ציטוט רלוונטי מכתבתה של רנית נחום הלוי מדה-מארקר (26-04-10) :

"לפי נתוני התאחדות הקבלנים, בישראל פועלים כ-3,000 קבלנים לא רשומים העוסקים בעיקר בבניית צמודי קרקע והרחבות. אולם לאחרונה, בעקבות הפעילות בהתאחדות התגלו מקרים של בניית בנייני קומות באזור השרון ובירושלים על ידי קבלנים לא מורשים.

המצב בשטח הוא שאלפי מבנים במדינת ישראל נבנים על ידי קבלנים לא רשומים. אם בעבר הנושא היה נחלתם של גורמים פרטיים, אנו מבחינים בשנים האחרונות, כי התופעה הזו נפוצה גם בקרב יזמי נדל"ן, המעסיקים קבלני ביצוע לא מורשים. בחודשיים האחרונים התגלו שני מקרים בהם יזמים הבונים בנייה רוויה בנתניה ובירושלים העסיקו קבלנים לא מורשים. קבלנים כאלה לא תמיד יכולים להעניק ערבות חוק מכר דירות או ערבות ביצוע ובסיום ביצוע הפרויקט מתגלים ליקויים רבים.

חוק התכנון והבנייה מחייב את הרשויות המקומיות לוודא, שהביצוע מתקיים על ידי קבלן רשום כחוק. המצב בפועל דומה לנהג שנוסע ללא רישיון: הוועדות המקומיות לא אוכפות את העניין ולא מקפידות שקבלנים שיבצעו את הפרויקט באמת רשומים כחוק".

הדברים הבאים מיועדים לעיניהם של יזמי הנדל"ן (הפרטיים,העסקיים והציבוריים), המהנדסים והאדריכלים.

אלה מבינינו הבונים והשוכרים את שירותיו של קבלן שיפוצים/ קבלן שלד/קבלן גמרים, שאינו קבלן רשום כחוק או שאינו מעסיק מנהל עבודה באתר, הרי שהם מסכנים את עצמם ואת המהנדס ו/או את האדריכל העובדים בעבורם.

פסקי דין מהפכניים שניתנו בשנה האחרונה בבתי המשפט יצרו מציאות חדשה בעולם הנדל"ן והמשפט.

לאחר שתקראו את השורות הבאות, חישבו כמה מקרים קיימים, שבהם מעצב פנים מעצב דירה פרטית, ואת עבודות השיפוץ מבצע קבלן שיפוצים, שאינו רשום וללא נוכחות של מנהל עבודה, האמור להקפיד, להדריך ולשמור על כללי הבטיחות הנדרשים?

מה יקרה אם, חס ושלום, יתחשמל פועל העובד במקום? מי יישא באחריות וישלם את הפיצויים לאלמנתו ולילדיו?

כמה מקרים קיימים, שבהם ועד בניין שוכר שירותיו של קבלן לצורך חידוש הטיח על חזיתות החוץ למלוא גובה הקומות?

מי ישלם פיצויים למשפחתו של פועל אם חס ושלום ייפול מן הפיגום ויצלול למותו?

סגירת חוזה עם קבלן רשום המעסיק מנהל עבודה שמקפיד על כללי הבטיחות הוא בגדר חובה , עניין של חיים ומוות תרתי משמע.

"הלכת טרויהפט" = פס"ד שניתן ע"י ביהמ"ש העליון, שהפך להלכה מחייבת וחלוטה, אשר כל בתי המשפט חייבים לפעול ולאמץ אותה.

במקרה זה בעל הקרקע שביקש להקים עליה מבנה תעשיה, שכר את שירותיו של מהנדס-אדריכל לתכנון המבנה ולפיקוח עליון על הביצוע (ע"פ הזמנה מראש). המהנדס-אדריכל חתם כאחראי על הביקורת במסגרת היתר הבניה.

אחד מפועלי הבניין שנכח באתר עבד ללא הסכם עבודהמסודר/דיווח/ניירת וקיבל את שכרו במזומן מן הקבלן.

הקבלן לא היה קבלן רשום כנדרש בחוק.

במהלך העבודה נפל הפועל מן הפיגום ומאז הפך לנכה ב:100%.

כשהגיע התיק לדיון בביהמ"ש טען המהנדס כי הוא מתכנן השלד והתחייב רק על פיקוח עליון, לא היה מעורב כלל בביצוע העבודות ואינו אחראי לפיגומים. העובדה שחתם כאחראי לביקורת היה רק לצורך בדיקת התאמת הביצוע לתכנון.

למרות כל ההיגיון שבדבר החליט ביהמ"ש, כי המהנדס-אדריכל אשם מכיוון שיכול היה לצפות את הנזק מראש גם אם רק ביצע פיקוח עליון וגם אם לא נכח כמפקח צמוד באתר. הוא היה צריך לחייב את בעל הנכס בפיקוח צמוד ובמינוי מנהל עבודה שישגיח על כללי הבטיחות בעבודה ובקבלן רשום.

המהנדס-אדריכל חייב היה בחובת זהירות קונקרטית, היה עליו או להורות על הפסקת העבודה לאלתר, או להודיע לוועדה לבניין ערים ולבקש צו מנהלי להפסקת העבודה באתר.

אם אין קבלן רשום ואין מנהל עבודה רשום הפך המהנדס להיות "קבלן ראשי" לעניין בטיחות בעבודה.

* אין באמור לעיל כדי להוות עצה משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

*האמור לעיל נכלל בהרצאה שניתנה בכנס מקצועי שנערך השבוע במסגרת "ארגון האדריכלים והמהנדסים העצמאיים בישראל" לרווחת חבריו.

*הכותבת היא יו"ר המשרדים הצעירים בארגון, חברת ועדת האתיקה וחברת הוועד המנהל.