היום התבשרנו כי הנהלת האקדמיה החליטה להעניק השנה את הפרס על מפעל חיים לבמאי והשחקן אסי דיין על "חלקו יוצא הדופן בקולנוע הישראלי". נדמה לי שאין עוררין על תרומתו הגדולה של דיין לקולנוע הישראלי ובאופן ספציפי בהקשר של "החיים עפ"י אגפא". השאלה הנשאלה היא האם ראוי להעניק לו פרס דווקא בשנה שבה הורשע על תקיפת בת זוגו שהייתה בהריון? דווקא בשנה שתיזז את מערכת המשפט ואכיפת החוק? האם על העובדה שהוא קצת איבד שליטה על חייו מעניקה לו האקדמיה פרס? מה, אין אנשים אחרים בתעשייה שמגיע להם קצת יותר?

שלא לדבר על העובדה שהופעותיו בשנים האחרונות לוקות בחסר, בלשון המעטה, ושלמרות זאת זכה לליטוף ולפרסים מטעם האקדמיה. האם משהו מסריח בממלכת דנמרק או שאני טועה?

 

 

אגב, אם האקדמיה כל כך מתקשה למצוא אנשים לתת להם פרס על מפעל חיים הנה כמה רעיונות:

 

מיכל בת אדם (אחת הבמאיות הכי פוריות בקולנוע הישראלי ושחקנית בעוד סרטים רבים אחרים אותם לא ביימה)

 

דן וולמן

 

רם לוי

 

אתם מוזמנים להוסיף לרשימה הזו

בשנה בה הורשע על עברה שיש לה הקשר כל כך בעייתי ולא אנושי, לא מגיע לדיין פרס. מסכימה לחלוטין.

לא הבנתי מה אתם מציעים?

 

שנחכה עד שהפרשה תישכח ואז לתת לו את הפרס? זה צבוע באותה מידה.

צריך לקבוע כללים ברורים לגבי כולם. יש התיישנות על עבירות? על איזה עבירות? אני מזכיר לכם שהוא הורשע גם באחזקת קוקאין, אבל זה בסדר כי סמים קשים זה כנראה לא עבירה מבחינת הברנז'ה.

אחרי כמה זמן כבר אפשר לתת לו את הפרס? נחכה שימות קודם?

 

 

אסי דיין הוא פרצופה של המדינה. לא במצב כל כך טוב ולא מדברת ברור, אבל פעם עשתה דברים גדולים.

 

על גבעת חלפון (כמובן), שלאגר (הלא מוערך) והחיים על פי אגפא (המופתי) הייתי נותן לו עשרים פרסים על מפעל חיים בלי לחשוב פעמיים.

 

כמובן שאני מגנה כל שימוש באלימות.

 

צבי, מי נראה לך כאן ברנז'ה?

אסי דיין הוא קולנוען אדיר ואף אחד לא ייקח את זה ממנו, אבל אכן יש בעייתיות מסוימת בהחלטה לתת לו את הפרס דווקא השנה. בנוגע למועמדים אלטרנטייבים, קופצים לי לראש דווקא שחקנים ולא במאים: למשל מוני מושונוב ומנשה נוי.

זה פרס על מפעל חיים ולא פרס על מפעל לשנת 2008 .

זה שהוא לוקה בנפשו ונאלץ לקחת סמים כדי להתמודד עם המציאות הקשה , לא מוריד מתרומתו לעולם הקולנוע !

 

לא מכיר את אנשי האקדמיה (חוץ מאורי ענבר, שהיה אתי בגן)

ולא מבין גדול בנימוקי פרסים

אבל ייתכן שהם עושים זאת דווקא מתוך דאגה לבריאותו, ומתוך רצון להספיק לתת לו את הפרס בחייו. 

העובדה שהפרס קרוי "אוסקר" כלומר מנסה להיות חיקוי לטקס הנוצץ מעבר לים כבר מעידה על הרלוונטיות שלו. אין בישראל מספיק עשייה קולנועית אמיתית כדי להצדיק טקסי פרסים כל שנה.

שמואל שניצר, עיתונאי דגול שכתב אלפי מאמרים וחינך דורות של עיתונאים, עורך ראשי של מעריב בתקופתו הגדולה, לא זכה לקבל פרס ישראל בגלל שנכשל פעם אחת וכתב מאמר לא מחמיא על עולי אתיופיה.

 

אם מאמר עיתונאי אחד הוא סיבה לשלילת פרס, הכאת בת זוג, התמכרות לסמים ועוד - הם האמא של הסיבות לשלילת הפרס.

"השאלה הנשאלה היא האם ראוי להעניק לו פרס דווקא בשנה שבה הורשע על תקיפת בת זוגו שהייתה בהריון?"

 

חולקת על דעתך.

 

השאלה הנשאלת היא אם לאדם שהורשע על תקיפת בת זוגו, או כל אישה אחרת, אם היא בהריון ואם לא, ראוי להעניק אי פעם פרס, או אפילו ערב לזכרו (ע"ע שמוליק קראוס). והתשובה תלויה כמובן בלגיטימציה שניתנת בחברה לאלימות נגד נשים. גם אם יתנו לו את הפרס ב 2010 או ב 1020, המסר יהיה אותו מסר. בישראל דמן של נשים מותר.

 

 

סליחה, זה לא היה לזכרו, זה היה לכבודו.

לא ברור לי מה יש לכבד.

 

אסי דיין אדם חולה!

 

הפרס מוענק על שנים של תרומה  ועשייה  נהדרת שעליהן אין עוררין

הפרס אכן מגיע לו

הוא לא ראוי לקבל שום דבר.

קודם כל הפרס ניתן על הכישורים של האדם בתחום המקצועי, ולא בתחום הבינאישי שלו על חייו עם בת זוגו.

 

אסי דיין, דפק את הסרט "בטהובן" (במהלך שנת 2008), ולמעשה הוריד לטמיון אלפי שקלים, והרס לשחקנים את האפשרות להופיע בסרט מוצלח, כשבאמצע הסרט נפל חזק עם הכדורים שלו. הבן אדם הזה הוא כישלון חרוץ, ולאחד כזה לא ראוי לתת פרס על מפעל חיים. לא נותנים פרס חיים על סמך סרט "החיים על פי אגפא". אכן האופציה לתת לבמאית המוכשרת פרס - הגון וצודק.