גג מרגע נחיתתו על שולחנו.

    בואו נודה. את העבודה השחורה עושים בסופו של דבר הברגים הקטנים במערכת. אנשים כשרוניים, טריים, יוצאי מסגרות אקדמאיות כאלה ואחרות. חדורי מוסר והתלהבות. הלקוח מניע אותם דרך מערכת שמנה (לא משומנת, שמנה), הם אינם מכירים באמת. לא בפנים, אולי גם לא בשם. הם לא מנהלים שיח אמיתי, אלא מתווכים ע"י קבוצה לא מבוטלת של בעלי תפקידים, שלדעתי מבצעת את מה שקורה בכל משחק "טלפון שבור" בסיסי. המסרים מזוקקים עד שמגיעים למבטא האמיתי שלהם (הארט/מעצב). הזיקוק הוא גם ברמת הניואנסים. אין להשוות נוכחות של מעצב בשיחה פעילה מול הלקוח. דיאלוג, שאלות, תשובות, הקשבה ל"בין השורות", לטון, למבטים, לשפת גוף. בהעדר אלה, קשה להאשים אותו באי עמידה במשימה. תוסיפו לכך זמנים לא הגיוניים ותקציבאיות לחוצות שבאות לביקור ורחרוח כל שעה/שעתיים, עת העיצוב קורם עור וגידים.

    זה רק קצה הקרחון. הבירוקרטיה הברנג'אית כוללת מפגני ראווה יחצניים, אנשי פרסום שמלאים בעצמם ושוכחים ערכים ואידיאולוגיה מהי, בשם המוצר וקידומו (משרד הפרסום זרמון גולדמן למשל, אוהב פרובוקציות ונחשב לילד החצוף בעולם הפרסום בארץ. דוגמא 1, דוגמא 2, דוגמא 3). מצעדי חנפנות וארועים לסלבס בלבד (אחת המילים השנואות עלי ביותר, מה גם שאני לא מכירה את מרבית המוגדרים כך במדורי הרכילות), השתלטות בוטה ועמחאית על מרחבים ציבוריים, בעיקר בקרב החברות הסלולריות, חדירה חצופה לתחום הכתבות האינפורמטיביות והסטת תכנים (גם חדשותיים) ופרסום מסיבי בכל ערוצי התקשורת תוך שימוש, בין השאר, באותו קריין 'חופר' שאותו מיטיב אייל קיציס לחקות.

    מדובר בהגדרות מערכתיות, בגדר "צריך" לקידום מוצרים ומכירתם, נהלים המוכתבים לבעל המוצר והמאה, כאילו היו שם מעולם. זו בועה גדולה ושמנה שמטרתה, בין השאר, להצדיק את כמויות הכסף שנשפכות.

    עכשיו קחו שני אנשים. אחד שקט, מוסרי, לבוש בצניעות. מדבר בתורו. פה ושם פוגשים בו. השני נראה מיליון דולר ומריח מצויין. מאחוריו סוללת יועצים. הוא בוטה כשצריך. הוא נשמע יותר, נראה יותר ולאורך זמן. שניהם בעלי מוצר זהה לחלוטין. מי היה מצליח למכור לכם? מה זה אומר עליכם?

     

    (פוסט שפורסם היום בבלוג שלי).

     

    ליאת אבדי

     

    AbadiGuard קונספט. ואז עיצוב.

    AbadiGuard [האתר הרשמי]

    AbadiGuard [ הבלוג שעושה כבוד לקונספט] 

     

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "יש ארטים בקהל?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    13/9/10 15:40
    0
    דרג את התוכן:
    2010-09-13 15:42:04
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כלומר? תגידי זה טוב תגידי זה רע?

     

    "אני לגמרי לא תמים אבל בדרך מסובכת

    אני אכתוב עליהם שיר ואעשה מזה כסף

    ואז יבואו אנשים - יגידו זה טוב, יגידו זה רע

    יתנו לי להרגיש כמו בן שלך מלך"

    (ערן צור, גלגל)

     

    אז מה הבריף כאן...


    --

    13/9/10 16:07
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-09-13 16:07:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אתה שואל על אף שקראת את המשך הפוסט?

    13/9/10 16:55
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-09-13 16:55:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני שואל כי אני רוצה דיון כאן ולא שם...

     

    נגעת בהרבה אבל בעיקר בשני דברים חשובים , לטעמי:

    הפסאדה השיווקית של הענף הספציפי ו"הפועלים השחורים" של העיצוב.

     

    הנמלים תמיד יעבדו בשקט.

    הזכרים תמיד יפרו את ה.מלכה.

    הפועלות תמיד יעבדו כמו נמלים.

     

    ואם נעבור אל הכוורת: מישהו בכל זאת צריך לרדות את הדבש ולשווק אותו. 

    מה לעשות?

    דבורה לא יכולה להתעסק בלוגיסטיקה של כמויות גדולות... היא יכולה לייצר דבש- לפעמים גם ללקק (דבש? אחוריים?)- אבל לא לעמוד בפסאדה.

     

    המנהגים והפוליטיקה התוך משרדית במשרדי פרסום הם חלק מפסאדה ומטיפוח תדמית. לא בירוקרטיה.

    כמו בכל תחום שבו נוגע ענף הפירסום, הוא הראשון לאתר "מה קורה" ולנכס את זה לעצמו.

    ולאחר מסע נמרץ של שיכנוע פתאום היצירתיות נתפסת כאילו היתה המצאה של אותם קריאייטיבס ואין למישהו אחר חלק ונחלה בזה.

    ועכשיו רק צריך לתחזק את התדמית לאורך שנים כדי שהלקוחות ימשיכו להאמין ולהעריץ (שמעתי שהגולדמן הוא בהמה לא קטנה...).

     

    ואם את קוראת לזה בירוקרטיה- הרי שהתדמית תפסה: מהצגת ראווה זה פתאום נתפס כתהליך הכרחי בפס היצור.

     

     


    --

    13/9/10 18:38
    0
    דרג את התוכן:
    2010-09-13 18:38:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הבחירה שלי ב"בירוקרטיה" לתיאור העניין היא מאחר והתיאור "משרד כח" מתיישב לא רע בעיניי.

    נכון שיש כאן תדמית ושופוני, אבל מה שקורה זה מערכת שמורכבת מהמון בעלי תפקידים, חלקם לא מכיר זה את זה או עובד בשת"פ ונוצרת מערכת היררכית עם הכתבות. כארטית הרגשתי לא פעם יותר כפקידה מאשר כבעלת יכולות יצירה. מכבה שריפות, עובדת עם הנחתות ולא חלק מדיאלוג אמיתי. מצד שני, אתה צודק. ארטים לא יכולים לעשות הכל (מה לי ולאסטרטגיה?). הדיון פה הוא בעצם על קיצוניות. האם נדרשים כל בעלי התפקיד לצורך הפקת פס מדף? האם הראייה היא באמת מרחבית במשרד פרסום? יותר מאשר, בוא נאמר, בסטודיו? האם התוצר של משרד פרסום זה או אחר טוב יותר מתוצר של עצמאים, כל אחד מקצועי בתחומו, המשתפים פעולה, תוך דיאלוג אמיתי?

     

    ליאת אבדי

     

    AbadiGuard קונספט. ואז עיצוב.

    AbadiGuard [האתר הרשמי]

    AbadiGuard [ הבלוג שעושה כבוד לקונספט] 

     

     

    14/9/10 21:39
    0
    דרג את התוכן:
    2010-09-14 21:40:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרולטריון..


    --
    www.netanel.tk


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "יש ארטים בקהל?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה