עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2289)

    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דוקטורלאה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מיכאל 1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Einbar - blo...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    lioba
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    HagitFriedla...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rainbo
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    שירים שאני אוהב/ת במיוחד

    במה להצגת שירים ויצירות אהובות במיוחד.

    פַּרְסִי מִידוּנֶה /אסתר שקלים

    3/8/09 07:39
    2
    דרג את התוכן:
    2009-08-10 16:53:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    פַּרְסִי מִידוּנֶה /אסתר שקלים
    כְּשֶׁסָּבַבְתָּ עַל הַחֲמוֹר הַלָּבָן
    בְּפַאֲתֵי אֶסְפָהָאן
    וּבְקוֹל נִחָר זָעַקְתָּ:
    " בָּזָזִי"1," בָּזָזִי"
    וּמַלְכֵי הָאָרֶץ
    כַּפְרִיִּים נִבְעָרִים מִדַּעַת
    קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ:
    "ג'וּדֶה! "2 "ג'וּדֶה!"
    מָה חָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם
    אָז?
    וּכְשֶׁהָלַכְתָּ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ
    אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַרְאוּךָ
    וְאֶסְתֵּר וּמָרְדְּכַי וְכֹרֶשׁ הַגָּדוֹל
    דְּחוּסִים
    בַּבּוֹחְצֶ'ה3
    צְרוֹר הַחַיִּים שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ
    וּמִדָּן וְעַד אֵילַת
    סָבַבְתָּ עַל אוֹפַנֶּיךָ
    וּבְקוֹל נֵכָר שִׁוַּעְתָּ:
    "שָ-טִיחִים!" , "שָ-טִיחִים!"
    וּמֶלַח הָאָרֶץ
    בַּעֲנִיּוּת הַדַּעַת
    אַחֲרֶיךָ קוֹרְאִים:
    "פַּרְסִי מִידוּנֶה!4 "
    " פַּרְסִי מִידוּנֶה!"
    מָה חָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם
    אָז,
    אַבָּא?
    ___________
    1. "בזזי" – בפרסית: בדים.
    2. "ג'ודה" – בפרסית: יהודון, כינוי גנאי ליהודי בפי המוסלמים באיראן.
    3. "בוחצ'ה" – בפרסית: מטפחת-צרור.
    4. "פרסי מידונה" – כינוי גנאי לעולי איראן בישראל של שנות החמישים והשישים.
    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על " פַּרְסִי מִידוּנֶה /אסתר שקלים"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    3/8/09 19:19
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-03 19:19:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    השיר נגע לי מאד,   גם אני לא נולדתי  פה    .   יופי  מדוייק  זה השיר וגם כואב. כתוב עוד  חניתה
    8/8/09 21:49
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-08 21:49:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: איימי האחת 2009-08-03 19:19:29

    פַּרְסִי מִידוּנֶה /אסתר שקלים
    פַּרְסִי מִידוּנֶה /אסתר שקלים

     

    איימי האחת,

     

    קראתי בבליעה אחת, כמעט מבלי לנשום את השיר/סיפור חיים הזה, שכתוב ברגישות ובכישרון ומאגד בשורותיו הקצרצרות את תמצית ההווייה היהודית בגולה, לצד תמצית ההווייה של יהודי הגולה בבואם אל הארץ האכזרית הזו, שהיא האחת והיחידה על אכזריותה ועל מעלותיה.

     

    תודה לאסתר שדחסה לנו בַּבּוֹחְצֶ'ה את צְרוֹר הַחַיִּים שֶׁל האֲבוֹתֶ שלה ושל בני יותר מידי גלויות ושל יותר מידי הורים פרטיים שלנו, שחוו את הכאב שלאחר הכאב - כאן בארץ המובטחת.

     

    רציתי לקרוא עוד מן המשובח המשובח הזה והתאכזבתי לגלות שדרכי אל העמוד שלך, סגור ומסוגר בפניי.

     

    שלך


    --
    שלמה אברמוביץ', - מנהל קהילת שירה וכתיבה יוצרת
    8/8/09 23:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-08 23:18:04
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    השיר מביא לדעתי, תמונות מצב. תמונת מצב חברתי וגם תמונת תחושה אישית.

    שם וכאן. להיות שייך ולהיות זר / מודר על ידי הסביבה.

    איפה אתה במרכז ואיפה אתה בשוליים?

     

    שיר נוגע. תודה לך שהבאת אותו.


    --
    דינה דוד
    מנהלת קהילת 'עושים שלום' בקפה.
    8/8/09 23:33
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-08 23:33:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ולהלן המאמר של ירון ליבוביץ' על אסתר שקלים .

    שירתה של אסתר שקלים

    מאת ירון ליבוביץ'


    על אסתר שקלים למדתי לראשונה מתכנית הראיונות של עליזה לביא "והרשות נתונה" שבה אסתר התארחה כדי לדבר על ספר שיריה הראשון "שרקיה". בתכנית ראיונות מעניינת זאת נהגו להתארח אנשים מעולם החברה והתרבות שעמדו בצומת הדרכים בין היהודי ובין הישראלי. מן הסתם המשוררת אסתר שקלים נמצאה מתאימה לתכנית הזאת הן מצד סיפור חייה יוצא הדופן והן מצד ספר שיריה. את הספר רציתי לקרוא כבר אז ועכשיו יש לי הזדמנות לבדוק את הספר.
    הספר הוא ספר מיוחד הנכתב על ידי אדם לא רגיל. השירים הנמצאים בספר זה חושפים בפנינו פיסות מעולמה הפנימי של אסתר שקלים. השירים הם אישיים ומורכבים. שמו של הספר "שרקיה" אומר דרשני. מונח זה עומד במרכזם של שני שירים מתוך הספר, השיר הפותח את הספר "שרקיה" (עמ' 10) והשיר "אשת-רוח" (עמ' 42), אולם לדעתי, הוא מתקשר באופן עקיף לכל שירי הספר, ולא בכדי המילה הזאת נבחרה להיות שמו של הספר.
    שרקיה היא רוח חמה ויבשה שבאה מן המדבר. במקרא היא נקראת "רוח קדים". היא נקראת לעתים גם "שרב" וגם "חמסין". היא נחשבת רוח לא נוחה במיוחד. משיעורי הגיאוגרפיה שלי בבית הספר התיכון למדתי שהרוח הזאת נושבת בכל ימי השנה אולם בחורף היא איננה מורגשת כי מזג האוויר קר ממילא ומעלות ספורות לא יעלו ולא יורידו. גם בקיץ היא איננה מורגשת כי חם ממילא. היא מורגשת דווקא בתקופות המעבר בסתיו ובאביב. כלומר ה"שרקיה" היא סמל לדבר קבוע שנשאר אתך תמיד גם אם הוא לא תמיד מראה עצמו בגלוי.
    רוח כמשל לאופיו של אדם אינו דימוי נדיר. אני זוכר שיר קאונטרי פופולרי משנות ה50 של המאה העשרים הנקרא "הרוח הסוררת" wayward wind שזכה להיות מושר הן בידי גברים והן בידי נשים. אני מכיר אותו בגרסה של הזמר פרנק אַיְפילד משנת 1962. מילות השיר הן די פשוטות, הרי מדובר בשיר פופולרי, אולם הרעיון המרכזי של השיר הוא רוח הנדודים חסרת המנוחה אשר מלווה את הדובר השירי. הנימה העולה משיר הזמר הזה הוא שהדובר השירי משלים עם העובדה שהוא נולד עם אותה רוח, גם אם זה גרם לו להפר אמונים לנערה ולעזוב אותה לאנחות. גם בספר זה ובמיוחד בשני השירים הנ"ל אסתר שקלים מדמה את עצמה לרוח עזה, אשר לא קל לחיות עמה, אבל בפירוש לא ניתן להגיד שהיא משלימה עם עובדת היותה דומה לאותה רוח. היחס של אסתר שקלים אל אותה הרוח הוא מורכב יותר. השרקיה מייצגת לא רק אופי אנושי אלא גם את כל המטען התרבותי שאדם בן עדות המזרח נושא עמו. כפי שעולה מן השירים לאסתר שקלים לא קל לחיות עם המטען הזה.


    בשיר "שרקיה" שואלת הדוברת השירית את סבתה ואת אמה "מה אעשה אני עם השרקיה שבי". לדעת הדוברת השירית נראה שהן הסתדרו עם השרקיה שלהן – סבתה חיה עם השרקיה "גדלה עשרה ילדים ואפתה לחם". יוצא שהדוברת השירית מתלבטת מה לעשות עם המטען הזה, כי השרקיה שבה "כבולה בחבלי רוח מערב/ הפרוצה לכל רוח." בדימויים הפוכים אלה של כבלים לעומת שחרור ושל הניגוד בין מזרח ומערב, מביעה הדוברת השירית שלא קל לחיות עם מטען מסויים כזה כשאתה נמצא בסביבה המנוגדת למטען שלך. לטעמי, אין בשיר הזה משיכה גדולה ל"רוח המערב" המצוירת כחומרנית מדי עם "... מעון לתינוקות ולנשים/... ויש מיקרוגל ומדיח ומפתה/ מקפיא ומערבל מתכונים ידועים/ של עוגות וטעם החיים...", אבל כפי שעולה משירים אחרים בספר הדברים אינם פשוטים כל כך.
    בשיר השני, שבו המוטיב של הרוח נמצא באופן גלוי, "אשת רוח", הדוברת השירית מצהירה שהיא שרקיה ולא שום רוח עזה אחרת. השיר המוזר והמרתק הזה מראה מצד אחד את הגאווה שיש בדוברת על זה שהיא שרקיה, אבל מצד אחר הוא מראה גם את הרצון להחליף את הרוח ברוח אחרת. "ותשאני הרוח/ לכל הרוחות/ ורוח אחרת תהיה מעמי." המתח הפנימי הזה מתומצת בצורה קולעת בסוף השיר ש"הרוח החדשה" שהדוברת השירית מאחלת לעצמה היא "שושנת-הרוחות/ ורוחה/ שרקיה".
    המתח בין הגאווה שיש בנשיאת המטען שמביאה עמה רוח המזרח לבין הרצון הכן להשתחרר מן הדברים הכובלים שמתלווים אל אותו מטען, נמצא בכל שירי הספר. הבט מרכזי אחד שבו המתח הזה בא לידי ביטוי הוא בנושא מקומה של האישה בחברה המזרחית והחובות שמתלוות לאותו מקום. הכוונה בעיקר לחובותיה כאשת איש וכאם וכעקרת בית המומחית בבישול המסורתי, שבאות כמעט תמיד על חשבון היכולת שלה לממש את עצמה כאדם חושב ויוצר בזכות עצמו. את המתח הזה ניתן לראות בשירים כמו "פוסחת" (עמ' 18 – 19), מתקון <כך!> לגורמה סבזי מֻשלָם" (עמ' 24 – 25), "כלת דעת" (עמ' 26). "כאפי חאנום – גברת מספיק ודי" (עמ' 28- 29), "נקבה" (עמ' 60 – 61), "אניה" (עמ' 62 – 63).
    הבט אחר שבו המתח בין מזרח ובין מערב מתבטא בשירי הספר הוא מה שניתן לכנות הנושא העדתי. בשירים בעלי אמירה נוקבת כמו "התקוה" (עמ' 11), "פרסי מידונה" (עמ' 12 – 13), "סבזי מודרני" עמ' 14 – 15), "אותו מעמד" (עמ' 40), מבטאה אסתר שקלים כילידת איראן את הפליאה שלה כנגד היחס המזלזל של שאר הישראלים אליה ואל משפחתה כבני העדה הפרסית. בפליאה ובמרירות הזאת לא נעלם גם שמץ של אירוניה כמו למשל בשיר "סבזי מודרני". בשיר זה הדוברת השירית נזכרת בחמיצות ביחס המזלזל של האורחים, שבאו לאכול בביתה, למראה הסבזי, מנת עשבי התיבול הטריים המלווה כל ארוחה אצל יהודי איראן והיא מציגה את זה לעומת הגל של החזרה לטבע הנוכחי שבו האנשים שלעגו למשפחתה " רוכשים אותם" כלומר את עשבי התיבול "בבתי טבע ממזגים/ לצלילי סונטה חרישית/ כמוסות קטנות/ של מיורן ובזיליקום/ בארומה סטרילית נקיה"...".
    השירים של אסתר שקלים הם פשוטים לכאורה, אין להם חריזה, אבל הם מלאים בדימויים ובביטויים מן התנ"ך, מן התלמוד, וצופנים בין השורות שלהם כפלי לשון ההופכים את השירים לרבי משמעות. יש להזכיר גם מילה הנזכרת אמנם רק פעם אחת בכל הספר, אבל הרגשתי היא שהיא מסמלת במידה מסויימת את הספר כולו. כוונתי למילה "בוחצ'ה". מדובר בעצם בצרור, מטפחת או שמיכה שבה היו עוטפים את המטלטלים בעת מסע. נראה לי שהספר הזה הוא הבוחצ'ה של אסתר שקלים שבה דחוסים החוויות הלא קלות אך המרתקות של סיפור חייה.

     


    הרשו לי  להתייחס להערתה  של רוני פרצ'יק מעיתון "הארץ" ברצנזיה שלה  על ספרה של שקלים בהתייחסו לכריכה של הספר. על הכריכה אנו רואים ציור של חתן יהודי פרסי והתמונה היא מאמצע המאה ה19. ד"ר  פרצ'יק רואה בציור זה ניסיון מצד אסתר שקלים ליצור "זיכרון מיופה" נוסטלגי אשר אין לו קשר למציאות.

     לעניות דעתי גברת פרצ'יק טועה.

    לציור הזה כמו גם לציורים אחרים שמופיעים בספר יש קו נאיבי, אבל אין הם הופכים את הספר לזיכרון מיופה. לדעתי הם מראים בצורה פלסטית את המורכבות של ההוויה שמתארת בפנינו אסתר שקלים בשיריה שבספר הזה. עם היופי והגאווה שמורשת כזאת יוצרת בנפשה של הדוברת השירית קיימים גם תסכול ואכזבה מן הכבלים שמורשת כזאת עלולה להכיל. לדעתי ספר זה של אסתר שקלים מצליח להביא את המורכבות הזאת בצורה אישית חושפנית וכובשת.

    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    8/8/09 23:41
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-08 23:41:24
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שרקיה - רוח מזרחית עזה
    מאת: אסתר שקלים

     

    ההוצאה:

    כנרת

    אסתר שקלים, מגדירה את עצמה "אנתרופולוגית ומשוררת דתית-מזרחית פמיניסטית", הגדרה שממקדת את הקונפליקט הפנימי של מסלול חייה: מצד אחד, ההתמודדות עם החברה הפרסית המסורתית הפטריארכלית, שבה האישה כנועה ונחותה בהשוואה לגבר; ומצד שני, המאבק הבלתי פוסק שלה לחופש היצירה ולהגשמה. קונפליקט זה מוצא את ביטויו הלירי בספר שרקיה - רוח מזרחית עזה.

    אסתר שקלים, משוררת ילידת איראן, אנתרופולוגית, אוצרת אמנות יהודית בהכשרתה, מרצה וכותבת תכניות לימודים בתחומים של מורשת קהילות ישראל ואמנות יהודית. זהו ספר שיריה הראשון, שיריה נלמדים לבגרות.

      שרקיה - רוח מזרחית עזה שליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופס

    פרופ' טובה כהן, פרופ' לספרות עברית וראש התכנית
    ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן על שירתה של אסתר שקלים:

    "השירים מקוריים, חזקים ומלאי הבעה, ומעלים דיון מרתק באמביוולנטיות הנוצרת אצל האישה המודרנית הישראלית, הדתית-מזרחית הדוגלת בשוויון. הם משקפים בצורה מעניינת ביותר את חוויית האישה המהגרת והאישה בתרבות יהודי פרס. השירים מְנַכסים טקסטים קנוניים ומנהלים דו-שיח מתמיד עם ארון הספרים היהודי לדורותיו"

    שרקיה – ספר שירים ראשון של אסתר שקלים בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן.


    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    8/8/09 23:44
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-08 23:44:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    טיפות זיכרון מיופה מאת רוני פרצ'ק שרקיה
    אסתר שקלים. הוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר. עיצוב העטיפה: אורית רובינשטיין
    על העטיפה: חתן יהודי פרסי מנגן בתאר. שמן, איראן, 1840 לערך


    "סבתא, מה עשית עם השרקייה שבך?/ ילדת חמישה עשר/ וגידלת עשרה (השאר מתו)/ ויום יום אפית את הלחם/ ויום יום חיית בקינה של חמותך./


    ומה אעשה אני/ עם השרקייה שבי/ הכבולה בחבלי רוח מערב/ הפרוצה לכל רוח" (עמ' 10).

    ספר שיריה של אסתר שקלים, הנפתח בשורות אלה, הוא קול נוסף המגולל את חוויית ההדרה של מזרחים בישראל. בשיר זה ובשירים אחרים בספר מתוארת הוויה המיטלטלת בין מה שמדומה למזרח (ערבית: שרק. שרקייה היא רוח מזרחית, מטאפורה למזרחיות בכלל) לבין ישראל, המדומה למערב. בין חיים מסורתיים שמנקודת המבט הנוסטלגית שמפעילה המשוררת מצטיירים כשלווים, מלאים, סדורים והרמוניים - חיים אידיאליים - לבין החוויה הישראלית שיצרה קונפליקט ושבר גדול.

    הדרת המזרחיות ממוקדי תרבות היא ללא ספק סוגיה מרכזית ומכוננת, שהשפעותיה על הפוליטיקה, ההיסטוריה וגם על התמונה התרבותית והחברתית בישראל הן עצומות. שקלים אינה הראשונה או היחידה לבטאה, וקולה מצטרף לקולות משוררים ותיקים כמו ארז ביטון וסמי שלום שטרית, למשוררות צעירות כמו יאלי השש ויונית נעמן, לסופרים, לאנשי התנועות החברתיות וגם לאנשי אקדמיה העוסקים בשאלת האוריינטציה התרבותית בישראל. בדומה לאחרים, גם שקלים מבקשת להנכיח את המודר ולעשות למרכז את חוויית ההדרה, וגם את ההוויה המזרחית עצמה.

    אבל מהי ההוויה המזרחית? האם היא מתמצה בשורות שהובאו לעיל? בנקודה זו עשויה עטיפת הספר להסגיר בעייתיות הנרמזת בחלק מהשירים בספר, ואפשר שהיא רלוונטית גם לשיח סביב המזרחיות המודרת בכלל. על העטיפה ציור חתן יהודי המנגן בתאר. העלם, יפה תואר ועדין מבט, לבוש מחלצות מהודרות, מצויר בסגנון המושפע ממסורת המיניאטורות האיסלאמית, ונושא הוד שגלום במסורת האיורים שהתפתחה בחצרות מלכים. עלם זה עשוי לסמן את ההוד והשפע של תרבות יהודי איראן, את המופתיות שעל אובדנה מקוננת המשוררת. אבל עלם זה מופיע במרחב פנים סגור ומבודד. הוא בודד ומבודד במרחב שבו הוא מצויר, ומרחב זה מנותק מכל מרחב חיצוני כלשהו.

    העלם, מגלמה של המזרחיות המופתית האבודה, מאייר אותה כמנותקת מכל הקשר קונקרטי שהוא: גם מן ההקשר לעולם היהודי (היכן הכלה, האורחים בחתונה, מי שומע את נגינתו?) וגם מן ההקשר הרחב - בין אם זה מרחבה של איראן, שבו התקיימה ופרחה התרבות המפוארת, ובין אם זה המרחב הישראלי הקונפליקטואלי, הנוכח בשירים ונעדר כליל מן העטיפה. במובן הזה, המזרחיות שמאיירת עטיפת הספר היא זיכרון מיופה, מנותק ממקום ומהקשר; נוכחות חסרה.

    "אבותי לא התפללו/ לפאתי מזרח קדימה", כותבת שקלים בשיר "התקווה", הקורא תיגר על ההמנון הישראלי וכך על הנראטיב הציוני-אשכנזי (עמ' 11). "משושן צפו ימה/ אל השמש העולה/ בציון./ ועלו/ וטיפסו בחוף מערב/ ותהו בסוף מערב/ וטעו בסוד מערב/ ותעו./ ואני בכותל מזרח אשר במערב/ קדימה/ חדש ימינו כקדם/ אפלל" (עמ' 11). השאלה שמעורר הדיאלוג בין השיר לעטיפה היא איפוא, מהו "קדם" זה, ומה גלום בו מעבר לגעגוע אל העבר.


    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    8/8/09 23:51
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-08 23:51:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פמיניזם פרסי/מזרחי פואטי

    שרקיה, אסתר שקלים, ת"א: הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2006, 70 עמוד.

     

           משפחתי היגרה לישראל עוד לפני מלחמת 48 מהעיר משהד. כשקיבלתי לידי את "שרקיה" ספר השירה של אסתר שקלים הרגשתי מחדש את התמונות הפרסיות שניתלו על הבית בבית סבי. אהבתי את האנשים הדו-מימדים, בעלי הזקן העגול כמו אנקול; את ה"גרומה סבזי" הטעים; את השטיחים הפרסים שהמשפחה החזיקה כנדוניה; ואינסוף מנהגים; מסורות; זוויות ראייה; היסטוריות; ודימויים שנבעו מתוך התרבות הפרסית. אך כשהלכתי לבית הספר, לא גיליתי ולא מאום מהתרבות הפרסית או העיראקית שבתוכה גדלתי.  צבעיה וריחותיה לא נכנסו לשירה העברית.

          והנה דווקא בימים כאלו, שמצד אחד הדימוי של איראן כלוא בתוך הצהרות מנהיגה (ובלהט החרדות שהתקשורת מלבה בעם), ומצד שני השירה העברית ההגמונית מסתגרת ומתחדשת בתוך צירי מחשבה אוריינטליסטית ואירופוצנטרית ומולידה מחדש את החלומות על "ארץ ישראל הטובה והישנה," הספר של אסתר קנקה נותן זווית אחרת על תרבות המזרח.


          הספר משלב מחאה מגדרית, אתנית ביחד עם היסטוריה של קהילת יהודי איראן. הספר מסתכל אחורה ומנסה לאתגר את המושגים הרגילים שבתוכם הבנו את האישה היהודית-איראנית. הספר חוזר להיסטוריה, באמצעות העיצוב של הספר והתמונות המצורפות בו ובו בזמן מכונן זהות חדשה. זהות זו, היא של אישה משוחררת, המבקשת לשמור על המסורת ובו בזמן להשתחרר ממנה.


    1. "ערוס" - בפרסית "כלה". 2. "מיחם ערוס בשם" - בפרסית "ברצוני להיות כלה".

     

    1. מנהג היה במשפחה מרובת בנות בעדות מזרח שונות לקרוא לתינוקת החשה שנולדה בשם "מספיק ודי" ("כאפי", או "בסי" בפרסית או "כפאית" בערבית). לפי האמונה העממית יביא שם זה להפסקת הולדה של בנות ובעתיד - להולדת בנים זכרים. 2. "חאנום" - בפרסית "גברת" (כמו מיסיס באנגלית או "מדמואזל" בצרפתית).

     

    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    9/8/09 00:31
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-09 00:31:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    תודה לך איימי האחת וליחידה על שפע המידע האיכותי. אני בהחלט למדתי הערב.

     

    שלך


    --
    שלמה אברמוביץ', - מנהל קהילת שירה וכתיבה יוצרת
    9/8/09 00:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-09 00:58:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: שלמה אברמוביץ' 2009-08-09 00:31:38


    תודה לך איימי האחת וליחידה על שפע המידע האיכותי. אני בהחלט למדתי הערב.

     

    שלך

     

     בבקשה אדון נכבד.

     

    תתחדש.(התמונה יפה )

    אני נשבעת.

     

    שבוע מבורך לטוב

     

    איימי האחת והיחידהחיוך


    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו
    10/8/09 07:38
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-10 07:38:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: איימי האחת 2009-08-09 00:58:45

    צטט: שלמה אברמוביץ' 2009-08-09 00:31:38


    תודה לך איימי האחת וליחידה על שפע המידע האיכותי. אני בהחלט למדתי הערב.

     

    שלך

     

     בבקשה אדון נכבד.

     

    תתחדש.(התמונה יפה )

    אני נשבעת.

     

    שבוע מבורך לטוב

     

    איימי האחת והיחידהחיוך

    אדון? קצת קשישי לא?

     

    והתצלום? החלפתי כי אני מחפש תצלום שבו אני מחייך חיוך לא עקום. עוד לא מצאתי והחברים בקהילה טוענים שאני נראה עצוב....:-)

     

     

     


    --
    שלמה אברמוביץ', - מנהל קהילת שירה וכתיבה יוצרת
    10/8/09 16:53
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-10 16:53:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: שלמה אברמוביץ' 2009-08-10 07:38:38

    צטט: איימי האחת 2009-08-09 00:58:45

    צטט: שלמה אברמוביץ' 2009-08-09 00:31:38


    תודה לך איימי האחת וליחידה על שפע המידע האיכותי. אני בהחלט למדתי הערב.

     

    שלך

     

     בבקשה אדון נכבד.

     

    תתחדש.(התמונה יפה )

    אני נשבעת.

     

    שבוע מבורך לטוב

     

    איימי האחת והיחידהחיוך

    אדון? קצת קשישי לא?

     

    והתצלום? החלפתי כי אני מחפש תצלום שבו אני מחייך חיוך לא עקום. עוד לא מצאתי והחברים בקהילה טוענים שאני נראה עצוב....:-)

     

     

     

     

     שלמה אברמוביץ יקר

    מנהל קהילת שירה וכתיבה יוצרת.

     

    שאני כותבת אדוני הנכבד

     זה מתוך כבוד ויראה לתפקידך כמנהל קהילת  שירה וכתיבה יוצרת.

    ככה זה גם בחיים - (רק אל תשב עם רגלים על השולחן בבקשהחיוך)

     

     

    גילך זה לא מעניני.

     

    לדעתי אם אתה אוהב את התצלום מה אכפת לך מה דעתם של אחרים 

    ורגע,...מה דעתי לא נחשבת אמרתי שהיא יפה והתכוונתיקריצה

     

    תודה רבה

    גברת איימי הנכבדהחיוך

     

     


    --
    הוליווד זה מקום בו ישלמו לך אלף דולר תמורת נשיקה ו-50 סנט תמורת הנשמה שלך.
    - מרלין מונרו


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על " פַּרְסִי מִידוּנֶה /אסתר שקלים"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה