עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2290)

    rebosher
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    all heart
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    HagitFriedla...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Buna
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אבירוזנטל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הקשתית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דניאלה סגל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א. אפולינר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמנב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    floret
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דן סטארס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    שירים שאני אוהב/ת במיוחד

    במה להצגת שירים ויצירות אהובות במיוחד.

    נועם שדות - משורר

    7/1/10 15:26
    0
    דרג את התוכן:
    2010-01-12 19:17:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היופי הזה, הפשוט, של השירה מאת יצחק לאור נועם שדות כותב הרבה על אהבת השירה שלו. הוא מתגאה הרבה ביכולתו השירית. שירתו, על פי הספר "פוסט טראומה", היא נחמתו בחיים המיוסרים שלו. בהחלט חוויה מרשימה

    פוסט טראומה, שירים, מאת נועם שדות, הוצאת תמוז, 92 עמודים

    כדי להדגים את הקושי לתאר שירה מן הסוג שכותב נועם שדות, יש להתגבר בעיקר על קריאה מתנכרת, ש"יודעת כבר מהי שירה". מכיוון שכל קורא שירה יודע מהי שירה, חשוב לבוא לשירה הזאת קשוב מאוד לאמירה: "גם זו שירה". ממנה נובעת האירוניה הדקה של השירה הזאת. מצד שני, כדי לומר משהו על השירה הזאת, צריך לצטט שיר שלם (ואולי גם לפסוח על השאלה "למה זה שיר?" בדיוק כמו שפוסחים על השאלות האפרים קישוניות בעניין ציור מודרני):

    הנה אני / יושב פה / פה פה. יושב / פה פה פה. / יושב פה פה / פה. ו / לא עושה / כלום. כפול / מיליון. כפול / טריליון. כמה ש / תרצו.

    נכון, העמוד הלבן בספר סביב השיר, והכותרת ("משותק") והנוכחות בספר, וגם הסקירה שלו כאן, מייצרים את מה שנקרא בז'רגון הביקורתי "הילה", אבל איננו אלא הרקע לאירוניה המובנית לתוך שירים כאלה (ואם "כל אחד יכול לכתוב ככה", איך זה שאף אחד לא כתב שיר כזה?). נועם שדות יודע היטב איך הוא מפרש את הפואטיקה הנתן-זכית, הוא בוודאי הפרשן הקיצוני ביותר שלה ובעידן שהשמרנות משתוקקת ל"קלאסיקה", כלומר לרומנטיקה החרזנית, טוב לראות כי מה שזך התכוון אליו, יש לו המשך ודאי.

    קמתי בבוקר / וראיתי ציפור יפה מקננת / על סף ביתי. // מה שלומך ציפורי? / איך יומך חמדתי? // רציתי ממך שיר שמח / כדי לאהוב את עצמי. // יפתי. / כנסי אל ביתי. / אתן לך מבחר של שירי ציפורים / שישנו את שנתם / בביתי.

    כל שורה, בכל שיר, תמיד, אבל בעיקר בשירה מינימליסטית כזאת, היא פרי של הכרעה "לדבר", כלומר "לא לשתוק", אבל הדיבור הזה הוא מהוסס, כלומר השיר נכתב כמו "ניסיון לכתוב", כי לכתוב שיר פירושו להחליט מה לא לומר ומתי לחדול, ואילו מלים לברור, ואיך לסיים את השורה, ואיך לסיים "בית", ובקיצור מדוע לפסוח משורה לשורה, ואיך לחתוך את שתי השורות לבית, כלומר מתי לאפשר הפסקה ארוכה יותר, ומתי לפצוע, מתי לשתוק מחדש, כמו: איך לשים רגל אחת ועוד רגל אחת, ובקיצור כמעט כל מה שאפשר לומר על אדם, הלומד ללכת, ילד, או אדם אחרי מחלה קשה, אפשר לאמרו גם על שירה ובעיקר על שירה מודעת באופן קיצוני כל כך לאמצעיה, למיעוט הדברים היכולים להפוך "סתם דיבור" לשיר.

    אותה התפעמות של הדובר, משיר יפה של ציפור, אותה הבנה חדה כי שיר יפה של מישהו אחר יכול לעזור לו לאהוב את עצמו, הופכת את השיר הזה לכל כך נהדר בעינינו - מפני שהוא קשוב לעולם, ולא טוב לו בבית והאמצעי הפשוט הזה של לפתוח דלת ולשמוח על שיר יפה הוא מינימליסטי גם מבחינת ה"עולם". אבל באמת לא טוב לו בבית? בכלל לא ברור. הרי בבת אחת, הוא אומר לציפור "כנסי אל ביתי" ואז אנחנו יודעים שהדובר עצמו הוא גם ציפור, או להפך, הוא אדם האוסף ציפורים, והתקווה להיות מאושר, בזכות הציפור השרה, יכולה להיות גם תקוות שווא, שהרי הבית מלא שירת ציפורים והוא עדיין אינו אוהב את עצמו, אבל גם ההפך מזה נכון: שהנה הפעם הזאת יהיה מאושר בניגוד לפעמים הקודמות שבהן אסף שירות ציפורים.

    כל המשמעויות הללו נבנות כאן באסתטיקה הנזירית של שדות. אין אף משורר שהעז לקחת את ההיגיון של זך אל המקום הקיצוני הזה, מתוך אמונה גמורה שהשיר אינו זקוק ליותר ממינימום כדי להגיע אל הקורא (שומע).

    הכאב של שדות, הנרמז אפילו בשם הספר, קשה מנשוא, ככל הנראה. דווקא משום כך היכולת שלו לדבר באיפוק גדול כל כך, במעט מאוד דימויים, מתוך הנחה ששירה מזכירה גישוש אחרי צליל נכון, הופך את הכאב למשהו הנמצא בהישג יד, מעבר לעור, מעבר לגוף, נמצאים הייסורים והמשורר מדבר עליהם בעקיפין, אבל ללא הרף.

    הייתי רוצה / להיות מישהו אחר / רק לכמה זמן.

    שימו לב עד כמה שקולה הקריאה שלנו, אם אנחנו הולכים בעקבות המשורר. במרכז הבית הזה מדובר ב"החלפת זהות", אבל ההחלפה הזאת מהוססת: "רק לכמה זמן" הוא מבקש להחליף זהות. מכאן ואילך אנחנו מתנסים באמירה דו משמעית, הומוריסטית כמעט: הבית הבא מחליף את עניין ה"מישהו אחר" במשהו מובהק יותר

    לנסות ולראות / איך זה / בגוף של מישהו / אחר.

    עכשיו מוצע לנו, מעבר למשחק ("רק לכמה זמן"), גם דימוי "מאוים" יותר, כבר לא דיון ב"זהות" אלא מין מדע בדיוני: להיכנס לגוף אחר. ואכן הקונוטציה האירוטית מגיעה:

    להפוך לאשה / עם ציצים גדולים / או לכלב מאיים

    ומובן, לא רק הקונוטאציה האירוטית, אלא זו ה"מטורפת", להיות נשמה בגוף של כלב מאיים, העמדה הזאת של היהפכות לחיה אינה נוסקת הלאה, אלא נעצרת במקום שמעבר לו אי אפשר עוד לדבר. כל הרצון הזה להיות מישהו אחר, ובעיקר משהו אחר, מגויס לניסיון אחד לדבר, דיבור "פוסט טראומטי", דיווח על סבל:

    רק כדי לדעת / איך אחרים / מרגישים / כשלי כואב.

    שירים של נועם שדות התפרסמו באתר האינטרנט "האייל הקורא", אתר לא רע, והוא עצמו כתב, בתשובה להתקפות משולחות רסן נגדו (הטוקבק הבלתי נמנע, בוץ באגם הדמוקרטיה): "השירים בנויים ממקצב מוסיקלי. כאשר ההטעמה של המלה יוצרת את המקצב ולאו דווקא החריזה או המשקל. צריך לקרוא את השיר לפי העברית ולפי המוסיקה שנוצרת עם חיתוך השורות".

    זו אבחנה מעולה, המסורת של העברית הזכית צריכה להיקרא לא רק בשל היחס למשקל ולשורה וליחסים בין המלים והשורות, אלא גם למינון הנכון מאוד בין עברית "גבוהה" לעברית מדוברת. המוסיקה היא הקובעת. קחו הביטוי "כנסי אל ביתי". טהרנים, בכל מה שקשור ללשון השירה או הספרות, הם סימפטום לשקיעה תרבותית. אבל רק אוזן מוסיקלית יכולה להבין עד כמה נפלא השילוב בין הגבוה לנמוך.

    פרצופים מן העבר / באים אלי / בלילה / בחלומי / הם לא מוסרים שלום / וגם לא געגוע, / הם רוצים בכישלוני.

    אבל הספר הזה בהחלט איננו כישלון. שדות כותב הרבה על אהבת השירה שלו. הוא מתגאה הרבה ביכולתו השירית. שירתו, על פי הספר, היא נחמתו בחיים המיוסרים שלו. גם מהבחינה הזאת, הספר הזה הוא חוויה מרשימה.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "נועם שדות - משורר"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    7/1/10 15:28
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-01-07 15:28:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פוסט טראומה
    מאת: נועם שדות

     

    ההוצאה:

    תמוז

    נועם שדות, בן 27, משורר, גר בחיפה, זה לו הספר הראשון, פרסם שירים ב-"מאזניים","עיתון 77","פסיפס","מטעם","קשת החדשה" ו"האייל הקורא".

    נועם מתגורר בחיפה ובעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. נועם מתעתד ללמוד בשנה הקרובה באוניברסיטת חיפה בחוג לספרות עברית והשוואתית ובחוג למוזיקה.

     

      פוסט טראומה שליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופס

    מתוך הספר השירים: אנשים, מרגיש עלבון,מרגיש קרבה, ספר חשיפה

    © כל הזכויות שמורות לתמוז הוצאה לאור


    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    7/1/10 21:02
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-01-07 21:02:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    נועם שדות

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    קפיצה אל: ניווט, חיפוש

    נועם שדות (נולד ב-1979) הוא סופר, משורר ונקדן וחבר בארגון "מתמודדים למען מתמודדים". בעבר הובחנה אצלו סכיזופרניה פרנואידית, ונכון ל-2007 הוא מאובחן כבעל הפרעת אישיות אורגנית. שדות בוגר תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה.

    בהיותו כבן 13 ספג פגיעת ראש קשה שגרמה לו נכות. עד פרוץ המחלה למד במכון ויצמן למדע לתואר שני במחלקה למתמטיקה שימושית ומדעי המחשב, ולאחר מכן ניסה להמשיך את לימודיו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הלימודים נקטעו בשל אשפוז של חמישה חודשים במרכז לבריאות הנפש בנס ציונה. שדות התגורר בכמה הוסטלים בירושלים, ובהם "מכון סאמיט", "בית במושבה", "רעותנו". כמו כן, עבד במכון שלום הרטמן בירושלים בתור טכנאי מחשבים ובבית דפוס "פרינטיב" כפועל דפוס, אורז, וגרפיקאי לעת מצוא.

    במקביל עשה כמה ניסיונות לשוב ללימודים. הוא התחיל ללמוד לקראת תואר שני במתמטיקה באוניברסיטה העברית, ולקראת עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה - אך הלימודים נקטעו שוב ושוב. מההוסטל האחרון שבו חסה, "רעותנו", נמלט ועבר להתגורר בחיפה. עלה בידו ללמוד בטכניון חמישה קורסים בפיזיקה, לקראת תואר ראשון, בלי להסגיר את סוד המחלה, אך נאלץ להפסיק שוב את לימודיו עקב חשיבה דלוזיונית (מחשבות שווא).

    שדות התחיל לכתוב שירים וסיפורים ולפרסם בכתבי עת, ובהם "מאזנים", "עיתון 77", "פסיפס", "קשת החדשה", "מטעם" והאייל הקורא. בשמחת תורה ה'תשס"ו פרסם סיפור בידיעות אחרונות. הוציא לאור ספר שירים, "פוסט טראומה" (מקור הטראומה הוא התעללות שעבר בילדותו מצד בן משפחה), בהוצאת תמוז, וזכה לביקורות חיוביות מאוד; אחת מהן מהסופר והפובליציסט יצחק לאור.

    בקרוב יראו אור חלק מיצירותיו באיור ובשירה בספר "אמנים למען הדר" - מטעם אמנים משכונת הדר הכרמל, שבה הוא מתגורר. בקרוב ייצא ספרו השני "פסיכוזה", הפעם בפרוזה, שיתאר את חוויותיו כחולה נפש, דהיינו אדם המתמודד עם מגבלה נפשית.



    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    7/1/10 21:03
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-01-07 21:03:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    7/1/10 21:38
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-01-07 21:38:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    פוסט טראומה/ נועם שדות  

    בספר "פוסט טראומה" מגולל המחבר נועם שדות, שירים מעין אוטוביוגרפיים, המתארים תקופה של שנה, בה הוא מבלה בספריית פבזנר בחיפה. שירים אלה מתארים דמויות ורגשות שונים שעוברים עליו במהלך שהותו בספריה. הוא הולך יום יום לספריה, שם הוא משתלם בכתיבה יוצרת אצל הסופר עמיקם יסעור.

     

    נועם הוא נכה, המוכר על ידי הביטוח הלאומי. הוא הגיע לחיפה, לאחר שהות ממושכת במרכזי שיקום פסיכיאטרים בירושלים. כמו כן הוא בילה גם ב"אנוש" במספר סניפים : בהרצליה, כפר סבא וירושלים. נועם, מבקש בשירים אלו, לפרוק מועקה של השהות הארוכה שלו במוסדות הקשורים לבריאות הנפש. הוא מרגיש ששהות ארוכה זו גרמה לו נזק נפשי. הוא מרגיש ששהות ארוכה במוסדות פסיכיאטרים לא הועילה לו, אלא הזיקה לו. הוא חושב, שאדם צריך לחיות בחברה הפתוחה, בין אם הוא סובל מבעיה נפשית ובין אם לא. בשירים אלו הוא מבקש לתאר את מצבם של הסובלים מבעיות נפשיות, הנאלצים לחסות במשך שנים רבות במוסדות, ואינם זוכים לרחמי החברה.

     

    נועם מבקש מהחברה להכיר בנפגעי הנפש כאנשים לכל דבר, בלי אפליה, ובלי משוא פנים, ולראות בהם אנשים מועילים לחברה. נועם סומך את ידו על הטיפולים הפסיכיאטרים, אך מבקש להגיד שגם לחולים מקום להשתתף בתהליך הטיפולי, ויש לתת למטופל את זכות הדיבור וההבעה בתהליך הטיפולי. הוא מבקש להגיד, שלמטופל זכות שווה בקביעת הזכויות שלו בקשר לטיפול.

     

    הוא מקווה שהספר יעניין את אוכלוסיית נפגעי הנפש, כמו גם את האוכלוסייה הרגילה. הוא מברך את כולם בברכת החלמה מהירה.

     


    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    8/1/10 21:01
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-01-08 21:01:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מתלהב מהנסיעה לתל אביב בפעם הראשונה

    מָחָר אֲנִי נוֹסֵעַ לְתֵל אָבִיב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
    עֶרֶב הַפְּתִיחָה שֶׁל יוֹנָה ווֹלַך
    אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת
    סוֹף סוֹף אֶרְאֶה אֶת גְּדוֹלֵי הַשִּׁירָה
    מוּל עֵינַי
    לא רַק בַּדִּמְיוֹן
    וְאֶשְׂמַח
    וְאֶרְקֹד
    וְאֶצְהַל
    אֵיזֶה יוֹם מְאֻשָּר
    מַגִּיעַ לִי
    מַגִּיעַ לִי קְצַת מַזָּל


    אולי לא כדאי לנסוע

    מַהֵר מִדַּי, מַהֵר מִדַּי מִהַרְתִּי לְהִתְלַהֵב
    מְדֻבָּר סַך הַכּל בְּהַרְצָאָה רְגִילָה
    לא כָּזאת שֶׁבָּאִים
    מְשׁוֹרְרִים
    לא כָּזאת שֶׁאֶפְשָׁר לִפְגּשׁ אֲנָשִׁים
    לא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד
    כְּמוֹ בְּחֵיפָה
    שַׁבַּתַּרְבּוּת כָּזאת
    אָז מָה הִתְלַהַבְתִּי ?
    בִּשְׁבִיל זֶה לִנְסעַ לְתֵל אָבִיב ?
    וּלְבַזְבֵּז כֶּסֶף עַל רַכָּבוֹת
    וְאוֹטוֹבּוּס ?
    מָה, אֲנִי מִילְיוֹנֵר ?


    בתל אביב יש יותר אפשרויות להכיר אנשים

    וּמָה עֲדִיפָה תֵּל אָבִיב עַל חֵיפָה
    בְּתֵל אָבִיב יֵשׁ הַכּל
    עִתּוֹנִים
    מָגָזִינִים
    בַּתֵי קָפֶה
    מִסְעָדוֹת
    וּפה אֵין כְּלוּם
    אֵין שִׁירָה
    אֵין מְשׁוֹרְרִים
    אֵין עִם מִי לְדַבֵּר
    רַק שֶׁקֶט
    שֶׁקֶט שֶׁל דִבּוּר אִטִּי מְעַצְבֵּן


    יש כאלו שמצליחים להתפרסם רק דרך האינטרנט

    עוֹד לא מַמָּשׁ הִתְמַקַּדְתִּי בָּאִינְטֶרְנֵט הַזֶּה
    מָה הַכּוֹחַ שֶׁלּוֹ
    מָה הַיְּכלֶת שֶׁלּוֹ
    הַאִם דַּרְכּוֹ אֶפְשָׁר לִכְבּשׁ אֶת הָעוֹלָם
    מִי הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם
    מָה הֵם עוֹשִׂים ?
    אֵיך הֵם עוֹשִׂים זאת ?
    אֵיך הֵם מְיַצְּרִים שִׁיר ?
    וְכָל כָּך בְּקַלּוּת מְפַרְסְמִים
    רַק לוֹחֲצִים עַל הַקְּלִיק
    קְלִיק יְמָנִי
    וְהוֹפּ,
    יֵשׁ לָהֶם שִׁיר
    מְפֻרְסָם בְּכָל הָעִיר


    האם באמת יש צורך להכיר משוררים באופן אישי ?

    הַאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ הֶכְרֵחַ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתִי, כָּל אַנְשֵׁי הַשִּׁירָה
    הַאִם עָלַי לְהוֹפִיעַ
    לְהַרְאוֹת אֶת פָּנַי הַיָּפִים
    אוֹ שֶׁמַּסְפִּיק לְהַרְאוֹת שִׁירִים
    שִׁירִים טוֹבִים
    נֶחְמָדִים
    אוֹ שֶׁמָּא עָלַי לָלֶכֶת בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר וְלִצְעק :
    אֲנִי מְשׁוֹרֵר, שִׂימוּ לֵב אֵלַי, רַק אֲנִי טוֹב וְאֵין אֲחֵרִים
    אוֹ שֶׁגַּם אִם אֲנִי פּה יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב שִׁירִים זֶה טוֹב לָעוֹרְכִים


    מתקשר למישהי שתחליט בשבילי

    סוּזָן הֶחְלִיטָה בִּשְׁבִילִי
    לִנְסעַ
    בְּלִי סָפֵק
    בְּלִי חֲשָׁשׁ
    לִנְסעַ וְ
    לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה


    ואבא אמר אחרת

    וְאַבָּא, הוּא אָמַר לִי לא,
    נִסָּה לְהָנִיא אוֹתִי,
    שֶׁאֲנִי לא אֶסַּע
    לא רָצָה שֶׁאֲנִי אֶתְקַדֵּם
    פָּחַד
    שֶׁיִּהְיוּ שִׁירִים נוֹסָפִים
    עַל מַעֲלָלָיו
    וְהַפַּעַם בְּבָמוֹת רְחָבוֹת יוֹתֵר


    חוקר לעצם העניין

    וּמָה הַהֶבְדֵּל בֵּין תֵּל אָבִיב לְחֵיפָה
    מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין אֵרוּעַ תֵּל אָבִיבִי לְאֵרוּעַ חֵיפָנִי
    הַאִם אֵין שָׁם אוֹתָם אֲנָשִׁים עִם אוֹתָן עֲנִיבוֹת
    לְחִיצוֹת הַיָּדַיִם
    חֻלְצוֹת מַרְשִׁימוֹת
    מְקוֹמוֹת יְשִׁיבָה
    תַּשְׁלוּמִים
    הַכּל אוֹתוֹ דָּבָר
    רַק סְרָטִים אֲחֵרִים


    איך מתמודדים עם מכובדי תל אביב ?

    וְאִם יִהְיוּ שָׁם אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים, אָז מָה
    מָה, אֲנִי לא מְכֻבָּד
    רַק בְּתֵל אָבִיב יֵשׁ מְכֻבָּדִים
    בְּחֵיפָה אֵין ?
    וּסְתָם בָּרְחוֹב אִי אֶפְשָׁר לִפְגּשׁ אֵיזֶה מְכֻבָּד
    וַאֲפִלּוּ לא לָדַעַת שֶׁהוּא מְכֻבָּד
    מְכֻבָּד.
    כֻּלָּנוּ מְכֻבָּדִים.


    מנסה לחשוב על מכובד שאינו מכובד

    מְכֻבָּד זֶה רַק בָּראשׁ שֶׁלִּי
    לְאֶחָד יְהוּדָה לֵוִי יִהְיֶה הָאִישׁ הֲכִי מְכֻבָּד שֶׁיֵּשׁ
    הוּא מַעֲרִיץ אוֹתוֹ
    לא יָכוֹל שֶׁלּא לַחְשׁב עָלָיו
    הַשֵּׁנִי לא שָׁמַע עָלָיו בִּכְלָל
    מִי זֶה יְהוּדָה לֵוִי ?
    הוּא לא יוֹדֵעַ בִּכְלָל
    מָה, הוּא ראשׁ מֶמְשָׁלָה ?


    מגיע למסקנה שאין מה לפחד

    הֲרֵי הֵם אֲנָשִׁים רְגִילִים
    עִם גּוּף וּפָנִים
    מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתָם הֵם רַק אַנְשֵׁי הַסִּפְרוּת
    לַאֲחֵרִים הֵם רַק כּוֹתָרוֹת עַל גַּבֵּי הַסְּפָרִים


    משורר חזק

    אֲנִי לא צָרִיך אֶת תֵּל אָבִיב
    אֲנִי יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בְּחֵיפָה
    לוּ רַק בִּשְׁבִיל לְהַגִּיד : אֲנִי לא מְפַחֵד
    לא מְפַחֵד לִזְקף קוֹמָה
    לְהַגִּיד אֲנִי מְשׁוֹרֵר
    מְשׁוֹרֵר טוֹב
    מְשׁוֹרֵר מֻצְלָח
    מְשׁורֵר בַּעַל דֵּעָה
    מְשׁוֹרֵר שֶׁיּוֹצֵא הַחוּצָה בַּבּקֶר וְלא מְפַחֵד מִשְּׁכֵנָיו
    מְשׁורֵר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק
    חָזָק בְּעוֹלַם הַשִּׁירָה


    לא שוכח את העבר

    שׁוּב עָלָה בִּי הַסָּפֵק
    שֶׁמָּא שׁוּב אֲנִי בְּמִין מַצָּב מְטרָף שֶׁכָּזֶה
    חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַכּל
    מַאֲמִין בִּדְבָרִים בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיִּים
    מַחְשְׁבוֹת גַּדְלוּת בְּקִצּוּר
    חָשַׁבְתִּי, חָשַׁבְתִּי וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁלּא
    טוֹב, נִרְאֶה.


    משוגע הוא חלאת אדם

    אֵיך אֲנִי בִּכְלָל מֵעֵז לִיזם דָּבָר כָּזֶה ?
    מִי אֲנִי בִּכְלָל
    סְתָם חֶלְאַת אָדָם
    יוֹשֵב
    חוֹשֵׁב שֶׁהוּא חָשׁוּב
    נוּ בֶּאֱמֶת
    תִּתְעַשֵּת בֶּן אָדָם, תִּתְעַשֵּת,
    אַתָּה לא שָׁוֶה כְּלוּם.


    כי תלוי כספית בביטוח לאומי

    בְּעָיָה כַּסְפִּית
    וּמָה, אֲנִי מִילְיוֹנֵר
    קָשׁוּר בַּעֲבוֹתוֹת בַּרְזֶל אֶל הַכֶּסֶף
    וּבְעִקָּר אֶל בִּטּוּחַ לְאֻמִּי
    אֶל הַגּוּף הַצִּבּוּרִי
    שֶׁבִּגְלָלוֹ אֲנִי חַיָּב תָּמִיד לְהַגִּיד :
    אֲנִי נָכֶה, אֲנִי נָכֶה


    מבריא פתאום ומחליט לנסוע לתל אביב

    מַשֶּׁהוּ בְּכָל אֹפֶן מַחְזִיק אוֹתִי
    לא נוֹתֵן לִי לָנוּעַ לְאוֹתָם מְחוֹזוֹת אֲפֵלִים
    שֶׁל
    נָכוּת
    וַעֲיֵפוּת
    וְטִפְּשׁוּת
    וְאִבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹת
    וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ בִּי הַכּוֹחַ לָקוּם הַיּוֹם וּלְהַגִּיד לְעַצְמִי :
    נוֹעַם, הַיּוֹם נוֹסְעִים לְתֵל אָבִיב !


    מתכונן ליציאה לתל אביב

    פִּתְאוֹם שַׁלְוָה נָחֲתָה עָלַי
    תֵּל אָבִיב, חָשַׁבְתִּי, תֵּל אָבִיב
    מָה יֵשׁ בָּהּ בְּאוֹתָהּ עִיר דֵּמוֹנִית, תֵּל אָבִיב
    מָה שׁוֹנֶה בָּהּ לְמָשָׁל מֵחֵיפָה,
    עִיר יָפָה כָּל כָּך,
    מַדּוּעַ לְקַנֵּא
    וְלִנְהר לְשָׁם
    לְתֵל אָבִיב
    מָה פּה רַע ?


    רוצה להיות תל אביבי

    קִבַּלְתִּי הַחְלָטָה
    אֶשָּׁאֵר בְּחֵיפָה
    אֲבָל אֶעֱבר לָגוּר בַּכַּרְמֶל
    זֶה רַק מֶרְחַק כַּרְמֶלִּית
    וְהַשִּׁנּוּי לא דְּרַסְטִי כָּל כָּך
    אֲבָל שִׁנּוּי צָרִיך
    חַיָּבִים
    אִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר כָּך
    מַסְפִּיק עִם הַבְּדִידוּת
    צָרִיך לְהַתְחִיל לִחְיוֹת
    מֵחָדָשׁ


    מרגיש שונה ברכבת

    בָּרַכֶּבֶת, מַבִּיט יְשִׁירוֹת לַאֲנָשִׁים בָּעֵינַיִם
    מַרְגִּישׁ קְצַת בּוּשָׁה
    תּוֹצָאָה שֶׁל מָה ?
    שֶׁל חִנּוּך נוֹרָא ?
    נִתָּן לְתִקּוּן ?
    גְּזֵרָה ?
    אוֹ שֶׁעָלַי לְהִשָּׁאֵר בִּלְתִּי שָׁפוּי ?
    רוֹצֶה לְהַאֲמִין שֶׁלּא
    מְקַוֶּה
    מַמְשִׁיך לְכִוּוּן תֵּל אָבִיב
    לַהַרְצָאָה
    הַלְוַאי שֶׁזּוֹ רַק תְּחוּשָׁה רְקוּבָה שֶׁל הַזְּמַן.


    בגלל זה צריך להשאר בחיפה ?

    נַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזוֹ בְּעָיָה
    בְּעָיָה בַּתְּפִיסָה, נַגִּיד
    שֶׁאֲנִי לא יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים בָּעֵינַיִם בּוֹ זְמַנִּית
    אֵיפה זֶה מַצִּיב אוֹתִי עַל הַמַּפָּה ?
    הַאִם זֶה כּוֹפֶה עָלַי הִסְתַּגְּרוּת אֵין אוֹנִים בִּשְׁכוּנָה קְטַנָּה וּצְפוּפָה
    אוֹ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּם ?
    שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה.


    מגיע לתל אביב ומתאכזב

    אֲנִי פֹּה
    וְאֵיכָה הֵם כָּל אוֹתָם אֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים
    אֲנָשִׁים רְגִילִים נִמְצָאִים פּה
    זְקֵנִים בְּרֻבָּם
    כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ, בְּחֵיפָה
    מִסְתּוֹבְבִים, מְחַפְּשִׂים סְפָרִים לִקְנוֹת
    לא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד
    לא מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי


    בהרצאה על יונה וולך

    הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת יוֹנָה ווֹלַך
    לִצְעק לָעוֹלָם אֲנִי כָּאן
    תִּסְתַּכְּלוּ
    אֲנִי לא מְפַחֵד
    לִצְעק
    לְהִתְעַרְטֵל
    לְהֵחָשֵׂף
    לא לְפַחֵד
    לָדַעַת יוֹתֵר
    לְהַשְׁתִּין עַל כֻּלָּם
    לְהַגִּיד אֲנִי הַטּוֹב בָּעוֹלָם
    וּלְחַיֵּך לַמַּצְלֵמָה


    יונה וולך אישה מדהימה

    לא יָכלְתִּי לְהִתְאַפֵּק
    לא יָכלְתִּי לְחַכּוֹת
    כָּתַבְתִּי
    זָרַמְתִּי עִם הַכְּתִיבָה
    כָּתַבְתִּי
    עַל הָעֶרֶב הַהוּא עִם יוֹנָה ווֹלַך
    הָעֶרֶב הַנִּפְלָא
    מָה אוּכַל לְהַגִּיד
    אֵיזֶה עֶרֶב מַקְסִים
    אִשָּׁה מַקְסִימָה
    אֵיזוֹ הַשְׁפָּעָה הִיא נָתְנָה לִי
    לא אוּכַל לִשְׁכּחַ גַּם אַחֲרֵי שָׁנִים
    יוֹנָה, אַתְּ אֲהוּבָתִי
    לְנֵצַח נְצָחִים


    להיות יונה וולך

    אֲנִי כְּבָר לא מְפַחֵד
    יוֹרֵק עַל כֻּלָּם
    הַחֶבְרָה מְחֻרְבֶּנֶת
    תִּקְשׁרֶת זוֹלָה
    צָרִיך לָקוּם, לָצֵאת מֵ-4 קִירוֹת
    לִהְיוֹת אוֹפּוֹזִיצְיָה לוֹחֶמֶת
    לְכָל הַמָּאוּס בַּחֶבְרָה


    לבסוף חוזר לשגרה בחיפה

    הַכּל הָיָה פַנְטַזְיָה
    הַכּל הָיָה חֲלוֹם
    חָשַׁבְתִּי בְּגָדוֹל
    וְלא יָצָא דָּבָר
    אֵיזֶה יוֹנָה ווֹלַך
    בָּראשׁ הַמְּטֻמְטָם
    מַקְסִימוּם מוֹכֵר נַעֲלַיִם
    בָּעוֹלָם הַמְּלֻכְלָך
       

    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    12/1/10 19:17
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2010-01-12 19:17:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תודה, תודה, תודה איימי על שהכרת לנו את האיש המיוחד הזה.

    --
    נדב שרי - מחבר הספר \"לוכד הפיהוקים\" ומעביר סדנאות \"קסם על קצה הלשון\"


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "נועם שדות - משורר"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה