עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2290)

    רפי פרץ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אהרוןבן אבי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סטודיו אמן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    michela29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rebosher
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז מוסטנג
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אביה אחת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    simple G
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלוןארמה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    נא להכיר - במה להכרות עם יוצרים

    נא להכיר - במה להצגת חברים חדשים בקהילה ולהכרות עם יוצרים שמחוץ לקהילה. הנהלת הקהילה תשמח לקבל הצעות לשמות של משוררים וכותבים הראויים לבימת הכרות זו. היוצרים יוצגו בתבנית קבועה. העלאת יוצרים בקהילה זו בלבד - על ידי הנהלת הקהילה.

    נא להכיר 7 - והפעם המשוררת מיכאלה למדן

    1/9/09 00:04
    7
    דרג את התוכן:
    2011-04-22 19:28:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
     

    נא להכיר 7 - והפעם, המשוררת מיכאלה למדן

    פורום "נא להכיר" של קהילת שירה וכתיבה יוצרת ממשיך במסורת וגאה להציג הפעם את המשוררת והיוצרת מיכאלה למדן - חברת אגודת הסופרים העבריים, בעלת סיפור חיים מיוחד, שזכתה לאחרונה בפרס אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, בשם הקרן ע"ש שמואל שינדל יזרעאלי ז"ל.



    אז מה היה לנו עד כה:


     "נא להכיר" 1, עם חברנו, המשורר עודד פלד,

    "נא להכיר" 2, עם המשוררת והסופרת שז,

    "נא להכיר" 3 עם חברתנו יהודית מליק  שירן,

    "נא להכיר" 4 עם תמר רבנו,

    "נא להכיר" 5 שהוקדש למחווה לעמוס קינן ז"ל,

    "נא להכיר 6 עם חברנו רוני לוי


    על מיכאלה למדן:

    מיכאלה למדן, משוררת, ילידת 1974, בת קיבוץ בגליל העליון ובהמשך גרה במושב ברמת הגולן. בת לאב שהוריו ממייסדי הקיבוץ ולאם גיורת גרמניה. מתגוררת בירושלים מאז 1997. בעלת תואר ראשון באוניברסיטה העברית בפילוסופיה ומחשבת ישראל. כמו כן למדה חינוך וספרות במכללה ירושלים לחינוך.

    משנת 2003 מנחה סדנאות בכתיבה יוצרת,כותבת כתיבה עיתונאית ומפרסמת שירה ופרוזה בכתבי עת  ועיתונים שונים. סדנאות הכתיבה היוצרת ופיתוח היצירתיות בהנחייתה מתנהלות בדגש על יציאה מזוויות התבוננות וחשיבה מוכרות או דפוסיות ובדגש על שימוש בינתחומי באופני הביטוי היצירתיים כמו גם הדרכים להגיע אליהן.

    במאי 2009 זכתה למדן בפרס יזרעאלי מטעם אגודת הסופרים העבריים. בסיוע פרס זה יוצא כעת לאור ספר שיריה הראשון, "בין הבגד לגוף", בהוצאת צבעונים.


    להלן שיר הנושא בספר "בין הבגד לגוף":


    **

    בֵּין הבֶּגֵד לָגוּף

    כּמוֹ אָדַם אנחנו

    נָעִים בְּמְחִיקָת הָרוּח 

    מִתְהָדְקִים בָּמַקוֹם

    בֹּו נוֹעָדְנוֹ

    לָסֵגֵת



    מלים אישיות בהחלט:

    איני מכיר את מיכאלה למדן. לא פגשתי בה מעולם, אך פגשתי בשירתה, בשורותיה, בעקבות שיחה אקראית עם מנכ"ל אגודת הסופרים העבריים בישראל, משה מיטלמן.

    לאחר קריאה והתעמקות בכמה משיריה, נשביתי באיכויות כתיבתה ובחשיבה הפנימית שעוררה בי. כמי שכותב לא אחת על בסיס רעיונות מהתנ"ך, התחברתי מיידית לכתיבותיה ולשורותיה, שעושות חיבורים מופלאים לטעמי, בין פסוקים ורעיונות בתנ"ך לבין השורות שבהן היא מגרה את מחשבות קוראיה.

    על חיבורי העולמות שמתקיימים בשירתה, יעידו השורות הבאות, המחברות בין אב לבין עולמות עליונים, כציר התחברות לאל:


    חֲזוֹן-אִישׁ


    אִם תִּרְצֶה לַחֲזוֹת בְּאִיש

    מִבְּשָׂרְךָ-

    לֹא תֶּחֱזֶה.

    אִם תַּשְׂכִּיל יֶתֶר מִבְּשָׂרְךָ 

    וּמִבְּשָׂרְךָ-

    תַּשְׂכִּיל,

    וְתֶּחֱזֶה

    אֱלוֹהַ.



    הבחירה השבוע במיכאלה למדן משתלבת גם במדיניות שלי, להציג כאן לסירוגין כותבים מוכרים מתוך הקפה, לצד כותבים שאינם פעילים בקפה, וזאת מתוך רצון להשיג שתי מטרות: האחת, להעשיר את מעגל ההיכרויות של חברי הקהילה עם יוצרים חדשים ומעניינים והשנייה, להעשיר את שורות הקפה בכותבים חדשים ואיכותיים, שלא פעלו כאן עד כה.



    שיר ראשון לדיון זה:


    **

    כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה אִשָּׁה

    כָּל עַצְמוֹתַי אוֹמְרוֹת אִשָּׁה

    אִשָּׁה

    מַה לָּךְ מִתְעַגֶּלֶת

    מַה לָּךְ מִסְתַּגֶּלֶת

    מַה לָּךְ מְרֻחֶמֶת

    מַה לָּךְ

    אַגְּנוֹת שְׂפָתַיִם

    רְחוֹבוֹתַיִךְ חִיּוּכִים זַכִּים

    חִכֵּךְ מַמְתַּקִּים

    עַצְמוֹתַיִךְ לֹבֶן בּוֹהֵק מַעֲמַקִּים

    שִׂפְתוֹתַיִךְ שְׁנֵי יְמוֹת חֹל חֲתוּמִים

    בִּשְנִי הַזָּהָב -

    אֲגַמַּיִךְ חֲלוֹמוֹת עַתִּיקִים

    צְלוּבִים בִּכְחֹל הָרֵאשִׁית

    כִּשְׁנֵי לוֹחֲמֵי חָכְמָה עַתִּיקִים,

    בִּרְכוֹתַיִךְ סְיָגֵי גְּבוּל מִתְפַּקְּעִים

    שׁוֹשַׁנַּיִךְ גְּנוּזִים

    עִתּוֹתַיִךְ גְּלוּיוֹת

    תְּלוּיוֹת ,לִוְיוֹת חֵן, אַיָּלוֹת

    שְׁלוּחוֹת רְסָנִים

    מִתְנַכְּרוֹת לִפְתָּנִים

    אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי

    שֶׁהָיִיתִי

    אֲנִי

    לְבָנָה כְּמוֹ תְּהוֹם הֲרָרִים מֻשְׁלָגִים

    כִּי שְׁזָפַנִי הַיֹּשֶׁר

    וְהִשְׁלִיךְ

    אֶת נָשִׁיּוּתִי הַבּוֹהֶקֶת

    לְבארוֹת נִשְׁבָּרִים



    שיר שני לדיון זה:


    **

    בֵּין הַבֶּגֶד לַגּוּף

    כְּמוֹ אָדָם אֲנַחְנוּ

    נָעִים בִּמְחִיקַת הָרוּחַ 

    מִתְהַדְּקִים בַּמָּקוֹם

    בּוֹ נוֹעַדְנוּ

    לָסֶגֶת




    שיר שלישי לדיון זה:


    **

    לִפְנֵי שֶשָּמַעְתִּי פְּרִיחוֹת

    לָעֲגוּ לַיֹּפִי

    "קְחִי אַחְרָיוּת עַל הַשֶּקֶט "לָחֲשוּ

    אֲנִי כָּאן 

    אֲנִי שוֹתֶקֶת

    קְחוּ אַחְרָיוּת עַל הַשִּׁיר

    לִפְנֵי שֶׁנֵּעָלֵם

    אַנַחְנוּ

    בְּאִוְשַׁת פֶּרַח


    לינקים לפרסומים על מיכאלה למדן ברשת:


    מאמר של הרצל חקק על מיכאלה למדן, באתר E-MAGO

     


    שירים של מיכאלה למדן באתר ynet:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3747787,00.html  
     
    תסכית של רשת ב' בו מיכאלה למדן מקריאה שניים משיריה. התסכית: ירושלים במבט אישי

     
    http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/ulpanpatuach.htm   

    משיב הרוח כ"ח בו התפרסמו משיריה של מיכאלה:

     
    http://www.mashiv.org.il/events/2009-07-27-08-29-30/2009-07-26-14-04-10 

    כתב העת הספרותי "מאזנים" - בו ראו כמה משיריה של למדן:

    http://www.hebrew-writers.org/article.asp?catalogid=41         
      

     שיר של מיכאלה למדן באגרת של תיאטרון החדר
                                                
    http://theroomtheatre.cafe.themarker.com/         




    ברוח ימי הסליחות והתיקון, שיר אחרון לדיון זה:


    תיקון הלבבות



    תִּקּוּן
    הַלְּבָבוֹת

    הַתָּלוּי בְּחוֹבָתָם

    לְהָזִין זֶה אֶת זֶה,

    הִזּוּן חוֹזֵר וָשָׁב.

    כְּרוּחַ מַעֲרָב,

    מַשִּׁיבָה עֲנְנֵי שִׂמְחָה,

    כְּבֵדִים,

    בְּמִשְׁקַל רְצוֹנָם,

    לְקַיֵּם רְצוֹן קוֹנָם.

    וּלְהַחְזִיר הַחַיּוּת-

    לְעוֹלָם-חוֹזֶרֶת.

    'חַיּוּת לְעוֹלָם חוֹזֶרֶת',

    בְּעוֹלָם תִּקּוּן הַלְּבָבוֹת.

    עוֹלָם תַּם,

    תַּם וְלֹא נִשְׁלַם.


    (ולסיום, אני שב ומבקש לא לככב אותי על הדיון
    הזה. שמרו כוכבים למיכאלה למדן וליצירתה, כאשר תחנוך את עמודה כאן).

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "נא להכיר 7 - והפעם המשוררת מיכאלה למדן"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    1/9/09 11:08
    3
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-01 11:08:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שיר שלישי לדיון זה:


    **

    לִפְנֵי שֶשָּמַעְתִּי פְּרִיחוֹת

    לָעֲגוּ לַיֹּפִי

    "קְחִי אַחְרָיוּת עַל הַשֶּקֶט "לָחֲשוּ

    אֲנִי כָּאן 

    אֲנִי שוֹתֶקֶת

    קְחוּ אַחְרָיוּת עַל הַשִּׁיר

    לִפְנֵי שֶׁנֵּעָלֵם

    אַנַחְנוּ

    בְּאִוְשַׁת פֶּרַח

     

     

    שיר של השתקה פנימית, האני האישי מול האני הציבורי, זה שצריך להיות קשוב לטבע,

    ואולי דווקא לבטא את החוויה הנפלאה ?

    ואולי לפני שכל האופוריה הזו ששמחה בפריחות תושתק, תעלם לה, רצוי כן שתתבטא?

    ואולי במקום לקחת אחריות על השתקה של חוויות אישיות - יקחו אחריות להעצימה ולעודד לבטא אותה?

    אינדיבידואלים מושתקים- מול אינדיבידואלים מכתיבים

    זה כל הסיפור

     

    נפלא !!

     

     


    --
    נאורה
    מנהלת קהילת בעלי חיים
    1/9/09 12:33
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-01 12:33:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    אשוב

    אשוב לעיין

    בין הבגד ללגוף של שירייה

    ולעומקם

    כפי שמגיע  להם

    אפרת*

    Attached files:
    קובץ מספר 1 (jpg)
    1/9/09 13:23
    3
    דרג את התוכן:
    2009-09-01 15:21:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אכן הצגת את מיכאלה ואת שיריה לפני ולפנים

    וגם מגיע לה, שיריה יפים,המטאפרות מיוחדות לה,

    ויש לקרוא אותם פעמיים ויותר,

    בידידות אשר


    --
    יותר מאשר אני מסתכל דרך המצלמה אני חש את המתרחש. הצילום המוצלח ביותר הוא זה שפספסת

    http://www.youtube.com/user/mzukan
    1/9/09 14:17
    1
    דרג את התוכן:
    2009-09-01 15:22:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אתיחס רק לשיר אחד של מיכאלה: "כל עצמותי...וכו'". שירה של מיכל הוא פאר השירה הנשית, שירה גאה, זקופת קומה ואינה מתנצלת על הנשיות שלה. היא אינה נאחזת בנשיות העכשווית והגאה שלה, אלא חוזרת אחורה אל השורשים העמוקים של הנשיות ממנה ינקה, אֲגַמַּיִךְ חֲלוֹמוֹת עַתִּיקִים  מונה את כל היתרונות של המורשת: כִּשְׁנֵי לוֹחֲמֵי חָכְמָה עַתִּיקִים, ויחד עם זה היא יודעת שעדיין לא הגיע הזמן  לענוד את שושני הנשיות שלה, את הפריחה הזאת לעיני כל אלא יש להצפין אותה: שׁוֹשַׁנַּיִךְ גְּנוּזִים , כנראה כיון שהגברים עדיין לא בשלים לעצמאות של האשה.שירה נועזת, מזוקקת ועשירה בדימויים מחד וטעונה מטען של ערך מוסף כבד משקל. אהבתי מאוד, תודה שלמה על שהבאת את מיכאלה לאתר.

    לאה 

    --
    אם ערכים וערכיות אינן מילים גסות עבורך, אתה/את אדם כלבבי .
    1/9/09 14:25
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-01 14:25:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מה אומר ומה אדבר? נשביתי בקסם השירים!

    --
    משורר, מתרגם ועורך
    1/9/09 22:30
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-01 22:30:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תודה שלמה, על הזכות שנפלה בחלקנו להכיר את המשוררת מיכאלה למדן ויצירתה. הכרות זו חשובה ומפרה, ללא ספק. מיצירותיה שהבאת למדור, אהבתי במיוחד את השיר הראשון, ואליו הנני מתייחס. הנני מאחל למיכאלה הצלחה רבה וכתיבה פוריה בהמשך דרכה כמשוררת, ואשמח לקרוא עוד מיצירותיה.

    כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה אִשָּׁה כָּל עַצְמוֹתַי אוֹמְרוֹת אִשָּׁה אִשָּׁה מַה לָּךְ מִסְתַּגֶּלֶת מַה לָּךְ מְרֻחֶמֶת מַה לָּךְ מַה לָּךְ מִתְעַגֶּלֶתאַגְּנוֹת שְׂפָתַיִם רְחוֹבוֹתַיִךְ חִיּוּכִים זַכִּים חִכֵּךְ מַמְתַּקִּים עַצְמוֹתַיִךְ לֹבֶן בּוֹהֵק מַעֲמַקִּים שִׂפְתוֹתַיִךְ שְׁנֵי יְמוֹת חֹל חֲתוּמִים בִּשְנִי הַזָּהָב - אֲגַמַּיִךְ חֲלוֹמוֹת עַתִּיקִים צְלוּבִים בִּכְחֹל הָרֵאשִׁית כִּשְׁנֵי לוֹחֲמֵי חָכְמָה עַתִּיקִים, בִּרְכוֹתַיִךְ סְיָגֵי גְּבוּל מִתְפַּקְּעִים שׁוֹשַׁנַּיִךְ גְּנוּזִים עִתּוֹתַיִךְ גְּלוּיוֹת תְּלוּיוֹת ,לִוְיוֹת חֵן, אַיָּלוֹת שְׁלוּחוֹת רְסָנִים מִתְנַכְּרוֹת לִפְתָּנִים אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שֶׁהָיִיתִי אֲנִי לְבָנָה כְּמוֹ תְּהוֹם הֲרָרִים מֻשְׁלָגִים כִּי שְׁזָפַנִי הַיֹּשֶׁר וְהִשְׁלִיךְ אֶת נָשִׁיּוּתִי הַבּוֹהֶקֶת לְבארוֹת נִשְׁבָּרִים  עלי להודות כי נשביתי בקסם  שירתה של מיכאלה למדן. אינני מדבר רק על יכולתה לחבר זמנים עכשוויים בראייתה את מצבה של האישה, אל ימי המקרא המהווים יש להניח על פי קריאת כמה שירים, אבן שואבת ליצירותיה גם בהמשך. השיר , כך על פי טעמי והבנתי , קורא לאשה היהודיה, ואולי גם האוניברסאלית, לפקוח עיניים ולראות נכוחה את תכלית תפקידה בעולם. מַה לָּךְ מִסְתַּגֶּלֶת מַה לָּךְ מְרֻחֶמֶת מַה לָּךְ מַה לָּךְ מִתְעַגֶּלֶתאַגְּנוֹת שְׂפָתַיִם תיאורים של נשיות במלואה באשר מדובר על הריון ("מתעגלת") נושאת רחם ("מרוחמת"), ואברי רבייה ("אגנות שפתיים") לצד עדינות, מתיקות (" רחובותייך חיוכים זכים, חכך ממתקים") מסתוריות ויכולת איפוק , ויתכן ויש כאן יכולת התגברות על היצר המפתה: -בִּרְכוֹתַיִךְ סְיָגֵי גְּבוּל מִתְפַּקְּעִים שׁוֹשַׁנַּיִךְ גְּנוּזִים,והנה שימוש בשפת שיר השירים : "אל תראוני שאני... " – וכאן לא שחרחורת בת המקום, ככתוב ב"שיר השירים", אלא דוקא : "לבנה כמו תהום הררים נשברים" – ללא ספק רמיזה לגבי ראייתה של הדוברת את עצמה בעולמה החדש, שלא קל לה להסתגל אליו. אזכור התהום מלמד על הקושי, ועל הנחיצות הזאת הבלתי נמנעת לגשר על פני תהום, בעצם ביטוייה, בעצם יכולתה לשורר את קשייה. גם השלגים הללו אינם רק שלגי חוץ לארץ כפי שידוע מעברה של המשוררת, אלא הקרירות בה מתקבל אדם לא שגרתי אל חברתינו הסגורה, ה"צפופה כל כך" והחמה עד צריבה.וכאן לקראת הסיום, שוב משהו מניחוחי "שיר השירים":  -"כי שזפתני השמש" ? לא ולא ! אלא : "כי שזפני היושר" ויש צרך ביושר לב כדי לומר את הדברים  הללו המסיימים את השיר הנפלא. היושר, יכולת הדוברת לראות את מצבה האמיתי שלה כאשה המחפשת רוחניות, תכליתה ומטרתה בעולם הזה. עולם הרואה כמובן מאליו שלאשה יש תפקיד מאד מוגדר  כגון התיצבות לצד בעלה, הולדת ילדים, וכיוב'. היא  אינה מסתפקת בזאת, ללא ספק. היא מחפשת דברים שמעבר לכך, מעבר לחמר. לגשמיות ולחיי יום יום  עמוסים לשביעות רצונו של הבעל, ו/ או החברה. וְהִשְׁלִיךְ אֶת נָשִׁיּוּתִי הַבּוֹהֶקֶת לְבארוֹת נִשְׁבָּרִים כן, היושר הוא שפקח את עיניה, "שזפני היושר" , ומה עשה? "השליך את נשיותי לבארות נשברים" ! סיום מאד קודר לטעמי, על מצבה של האשה כפי שהוא משתקף בעיני הדוברת בשיר זה.  עם זאת,כשאני מנסה לבחון את הסיום לעומקו, אני חש שעל אף ה"נשברים" מדובר ב"בארות" ולא מילתא זוטרתא היא, שהרי הבארות הללו הן תורתינו כמקור מים חיים לצמא, כל צמא. או "בני דת משה". יתכן וה"נשברים" הללו אינו מבוטא כצורה של בקורת, אלא כהצגת קשייו של האדם המאמין.השיר מקפל בתוכו לבטים לא פשוטים, תוך שאלה מתמדת על מקום האשה הדתית בהוויה הישראלית העכשוית, ועל מקומה של הדוברת בחברה כאדם חושב, כאשה, כיהודיה .  

    --
    מחברם של שלושה ספרי שירה: "אהבת זקופת קמה" , "בקצה השמש המתהווה" ו- "גבה גלים עד רוגש". וכן ספר הפרוזה "כל הנחלים הולכים אל הלב".
    1/9/09 22:53
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-01 22:53:41
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

     

     

    לא עם ארגז כלים ומיומנויות לניתוחי שירים

    רק עם זר פרחים

    כאן אני

    בשער

    מצטרף למברכים

    רוצה לעודד את המפרגנים

    יקח לי זמן ללמוד את שירתך

    אבל היה חשוב

    ערכי

    לצרף מילה של ברכה

    מהלב להגעתך לקהילה

     

     

    יואב

     

     

     


    --
    Yoaview
    2/9/09 11:06
    1
    דרג את התוכן:
    2009-09-02 18:05:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    גם אני נשביתי בשירתה המרובדת

    של מיכאלה, שגם כשהיא אחוזה ושזורה

    באיזכורים מקראיים שונים, הרי במהותה

    (להבנתי) היא שירה לירית, מאד אישית,

    נשית ואינטימית.  

     

    בחרתי להתייחס כאן לשיר הראשון :

    " בין הבגד לגוף

      כמו אדם אנחנו

      נעים במחיקת הרוח"

     

    בשלוש השורות הראשונות הללו,

    מתקבלת התחושה, שבמרווח התנועה -

    הרווח הזה הנושם, החי שבין הבגד לגוף

    מתאששת עובדת היותנו בני אדם

    על כל מה שיש בו באדם ובכלל זה

    היותנו בני חלוף.

     

    שלוש השורות הבאות :

    "מתהדקים במקום

     בו נועדנו

     לסגת "

     

    יוצרות למראית מתח או ניגוד

    בין התנועה המתוארת שורה קודם

    "נעים במחיקת הרוח", שהיא תנועת

    הגוף והנפש (ואין להפריד ), לתנועה,

    שאין בה לכאורה תנועה "מתהדקים"

    אך מתבררות כמשלימות, מקבילות

    ומהדקות זו את זו.

    שכן התנועה היא תנועת מחיקה, קרי

    שוללת תנועה וההתהדקות הינה,

    "במקום/ בו נועדנו / לסגת ", כלומר

    במקום בו אין אפשרות עמוקה שבנפש

    ליצור אחיזה, הידוק.

     

    ההצמדות או ההיאחזות שלנו

    במקומות המוכרים, שכבר התקבעו

    בנפשנו, במציאות חיינו, מקומות מהם

    עפ"י אפשרות אחת, אין לנו ארובה

    להאחזות קבועה, יציבה או נצחית,

    שכן "כמו אדם אנחנו" - " בני חלוף,

    "הנעים במחיקת הרוח"

     

    או עפ"י אפשרות אחרת (ולא בהכרח

    סותרת ) אנו לפי ראייתה של הדוברת

    בשיר, נצמדים ונאחזים במחוזות הנפש

    והקיום, שלעיתים אינם תמיד כה מיטיבים

    עמנו, אך באשר אנו "כמו אדם אנחנו" -

    רק בני אדם על חולשותינו או מאווינו

    לא תמיד מסוגלים לסגת מהם ולבור

    לנו מקומות טובים יותר, בריאים יותר

    ונכונים יותר לנפשנו. מקומות מהם,

    לא נחוש צורך לסגת. 

     

    תודה לך שלמה, על האפשרות להכרות

    עם יצירתה העשירה של מיכאלה.

     

    ממני יעל פריאל.

    2/9/09 16:05
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-02 16:05:22
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    בעיני זה ראוי ומעניין לפגוש משוררת שאינה מוכרת לי, ובייחוד אם שפתה, סגנונה ועולם התוכן שלה שונים ו/או חדשים מן המוכר. כך במקרה זה שמח להכיר משוררת המשלבת את עולם האמונה עם העולם ה"מודרני" בשפתה סגנונה ואמירתה, אחת מכמה שמפרסמות את שיריהן, למשל בכתב העת "משיב הרוח". כך בגליון כח חורף תשס"ט  (שבו התפרסמו  2 משירי) ראה אור אחד משירי נדונים כאן - השיר הפותח ב"כל עצמותי תאמרנה אישה" (וכן שירה "אביב"). פתיחה המדברת בעד עצמה, כמו גם הסיום החזק והכמעט בוטה, בדבר "גורל" נשיותה בשל תכונתה הנגזרת מממנה: "כי שזפני היושר והשליך את נשיותי הבוהקת לבארות נשברים"    

    והדעת מושכת למשוררת כזלדה, וראוי לציין בהזדמנות זו משוררות נוספות  - כתמר שמעון, רעיה לפיד וסיון הר שפי, ששיריהן עוסקים בין היתר בהן עצמן, כנשים, וזאת תוך אי התנכרות למימד הארוטי, ואני שואל, כי איני יודע מספיק על עולמה ועולמן, וחושד שאנו החיולנים סובלים מדעה קדומה  בעניינן ובבשל מה שאנו סבורים על מקומן בעולם גברי-דתי - כמה אומץ נדרש ממשוררת דתיה לכתוב כך? 

    תודה שלמה 


    --
    give לי ואגיב לך
    2/9/09 16:20
    1
    דרג את התוכן:
    2009-09-02 18:06:56
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אשמח מאוד להכיר ,את מיכאלה למדן שהיא ללא ספק משוררת מחוננת,

    וזה למרות שתחום  עיסוקי הוא  צילום אולי נוכל ללמוד זה מזו  וזו מזה,

    בסה'כ הצילום הוא שירה לעיניים,

    בידידות אשר


    --
    יותר מאשר אני מסתכל דרך המצלמה אני חש את המתרחש. הצילום המוצלח ביותר הוא זה שפספסת

    http://www.youtube.com/user/mzukan
    2/9/09 23:35
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-02 23:35:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    גם אני רוצה להצטרף למקדמים

    את פניה של מיכאלה למדן.

     

    מתוך השירים שהוצגו כאן

    התחברתי במיוחד לזה:

     

    בֵּין הַבֶּגֶד לַגּוּף

    כְּמוֹ אָדָם אֲנַחְנוּ

    נָעִים בִּמְחִיקַת הָרוּחַ 

    מִתְהַדְּקִים בַּמָּקוֹם

    בּוֹ נוֹעַדְנוּ

    לָסֶגֶת

    ההתמקדות בקיומנו במרווח

    בין הבגד לגוף , היא ההתמקדות

    במרחב הדיאלקטי בן הנסתר לגלוי

    בין הפנים והחוץ בין אמיתי והמזוייף.

    במרחב הזה מתאפשרת היצירה.

     

    הדוברת בשיר מתמקדת בתנודה

    בין התנועה לקיפאון, וההתלבטות

    בין הבגרות לבין הנסיגה המותרת,

    זו המתקשרת כאמור ליצירתיות,

    עם רמז להגנתיות החוסמת אותה.

     

    מיכאלה,

    אני מאחלת לך הצלחה

    והמשך הנסיגה והיצירה.

     

    תמר.

    3/9/09 00:55
    0
    דרג את התוכן:
    2009-09-03 00:59:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    שלמה יקר, הבחירה במיכאלה למדן, היא בחירה יפה, אך יש לי בעיה עם הביקורת של הרצל חקק. בכל הפעמים הבאת את המילים של המשוררים שהוצגו כאן,איפשרת למילים להוביל את עיניי אל המחוזות שלי. כאשר נכתבת ביקורת על כתיבה של שירה, זה משוחד וזה אוטם את דרכי החשיבה שלי. אני מעדיפה שהמילים תדברנה אלי ולא הביקורת של הרצל,שבמקרה הוא ואחיו חברים טובים שלי.

    המאמר שהבאת הנה פורסם באתרים שונים בנט וזו ההתייחסות הראשונה לכתיבתה הייחודית של הגב' למדן. אין לי בעיה שתביא הנה לבמה הזו משוררים מבחוץ, זה רק יכול לגוון, יש לי בעיה עם הכתיבה על...דבריי לא נכתבים ממקום של קנאה או חוסר פירגון, אלא מהקושי שלי להתחבר למילותיה בלבד, שהרי אתה מכיר אותי אם אני מתאהבת במילים איש לא יעצור אותי מלכתוב את רחשי לבי. לי הרשימה של הרצל, הפריעה מאוד.

    "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה אִשָּׁה

    כָּל עַצְמוֹתַי אוֹמְרוֹת אִשָּׁה

    אִשָּׁה

    מַה לָּךְ מִתְעַגֶּלֶת

    מַה לָּךְ מִסְתַּגֶּלֶת

    מַה לָּךְ מְרֻחֶמֶת

     מה שראיתי בשיר הזה, שיר הלל לאישה.  כל העוצמה והחיות הן אישה.כל העצמות והחוליות בגופה הן אישה. אפיפורה זו חזרה על מילה בסוף שורה. המילה "אישה" חוזרת  בשלוש השורות הראשונות שלוש פעמים, לצורך הדגשה, כי בריאת האישה היא אחד הדברים החשובים שעשה אלוהים כשברא את העולם. השיר מתחיל בגוף שלישי ומתאר אישה ותכונותיה:מסתגלת, מתעגלת,מרוחמת. יש בה מעלות של קדושה , באישה המתוארת.. יש במילים האלה תיאור מדוייק למצבי האישה בחיי היום-יום, היא מתעגלת  והופכת לאם, מסתגלת למצב החדש וכשהיא מצליחה להרות את פרי אהבתה היא מרוחמת, כי היא אם הרחמים.האנאפורה החוזרת בתחילת משפט ארבע השאלות הרטוריות מה לך? מדגישות את התמיהה מחד וההתפעלות של הדוברת מאידך.אני יכולה לומר שאהבתי את הדימויים היפים המעידים על משלב לשוני גבוה: "אַגְּנוֹת שְׂפָתַיִם /רְחוֹבוֹתַיִךְ חִיּוּכִים זַכִּים /חִכֵּךְ מַמְתַּקִּים /עַצְמוֹתַיִךְ לֹבֶן בּוֹהֵק מַעֲמַקִּים/ שִׂפְתוֹתַיִךְ שְׁנֵי יְמוֹת חֹל חֲתוּמִים "תענוג של שפה. שיר השירים המודרני המהלל את שירת האישה באשר היא."אֲגַמַּיִךְ חֲלוֹמוֹת עַתִּיקִים / צְלוּבִים בִּכְחֹל הָרֵאשִׁית /כִּשְׁנֵי לוֹחֲמֵי חָכְמָה עַתִּיקִים, /בִּרְכוֹתַיִךְ סְיָגֵי גְּבוּל מִתְפַּקְּעִים /שׁוֹשַׁנַּיִךְ גְּנוּזִים /עִתּוֹתַיִךְ גְּלוּיוֹת /תְּלוּיוֹת ,לִוְיוֹת חֵן, אַיָּלוֹת /שְׁלוּחוֹת רְסָנִים /מִתְנַכְּרוֹת לִפְתָּנִים "ממש תיאור מופלא של משוררת שיר השירים. עד לכאן השיר מכלולי ומתאר את האישה בגוף שלישי. בשורות הבאות יש מעבר לגוף ראשון "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי "בשיר השירים אשר לשלמה,מופיעה האהובה "אל תראוני שאני שחרחורת", בניגוד לאהובה הפונה לבנות ירושלים, פונה אלינו הדוברת בשיר:"אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי /שֶׁהָיִיתִי /אֲנִי /לְבָנָה כְּמוֹ תְּהוֹם הֲרָרִים מֻשְׁלָגִים /כִּי שְׁזָפַנִי הַיֹּשֶׁר/וְהִשְׁלִיךְ /אֶת נָשִׁיּוּתִי הַבּוֹהֶקֶת/ לְבארוֹת נִשְׁבָּרִים ".אז בגלגול הקודם,היתה השולמית משיר השירים, כל כך מזדהה עמה.אך בניגוד אליה שורות הסייפא של השיר מעידות על הפגיעות,השבר. זו לא רק נשיות בוהקת ובשלה, אלא זו נשיות שברירית ופגיעה  צירוף המכלול עם חולשותיה כאדם. אהבתי ואותגרתי בכתיבתה. תודה.



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "נא להכיר 7 - והפעם המשוררת מיכאלה למדן"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה