עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2289)

    א. אפולינר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רונית אברהם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    באבא יאגה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    hkadman
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    aniat
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלוןארמה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    debie30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    HagitFriedla...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    נא להכיר - במה להכרות עם יוצרים

    נא להכיר - במה להצגת חברים חדשים בקהילה ולהכרות עם יוצרים שמחוץ לקהילה. הנהלת הקהילה תשמח לקבל הצעות לשמות של משוררים וכותבים הראויים לבימת הכרות זו. היוצרים יוצגו בתבנית קבועה. העלאת יוצרים בקהילה זו בלבד - על ידי הנהלת הקהילה.

    נא להכיר - מחווה לעמוס קינן ז"ל

    9/8/09 15:26
    23
    דרג את התוכן:
    2009-08-15 09:03:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמוס קינן ז"ל (1927־2009)



     

    פורום "נא להכיר" חורג השבוע מנהגו, במחווה לעמוס קינן ז"ל, איש האשכולות, שמתאים אולי יותר מכל אחד אחר לצמד המלים "כתיבה יוצרת". עמוס היה סופר, מחזאי, עיתונאי, פובליציסט, אמן ומשורר (כן, גם משורר, שכתב את הספר "קץ עידן הזוחלים") ופסל.

    לאורך שנותיו כתב עמוס קינן אלפי יצירות, מאמרים, ספרים וטורי פובליציסטיקה, שהרעידו את אמות הסיפים במדינה, שעוררו הערצה לצד סלידה, אהבה לצד שנאה, התפעלות לצד אדישות.

    לא בכדי כנתה אותו סילבי קשת, קולגה שלו משכבר הימים ב"ידיעות אחרונות": "גאון". לא בכדי ספד לו נתן זך במלים: "איש אשכולות, שספר השירה שפרסם גילה את כל כוח האהבה שבו". לא בכדי כתב לו בועז עברון בדברי פרידה: "עמוס היה הסטיריקן הגדול ביותר שקם, בשפה העברית."

    מר גורל, שיודע לא אחת להתל בנו ולהמציא את התעלולים השטניים ביותר, היכה בעמוס קינן, חד המחשבה ורהוט הכתיבה, דווקא במוחו. את שנותיו האחרונות הוא חי תחת השפעותיה ההרסניות והמדכאות של מחלת השיטיון, שפגעה בו בכל עצמתה, עד שבימיו האחרונים היה שב ואומר, כמה סמלי,  רק את המלים "ירושלים", "לא" ו"איפה הבית שלי".

    יהונתן גפן כתב על מחלתו במעריב: "כמה עצוב זה, שאלפי זומבים מטומטמים הולכים בינינו והאדם שהזיכרון שלו יקר מפז, איבד את זיכרונו. עמוס קינן, הסאטיריקן הדגול ביותר של דורנו, לא זוכר מה היה. ולך תדע אם זה טוב או משמח שנמנע ממנו לראות כיצד כל נבואותיו הסאטיריות והספרותיות התגשמו מעל לציפיותיו."

    על חייו, כתיבתו ופעילותו:

    עמוס קינן נולד בתל אביב בשם עמוס לוין, לאב שהיה מיוצאי גדוד העבודה. הוא למד בבית חינוך לילדי העובדים, היה חבר בשומר הצעיר, אך בצעירותו הצטרף ללח"י.

    עמוס לוין (לימים קינן), נפצע מהלך הקרב בדיר יסין. עוד טרם מלחמת השחרור נקשר שמו בתנועת "הכנענים" ולכל אורך דרכו ניכרת השפעת האידאולוגיה הזו על כתיבתו ויצירותיו. היצירה שמבטאת עמדות כנעניות יותר מכל היא ספרו "שושנת יריחו - ארץ ישראל: סביבה, זהות, תרבות".

    בתחילת שנות ה-50 כתב את הטור הסאטירי "עוזי ושות'" בעיתון "הארץ", כממשיכו של הסופר הנפלא  בנימין תמוז, שכתב טור זה לפניו. מאמריו והסאטירות שלו היו פורצי דרך והשפיעו על סגנון הכתיבה הישראלית. כתיבתו הצטיינה בחריפותה והוא כיוון את חיציו המחודדים מאוד נגד הממסד הדתי והכפייה הדתית.

    בערב שבת, 20 ביוני 1952, היה מעורב קינן בניסיון להטיל פצצה מאולתרת על ביתו של שר התחבורה דוד צבי פנקס, איש מפלגת "המזרחי. הניסיון כשל. למחרת היום, באחת וחצי בלילה, נזרקה פצצה נוספת לדלת דירתו של השר ונגרם נזק רב לדירה, אך השר ובני ביתו לא נפגעו. המשטרה לכדה את עמוס קינן ואת שאלתיאל בן יאיר שיצאו מבית השר. הם נחשדו בכך שהטילו את הפצצות, כמחאה על התקנה שהשביתה את תנועת המכוניות הפרטיות בישראל בשבתות, "לשם חיסכון בדלק". השניים טענו, כי הזדמנו למקום רק משום שעמוס קינן קיבל ידיעה על אירוע צפוי במקום. השופט קיבל את הגרסה וזיכה אותם, אך בספר "על דעת עצמו" שכתבה נורית גרץ, אשתו של עמוס קינן, היא מצטטת הודאה מפי בן יאיר, לפיה השניים השתתפו באירוע. גם אורי אבנרי העיד, כי קינן סיפר לו מבעוד מועד על כוונתו להניח את הפצצה.



     

    למרות הזיכוי ואולי משום שלרבים היה ברור שקינן היה במקום האירוע ולא במקרה, פוטר קינן מעיתון "הארץ". הוא עזב את ישראל ויצא לפריז, למשך תשע שנים, בהן כתב עבור "העולם הזה".

    עם שובו החלה תקופת כתיבתו ב"ידיעות אחרונות", שארכה למעלה משלושים שנה. קינן כתב טור סאטירי שבועי, בעמוד המרכזי של המוסף לשבת, לצד מאמרים של בועז עברון ולצד המקאמה השבועית של חיים חפר. עם פרישתו מהעיתון הוציא את "ציפור הנפש", עיתון עצמאי שיצא, בעריכתו של דן בן אמוץ. הניסיון כשל והוא שב לכתוב ב"ידיעות אחרונות".

    זווית אישית:

    עמוס קינן היה ידוע כאדם מר נפש, כעסן גדול וגם כזה שמקלל את בני שיחו בקלות רבה מידיי, אך על כל אלו נסלח ונמחל לו, לנוכח הרומן המרתק שניהל עם השפה העברית. המפגשים עמו במסדרון ידיעות אחרונות היו נדירים, אך אני אישית סלחתי לו על כל שיגיונותיו, ברגע בו נחת לידיי ספרו הדקיק, "הדרך לעין חרוד". יצירת מופת, שהשאירה בי משקעים ויצרה בי שינוי. תוצאה שרק מעט מהספרים שקראתי בחיי הצליחו להשיג.

    הספר שעובד ב-1990 לסרט, מתאר את ארץ ישראל לאחר שהשתלטה עליה כת צבאית, שגירשה את כל הערבים והכריזה על שלטון צבאי. במסגרת עולם מעוות זה יוצא בחור מתל אביב ומנסה להגיע לחלקים בארץ-ישראל אשר עדיין מתקיים בהם שלטון חופשי בהנהגת המורדים נגד השלטון הצבאי. עיקר עלילת הספר מתמקד בניסיון להגיע מתל אביב הנצורה לעין חרוד.



    ספריו של עמוס קינן:

    • בשוטים ובעקרבים: מבחר עוזי ושות', 1952.
    • בתחנה, הוצאת לדורי, 1963.
    • ספר התענוגות, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1970.
    • הדלת הכחולה, הוצאת שוקן, 1972.
    • שואה 2, א.ל. הוצאה מיוחדת, 1975.
    • מחזות(חברים מספרים על ישו, כי עודני מאמין בך), הוצאת ספריית פרוזה, 1978.
    • מתחת לפרחים, הוצאת ספריית פרוזה, 1979.
    • אל ארצך, אל מולדתך, הוצאת עידנים, 1981.
    • הדרך לעין חרוד, הוצאת עם עובד 1984.
    • ספר הסאטירות: 1948 - 1984 ולהיפך הוצאת כתר, 1984.
    • את והב בסופה, הוצאת כתר, 1988.
    • צבעונים אחינו, הוצאת כתר, 1989.
    • בלוק 23: מכתבים מנס ציונה, הוצאת זמורה ביתן, 1996.
    • שושנת יריחו: ארץ ישראל - סביבה, זהות, תרבות, הוצאת זמורה ביתן, 1998.
    • קץ עידן הזוחלים: שירים, הוצאת זמורה ביתן, 1999.
    • הבריחה אל הכלא, הוצאת זמורה ביתן, 2003.

    עמוס קינן בלקסיקון הספרות העברית החדשה

    http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00156


    על עמוס קינן, כאן בקפה:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=690671


    טורים של עמוס קינן ב"נענע 10"

    http://news.nana10.co.il/Section/?SectionID=1422&sid=126


    עמוס קינן באיור יפהפה של מיכל שמואל

    http://www.michal-art.com/infopage.html?amos



    ת.נצ.ב.ה

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "נא להכיר - מחווה לעמוס קינן ז"ל"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    9/8/09 17:41
    5
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-09 17:41:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אתי נוי (אסתרליין)

    כתבה כמה מילים לזכרו

    הנה הלינק שלה, אף צירפה את הקליפ של בתו רונה, המתאר יחסים של אב ובת


    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1161424

     היכרתי את עמוס קינן כעיתונאי, ראיין אותי כמשוררת בראשית צעדיי  לפני עשרים שנה. כמראיין היה איש נעים הליכות, סבלן, מצחיקן,סטריקן מעולה.

    בימי שישי היתה לו תוכנית ברדיו על בעיות השעה, מעין סיכום שבועי. ממנה אפשר היה להפיק שיעורים רבים ביושר פנימי, באתיקה ובמוסר.

    תנחומיי למשפחה

    יהי זכרו ברוך !!!

    שלמה, חבל שלא הבאת לפחות שיר אחד מספרו.

    מילותיו יכולות לדבר בעד עצמן ולהשאיר לנו את נוכחותו.

    9/8/09 19:09
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-09 19:09:03
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כן הבא גם משהו משיריו ומהאיורים הכנעניים שלו
    10/8/09 09:02
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-10 09:02:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אני בהחלט מעוניין להעלות כמה משיריו של קינן וגם ציורים כנענייים שלו, אבל בודק עדיין סוגיות של זכויות יוצרים.

     

    שלכם,


    --
    שלמה אברמוביץ', - מנהל קהילת שירה וכתיבה יוצרת
    11/8/09 04:24
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 04:24:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    קינן היה מהמועדפים שלי בפתיחת העיתון.היה לו תמיד מה להגיד באופן שונה ,בלתי שגרתי ,בלי משוא פנים עם הומור עוקצני האהוב עלי במיוחד. איש אשכולות ידו בכל.

    .וכמובן הסוף העצוב שגם נמשך זמן רב , לי נראה כמו עינוי דין.

    בטח לא מה שהוא היה מייחל לעצמו.

    אך אין אדם בוחר את חוליו ומיתתו..

    .יחד עם זאת אזכור את כישוריו ניוצאי הדופן יותר מכל.


    --
    pnina katz
    11/8/09 06:24
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 06:24:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    את עמוס קינן הכרתי כשקיבלתי במתנה את ספרו "ספר התענוגות"

    ובמיוחד שגיליתי את תוכנו..

    הספר הוא ספר בישול מיוחד במינו מתובל בשפה שרק קינן יכול להשתמש בה

    בשפה שלו..מיוחדת ויחודית לקינן.

    עם הזמן שמעתי פה ושם רכילות עליו ועל שפתו הבוטה

    אך..תמיד ישאר בעיניי אדם מיוחד ויחודי במינו.
    תודה שהבאת מילים לעילוי נשמתו מצווה גדולה.


    --
    דליה בן אריה
    יועצת ומנחה תהליכי מודעות בעזרת קלפי השלכה וטארוט
    11/8/09 06:34
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 06:34:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תודה על תשומת ה   

    איש יקר,

    אחד משלנו הטוב ביותר

     


    --
    שאול נמרי
    shaul.nameri@gmail.com
    0774-30-50-30\
    11/8/09 09:36
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 09:36:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תודה על המידע והדיון.


    שני קישורים:

     

     "קינן המאהב הגדול של ארץ ישראל" - כתבה

    http://www.youtube.com/watch?v=F2KyRqqRDGc&feature=related

     

    ו "השיר הכי יפה שכתבתי בימי חיי" - קצת הומור ציני

    http://www.youtube.com/watch?v=hf-LvYzHUzI

     

    יהי זכרו ברוך. 

     

     

     

    11/8/09 12:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 12:58:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    שלמה יקר,

    בחירה ראויה ומכובדת ביותר.

     גם אני אשמח לראות מציוריו ושיריו

    מקווה שהרשות תינתן לכך.

    תודה לך מקרב לב.

    יהי זכרו ברוך!

    גרטה


    --
    שיר גורם לך להרגיש מחשבה.
    11/8/09 14:14
    4
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 14:14:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אני רוצה לחלוק על רבים מהדברים שנאמרו  שלא לטובת עמוס קינן אולי משום שרבים לא הכירו את עמוס קינן האמיתי , ולי היה הכבוד להכיר את האיש שהקים  עם עוד בודדים את הוועדה לשלום ישראל- פלסטין שנים מעטות אחרי מלחמת יום הכיפורים.

    מישהו פה חייב להבין שעמוס קינן היה נכס ענק בעיתונות הישראלית השנונה  שהייתה פעם נכתבת בארץ הזאת, הוא האיש שהוקיר את ערך החיים והעמיד אותו מעל כל אידאולוגייה ברברית וחסרת תוכן, אותן אידאולוגיות שטניות והרסניות הממשיכות להוביל אותנו לתוך אסלות הזוהמה והסחי.

    עמוס קינן היה אולי האיש היחיד ביחד עם פרופסור לייבוביץ שסבר כבר אז  שהלאומיות הישראלית שהתפתחה כסרטן אחרי מלחמת ששת הימים לא היתה אלא כדור אש לוהט שעף לנו בעיניים ."איך ניצחנו במלחמה וכבר הובסנו?איך ירינו כדור קדימה והכדור פגע לנו בעורף"? כבר אז בשלהי מבצע שלום הגליל הידוע לשימצה עמוס צרח ונבח לתוך הלילה  כשהמנהיגים המשיכו להאמין בניצחון ושלחו לשדות המוות אלפי חיילים.והוא אמר:" אני חש אשם כי שכחנו את המתים המפוארים, כי לא קרה מה שהמתים חלמו". צר לי כל כך כי בודדים ידעו להוקיר גאוניותו  ונבואת הזעם של עמוס קינן, צר לי כי האספסוף הגדול עדיין נגרר אחרי  ססמאות כמו:" רק ליברמן מבין ערבית".

    כן עמוס קינן  היה נכס ענק בתרבות החשיבה שלנו והוא כמו כל הטובים איננו עוד.הוא ורק הוא היה האיש שהביט ממעוף הנשר על כל היער הסבוך והמורעל שלנו, הוא ורק הוא קלט ממרחק מה שאנו ורבבות אחרים לא השכלנו להבין ולקלוט, כי הכדור שירינו  יפגע לנו בעורף, והוא צדק :" היום אנו כמו בראשית מלחמת העצמאות, אחרי שישים שנה אנו מצויים עדיין באותו קו הגנה   שקועים בבוץ עד צאוור ".

    אני בטוח כי יצירת תרבות, שיר, רומן או כל מסמך שנון בתכניו, היא זו שצוברת רלוונטיות ככל שהזמן חולף ואני שואל את עמוס משמי המנוחות ." איך יכולת לראות כבר אז את השימוש המטופש השגור כל כך בעם ישראל והמכונה "אין ברירה"  ובגרסתו המודרנית "זה מה יש" כחסר תוכן ותכלית?  וראו תוצאות פלא הטיפשוט ואת האופן שבו השימוש בתבנית החיוורת וחסרת ההיגיון שיכפלה את עצמה ואפילו הנציחה את עצמה. אולי פה כדאי לציין את אסונו של עם ישראל בדורות האחרונים בארץ המקוללת הזאת, והוא חוסר היכולת שלנו להפסיק

    כי נהגנו כטמבלים בעבר וממשיכים לנהוג כטמבלים גם בהווה וכל זה מכיוון שאנו מתעקשים להאמין "כי אין לנו ברירה", אנחנו כמו אותו טיפש אשר טיפס לקומה הראשונה, פנה לרפסת והשליך את עצמו לרחוב, ובעודו מדמם ושבור עצמות קם על רגליו, טיפס לקומה השנייה , יצא למרפסת והשליך את עצמו שוב לרחוב הסואן .

    עמוס לא היה פילוסוף בגרוש, עמוס היה  כירון ההבחנה ואהבת ארץ ישראל ועם ישראל, הוא כתב לנו טקסטים בהירים שהיו בנויים מחומרי העבר של ההסטוריה, אותה הסטוריה שאינה מפסיקה לשוב , להזהיר ולפגוע בנו, ואיך אין אנו מבינים עדיין את נבואתו של עמוס קינן? איך יתכן כי נותרנו לכודים בלאומיותנו ההרסנית, רוקדים סביב האשמות קטנות וגדולות, סביב סודות מיסטים וחסרי עיניין, סביב הבוהק המלאכותי של עגל הזהב,סביב ה"אין ברירה" המטופשת בלי ללמוד לפקוח את העיניים ולהביט כדימה בתקווה לעתיד מבטיח יותר.ואיך עדיין רבבות הולכים שבי אחרי הסיסמאות המטופשות וחסרות התוכן כמו " רק ליברמן מבין ערבית" במקום שנתרכז בנושאים הבוערים שלנו כמו חינוך ובריאות והפרטות הרסניות ונושאים  רבים וחיוניים  האמורים להעסיק אותנו, אותו כוח משחית שעמוס הירבה להזהיר אותנו מפניו.

    ואיך לנטוש את הבמה המפוארת הזאת בלי להזכיר  את שיריו של עמוס קינן כמו , מי לא זוכר,"אהבה ראשונה", " למה לא אמרת לי" , "פתחי לי את הדלת " , וכמובן " שיר סתיו" שאת מילותיו אני בביא פה:

    שיר זה עדיין ממשיך לרגש אותי כשאני שומע את קולו המקסים של אריק לביא ז"ל.

    כל הנחלים הולכים לים ולי אין כבר לאן ללכת

    אני עכשיו מצב קיים זאת הסטוריה מתמשכת

    כל העצים לבשו ירוק אני לבשתי ג'ינס וכובע

    עכשיו הכל נראה רחוק רוצה לדעת למה כובע.

    השושנים פרחו אתמול אל האתמול פרח לפתע

    היום התחיל ברגל שמאל וגם האהב כבר מתה

    כל הכבוד לנחלים כי הם יודעים לאן ללכת

    והעצים והעלים הם יודעים מתי תהיה שלכת.

    שלום שלום אהובתי מדוע זה ברחת ממני

    אני חוזר לי אל ביתי אם ישאלו אני אינני

    כל העצים לבשו ירוק אני לבשתי ג'ינס וכובע

    עכשיו הכל נראה רחוק רוצה לדעת למה כובע.


    --
    האהבה היא אומנות, נחלת מעטים, שעל ידה ניתן לפלס דרך אל חדרי החדרים הכמוסים של הנפש.
    11/8/09 16:05
    3
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 16:05:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    האהבה הראשונה מילים: עמוס קינן, לחן: שמוליק קראוס, ביצוע "החלונות הגבוהים"

     

    האהבות שלי, הראשונות שלי
    אותן אזכור לעולם.
    הנשיקות שלי, המתוקות שלי
    היו יפות מכולן.

    האהבה הראשונה - לנצח לא נשכחנה.
    הכוכבים שלי, האהובים שלי
    אותם אזכור לעולם
    לילה ויום ולילה...

    האהבה שלי, העצובה שלי
    היא נגמרה לעולם
    והדמעה שלי,החמימה שלי
    היא יקרה מכולן.

    האהבה הראשונה - היא נגמרה ואיננה
    היו ימים שלי, ימים חמים שלי
    אותם אזכור לעולם
    לילה ויום ולילה לילה.
    והשיר הזה אומר הכל מבחינתי....ת.נ.צ.ב.א

    --
    מטפלת בעיסוי שבדי, אבנים חמות , גופנפש.
    תנו לגוף ולנשמה להיפתח לאהבה!
    11/8/09 18:08
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 18:08:19
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זוכרת לטובה בעיקר את הפובליציסטיקה שלו. יופי של דיון הבאת כאן.
    11/8/09 20:43
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-11 20:43:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שיר סתיו / עמוס קינן

     

    השושנים פרחו אתמול

    אך האתמול פרח לפתע

    היום התחיל ברגל שמאל

    וגם האהבה כבר מתה

    כל הכבוד לנחלים

    כי הם יודעים לאן ללכת

    והעצים והעלים

    הם יודעים מתי תהיה שלכת

     

    יהי זיכרו ברוך!

     

    יהונתן


    --
    אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "נא להכיר - מחווה לעמוס קינן ז"ל"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה