עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    מסביב לעולם

    אוהבים לטייל ? מסעות ארוכים או סופ"ש קצרים של תרבות ? חוויתם חוויות מיוחדות, נחשפתם לתרבויות שונות, מקומות ואנשים מיוחדים ? רוצים לשמוע על חברות התעופה הטובות ביותר ? באיזה נמל תעופה לא להשאר לילה ? ואיפה המסעדה הטובה ביותר בטנזניה בפריז או באיסטנבול ? יש לכם סיפורים שאלות וצורך להתייעץ בנושאים אלו ? לשם כך הקמנו את קהילת מסביב לעולם.   אנחנו כאן כדי לסייע לנוסעים המחפשים אינפורמציה וטיפים מיד ראשונה ולחלוק חוויות יוצאות דופן ממסעות וטיולים, אם בעקבות מפגש עם אנשים שונים, אירועים מיוחדים, מוזיאונים, מסעדות, בתי מלון, מקומות יחודיים, חיבור לטבע, מדבריות, שלגים וקרחונים, ג'ונגלים, איים, נופים, טיולי פאר, דת, אתגרים / טיולי אקסטרים, עולם הולך ונעלם ועוד...

    טיולים ותיירות

    חברים בקהילה (2868)

    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שחר_קליין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבי קירשטיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נגעת בצמרות ...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    momimomi0
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    באבא יאגה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עדיה פילו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרה קונפורטי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    yair71
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ronny_l
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אפריקה שמעבר לניתן לתיאור

    13/5/10 21:13
    1
    דרג את התוכן:
    2010-05-22 22:06:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    שלום לכולם

    העליתי זאת אצלי כולל התמונות האותנתיות  אתם מוזמנים.

    בפוסט קודם שלי "אפריקה של הדברים הקטנים" מוזכרים הפוסטים הקודמים על אפריקה "שלי"

     

     

     

    אפריקה שמעבר לניתן לתיאור

     

     

    אפריקה בלתי ניתנת להגדרה, להסברה, צריך לחוותה ולא מסיפורים או תמונות, במציאות, על הפחות טוב והיותר טוב, וממילא הדברים תלויים מבעד לאיזה עיניים רואים זאת... 

     

    מאז שהייתי קטנה חלמתי עליה ולנסוע אליה.  אל תשאלו מדוע ולמה יש חלומות כאלה לילדה, כי גם לי אין מענה....בניגוד לחלומות אחרים שלי (כמו להיות למשל פרימה בלרינה...) את זה זכיתי להגשים. 

    באיזה שלב הבנתי שמי שסביבה, טבע, ובעלי חיים מדברים אליו ראוי שיטעם לא רק נסיעות לאירופה (לדוגמא) לנסיעות של בתי מלון, מוזיאונים, בטן גב וכאלה, אלא את "הדבר האמיתי".

     

    לא שנסיעות לאירופה, ארה"ב, ומקומות נוספים אינן מופלאות, הרי בכל מקום ניתן למצוא דברים שונים, מעניינים ומרשימים. עם זאת  למי שזמנו ותקציבו מוגבלים, כדאי למרכז את הנסיעות למה שהכי בראש, ומתאים לו.  

    ואני, אחרי פעם אחת שנסעתי – אבוד לי, אני שבוייה לנצח.

    לכל מקום שאסע, ויש עוד המון מקומות מופלאים לא מתויירים,  תמיד אשאף לחזור אליה, כמו להבדיל שחוזרים לבית. לאפריקה. 

     

    כפי שאמר אז המדריך ואמרתי פעם, את אפריקה או שאוהבים מאד או לא, אין באמצע.

     

    עלי הוא בכלל צחקק כל טיול מחדש. בכל פעם לקח לי כמה ימים טובים להתרגל לתנאי הטיול, זה לא קל לנחות מציוויליזציה היישר לתת תנאי שדה כאלה...

     

    אח"כ כמה ימים לפני סוף הטיול התחלתי להתבכיין ולקטר שזה הולך להיגמר, ככה יצא שהתבכיינתי חצי טיול בערך....מצחיק הא? 

     

    מתישהוא בין הטיולים או אחריהם קראתי את הספר המדהים cry of the Kalahari  של mark & delia owens ברובד שונה ליבשת השונה המיוחדת הזו, על בעלי החיים שבה, גם "הפחות מקובלים" כצבוע למשל, ודברים רבים אחרים.

    בעקבות ספר זה בין היתר חדלתי להעריך והתפעל כמו כולם מהאריה המרשים למשל, ובמציאות בטבע הוא מרשים בצורה היסטרית תאמינו לי, שומעים את הנהמה והשאגה שלו ושל הלביאה מרחוק מאד, ואהבתי את הצבוע.

    גם הספר של קוקי גלמן "חלמתי על אפריקה" שובה לב, ומספר על אפריקה של עוד מי שנשבתה בקסמה של היבשת.

    שניהם מומלצים. 

     

     

    בפוסט הקודם הבאתי תמונה שלי עם גליל נייר טואלט, אך לא סיפרתי לכם עוד משהו שעומד מאחרי הנושא הזה.. 

    מה אתם חושבים? שזה קל "לעשות" מה שעושים בתחום זה בתנאים של אפריקה?  ולא רק בשל העדר "נוחיות" מסודרת, זו הבעיה הקטנה ביותר...

     

    לפעמים צריך לעשות מהר, לא תמיד בפרטיות, יש מצבים שמצריכים סידור מיוחד כשהבנים יורדים לימין רכב השטח והבנות לשמאל, הזמן העומד לרשותנו קצר מאד, צריך להשאר צמודים לרכב ולא להתרחק יותר מצעד – כיון שיש באזור חיות בר, לכן חשוב להיתפס בעינהן כחלק מהרכב, ולהשאר בצילו....

    ואם בתנאים כאלה לא "הולך" לך, אכלת אותה.  אופס...עוד משהו עם כל אלה חייבים גם לקבור זאת היטב באדמה, ולא לשכוח לעשות זאת "ביומנות" הדרושה.

    וכאן צריך בהחלט מיומנות, הבנים פחות הבנות הרבה יותר...

     

     

    עם כל הרטינות ופינוק שלי דווקא אני מסתבר למדתי זאת ראשונה, ואחרי כמה קיטורים של בנות : "לעזזל פיספסתי" "אוף אכלתי אותה" לימדתי את מי שרצתה...

     

    לפעמים, היינו מגיעים למקומות ישוב או ציבוריים, יעני שיש שם כאילו "שירותים" בדמוי אסלה או פשוט חור באדמה עם ביתן כזה מסביבו לפרטיות, אך הם היו מתוחזקים בצורה כזו שהעדפנו כבר לעשות איך שהיינו "רגילים" בשטח...  

     

     

    תמונה ראשונה

     

     

     

     

     

    באחד הפוסטים הקודמים על אפריקה סיפרתי על טיסה במטוס קטן, 4-5 נוסעים, שראיתי נורה אדומה מהבהבת....ומה היתה המשמעות של זה...על תא המטען שלא היה בו מקום לציוד והוא כמעט הושאר בשטח, ואיך בסוף פתרנו את הבעיה...אז הנה, זה המטוס. טסים בכאלה לרוב בטיסות פנימיות למקומות שאין אליהם כל כך גישה.

    אם אינני טועה זה היה בבוטסוואנה כשטסנו לדלתא של נהר האקוואנגה או כשחזרנו. 

     

     

    תמונה שניה

     

     

     

    בית טיפוסי מקומי, שבעיני סמל לבית אקולוגי. שימו לב למיקומו, לעובדה שעשוי כולו מחומרים טבעיים וממוחזרים: בוץ, עץ, ופחיות משקה שנאספו בעמל רב לפעמים במשך זמן ממושך (הרי אין פחיות כאלה רק במקומות יישוב ובערים, לא בשטח) ומשמשות כחומר מבודד מעולה ומחזקות את הבוץ ואת המבנה.

    אצלהם זה לא משהו מיוחד, הם בונים כך שנים, והמדריך התעכב על זה רבות והסביר שכאן זו אבי כל הבניה האקלוגית, ואנו האדם המודרני בעצם מפגרים בהרבה אחריהם בנושא, ותתפלאו, גם בעוד כמה נושאים... 

     

     

    תמונה שלישית

     

     

     

     

     

    כוכבת הטיול, פינת הקפה והתה ה " five o clock " שלנו, המותרות....שם בשעות אחה"צ נהגנו לשתות משהו חם, להתאושש, ולנסות לטעום ממשהו שהמקומיים טרחו בעמל רב לאפות לנו. לרוב זה היה עוגות חנק כמו בצבא, והעדפנו לא לשאול בכלל מה יש שם.

    המדריך הסביר שקשה להשיג חומרים ולאפות בתנאי שטח, שהם השתדלו מאד לשמח אותנו, ואם לא נאכל זאת ייעלבו מאד, אז...יאללה..."למען המולדת", לאכול ואפילו כמה לבקש עוד..שהם יהיו מבסוטים... 

     

    כמה שזה יראה מצחיק התמונה הזו היא אחת מפסגות הטיולים עבורי.

     

    לוקח זמן להתרגל לתנאי שטח, זה לא קל תגידו מה שתגידו. בסיפורים ובתמונות זה אחרת מאשר במציאות. יום אחד לאחר יום עמוס מאובק וקשה התיישבנו ממוטטים כולנו, חלקנו, אני כמובן ביניהם עם פרצוף של קיטורים...אתם יודעים, הרפתקנות לחוד ומציאות לחוד.

     

    אני לא הכי גבארית כפי שאתם מתארים.....המדריך מסתכל עלינו כולנו, ואומר לנו שאנו לא רואים מול העיניים שלנו מה שיש לנו, ואנחנו מפסידים את הטיול, וחבל. אנו שם, רחוקים מכל העולם, מכל ציויליזציה, במקומות שלא תיארנו לעצמנו בחיים שנהיה שם, שמי יודע עם בכלל נהיה שוב, בנוף פראי ומיוחד שאין כמותו.

    אבל לנו לעומת המקומיים יש "פינת פייב או קלוק", עם שתייה חמה, עוגת חנק אמנם אבל משהו מפנק....ואנו מבואסים.... 

    ס'תכלתנו כולנו עליו ואחד על השני, והבנו שיש בהחלט משהו בדבריו.

     

    בכל השטח עד לאופק מכל הכיוונים לא ראו נפש חיה, ולא מקום ישוב....סוואנה, מאופק לאופק, גם בקתות ילידים לא נראו, אבל מניסיון וביקור בכמה כפרים ובקתות מקומיות ידענו, שהפינה שלנו של ה פייב או קלוק אכן, מותרות.

     

    ומאז, את שתיית הקפ-תה של אחרי הצהריים ראינו כטקס מקודש. ניהלנו בה דיונים ברומו של עולם, החלפנו חוויות ודחקות, לקחים ותכנונים ליום הבא.אני לקחתי לתשומת לב מרובה מה שהוסבר לנו, וניסיתי בכל דבר שקורה לראות גם את החוויה, את הייחוד. ואכן כדאי להתבונן בדברים בטיולים מסוג זה גם בעיניים אחרות, מעבר לקשיים הזמניים. 

     

     

    ומשהו אחר אפרופו פחיות משקה:

     

    ידעתם שילדי המקום היו נוהגים לרדוף אחרי מכוניות השטח שלנו כשידעו שאנו עוזבים את המקום? הם כל הזמן ביקשו משהו, ולא ידענו מה, לא היה נעים לנו בכלל. עד שהמדריך הסביר לנו, ואני הפכתי לשלולית...

    כשהרגישו שאנו עוזבים הסיקו שלא נזדקק לבקבוקי המשקה הריקים, הפלסטיק.

    הילדים עושים בזה שימוש במקום מימיות שאין להם כדי לקחת מים לבית הספר שבמרחק רב מאד מביתם. בתנאי שטח ושמש קשים ביובש, מי שיש לו כזה בקבוק מפלסטיק לקחת מים היה מאד מבסוט. 

     

     

    תמונה רביעית

     

     

    שאריות גוויתו של פיל, עצמות שלד, עור מיובש סביבן כאוהל.

    הגענו למקום בעקבות עדר פילים קטן שראינו מצטופף שם, ניגשנו לראות מה קורה...הפילים עמדו סביב:  מיששו, הריח,ו הרימו, וליטפו את העצמות.  זה היה מחזה מוזר וקורע לב.

     

    הוסבר לנו שלפילים יש זכרון חזק ולאורך הרבה שנים, הם רגישים מאד, וכאן זה היה כנראה חבר להקה שהכירו וזכרו. הם כאילו באים להראות שזוכרים, להפרד. 

     

    המדריך המקומי הצביע על העובדה שחטיו של הפיל חסרים וקרוב לודאי שנרצח ע"י ציידים לא חוקיים בשל השנהב. חיכינו בסבלנות שהפילים יסיימו, וניגשנו גם אנו לכבד את זכרו. 

     

     

     

    אפריקה עם היופי והכאב שבה היא הרבה מעבר לתמונות, הרבה מעבר למה שניתן לתיאור.  

     

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "אפריקה שמעבר לניתן לתיאור"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    22/5/10 22:06
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-05-22 22:06:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי מחכה כבר להיות שם עם איזו חברה נסעת?

    צריך קצת מידע

    מקווה להיות שם בחגים

    אגב בנמיביה היית? ארץ מדהימה ומרתקת



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "אפריקה שמעבר לניתן לתיאור"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה