עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6803)

    sari10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מוטליס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    lioba
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א.A
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גילהסטחי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עדי אבלס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    esther K
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    בת יוסף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    YAANKI
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על ספרי שירה

    פורום זה מיועד לדיון בנושא ספרי שירה ומשוררים, \r\nאין לפרסם כאן יצירות אישיות.

    14 באוגוסט - יום הולדתו של נתן אלתרמן

    14/8/07 08:53
    0
    דרג את התוכן:
    2007-08-15 12:18:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היום יום הולדתו של נתן אלתרמן ז"ל שנפטר לפני 37 והוא בן 60. שירתו של האיש ופועלו הספרותי רחבים מים והשיר הבא מעיד על עיסתו.

     

    פגישה לאין קץ

     

    כי סערת עלי, לנצח אנגנך

    שוא חומה אצור לך,

    שוא אציב דלתיים!

    תשוקתי אלייך ואלי גנך

    ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!

     לספרים רק את החטא והשופטת.

    פתאומית לעד, עיני בך הלומות,

    עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,

    תאלמי אותי לאלומות. 

    אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.

    לבדי אהיה בארצותייך הלך.

    תפילתי דבר איננה מבקשת,

    תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך! 

    עד קצווי העצב, עד עינות הליל

    ברחובות ברזל ריקים וארוכים,

    אלוהי ציווני שאת לעוללייך,

    מעוניי הרב שקדים וצימוקים. 

    טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,

    אל תרחמיהו בעייפו לרוץ,

    אל תניחי לו שיאפיל כחדר

    בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.

     שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,

    שם רקיע לח את שיעולו מרעים,

    שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת

    ואני אקוד לה וארים.

    ואני יודע כי לקול התוף,

    בערי מסחר חרשות וכואבות,

    יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף

    את חיוכנו זה מבין המרכבות.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "14 באוגוסט - יום הולדתו של נתן אלתרמן"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    14/8/07 10:34
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-14 10:34:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: יוסף פרידמן 2007-08-14 08:57:16

    14 באוגוסט - יום הולדתו של נתן אלתרמן

    היום יום הולדתו של נתן אלתרמן ז"ל שנפטר לפני 37 והוא בן 60. שירתו של האיש ופועלו הספרותי רחבים מים והשיר הבא מעיד על עיסתו.

     

    פגישה לאין קץ

     

    כי סערת עלי, לנצח אנגנך

    שוא חומה אצור לך,

    שוא אציב דלתיים!

    תשוקתי אלייך ואלי גנך

    ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!

     לספרים רק את החטא והשופטת.

    פתאומית לעד, עיני בך הלומות,

    עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,

    תאלמי אותי לאלומות. 

    אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.

    לבדי אהיה בארצותייך הלך.

    תפילתי דבר איננה מבקשת,

    תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך! 

    עד קצווי העצב, עד עינות הליל

    ברחובות ברזל ריקים וארוכים,

    אלוהי ציווני שאת לעוללייך,

    מעוניי הרב שקדים וצימוקים. 

    טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,

    אל תרחמיהו בעייפו לרוץ,

    אל תניחי לו שיאפיל כחדר

    בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.

     שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,

    שם רקיע לח את שיעולו מרעים,

    שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת

    ואני אקוד לה וארים.

    ואני יודע כי לקול התוף,

    בערי מסחר חרשות וכואבות,

    יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף

    את חיוכנו זה מבין המרכבות.

     

    שיר יפיפה, שאין לו זמן ואין לו מקום אבל יש לו חיי נצח

    "בערי מסחר חרשות וכואבות"

    איזו הבחנה, שאנו מבינים אותה לעומק, רק היום

    והוא שנתן לנו את שירי "אמצע הדרך" שהאירו במעט את ימי התיכון האפלים

    השיר: עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן


    עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
    והדרך עודנה נפקחת לאורך
    וענן בשמיו ואילן בגשמיו
    מצפים עוד לך עובר אורח

    והרוח תקום ובטיסת נדנדות
    יעברו הברקים מעליך
    וכבשה ואיילת תהיינה עדות
    שליטפת אותן והוספת לכת

    ויידך ריקות ועירך רחוקה
    ולא פעם סגדת אפיים
    לחורשה ירוקה ואשה בצחוקה
    וצמרת גשומת עפעפיים.

    עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
    והדרך עודנה נפקחת לאורך
    וענן בשמיו ואילן בגשמיו
    מצפים עוד לך עובר אורח

    14/8/07 11:45
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-14 11:45:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובה לרויטל:

     

    מסכים איתך. השיר הבא הנוגע ללב נכתב לבתו, תרצה אתר, אחר נסיון התאבדות שלה.

     

    שיר משמר
    מילים: נתן אלתרמן
    לחן: יונתן בר גיורא
    שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
    שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
    מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
    מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
    שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
    מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
    מן הדומם, מן המחכה והמושך
    והממית כמי באר ואש כיריים
    נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
    עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

    זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
    רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
    שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
    ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
    שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
    אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
    רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
    רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

    הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
    פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
    אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
    אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה!
    אמרי מדוע העולם כה זר עדין
    ואש ומים מביטים בו מכל צד!
    אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
    כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד!
    אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
    כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב!

    זה ערב קיץ לכאורה...

    שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
    שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
    שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
    שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.


    --
    יוסף פרידמן, עו\"ד ונוטריון

    מנהל
    קהילת יעוץ משפטי
    14/8/07 12:42
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-14 12:42:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ביום הולדתו ה-97, ראוי להיזכר בגדול משוררי ארץ-ישראל והמדינה שהחלה והמשיכה לצעוד בדרך.  

    נתן אלתרמן היה אומן החריזה, המקצב והמוסיקה הפנימית של השיר.  הוא ידע לבחור מילים פשוטות ליד מילים מרוממות שהתאימו לרוח הדברים באופן מושלם.

     בהתאם לרוח הפורום הזה -

    אביא כמה שורות משירו המופלא (והפחות ידוע) 'הספרים' (מתוך שיר עשרה אחים):

     

    הספרים

     

    לסתיו - נחושת הקלל, לגל הקם - גאון הקרח.

    ולספרים שלא אשכח

    פילאו של אור בינות.

    אני אזכור את המנורה דולקה על עלילות הכרך

    ואת עוקבי אחריו כעל בהונות.

     

    בזה האור בזה הליל, היתה עירו אלי נחשפת,

    עיר הגיונו ונפתוליו על רחוביה הבדויים.

    מבלי משים, רעי שלי, כאל מעבר למרצפת,

    עברתי אל חייו מעבר לחיים.

    .

    .

    קדמון הוא כוח הספרים ואין בהם חובק ידים.

    אחים הם לסתתים, לשלושת בני האל:

    לחליפות הקור-וחום, לגאון הרוח והמים,

    לפסלי פניה של תבל.

     

    כי עז הרוח בהרים, ואין כשבולים לטוהר,

    ואין בהיר כטל הטוב

    אשר על אפרים.

    מרחביהם והדרם הם נחלתם מעם אלוה,

    אך נשמתם, אחי, לוקחה מן הספרים.

     

    14/8/07 13:34
    0
    דרג את התוכן:
    2007-08-14 13:35:21
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    והמדהים מכולם:

     

     

     

    היציאה מן העיר

     

     

    בעל בית אחד בא חדריו,

    סגר הדלת אחריו.

    לאור המנורה מנה כספו.

    מנה שונאיו. מעל לוח ליבו

    אחר כך מחה את השמות כולם,

    השאיר שם אחד לשמרו לעולם.

    אחר כך עמד וכיבה האור.

    צימח נוצה כנפיים ומקור,

    על אדן החלון ניתר עלה,

    חלף על העיר כציפור גדולה.

    14/8/07 16:43
    0
    דרג את התוכן:
    2007-08-14 16:44:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ואני לעומת זאת אצטט את מה שאצלנו הוא מיתולוגיה משפחתית ואחי ואני יודעים בעל פה

    וגם כמובן מדקלמים אותו באזכרות של אבאשלי שהיה בפלים והיה ממקימי השייטת ואני מדברת כמובן על נאום תשובה לרב חובל איטלקי

     

    עננים על ראשינו הרוח איתן

    המלאכה נעשתה חי שמים

    נרים כוס קפיטן של ברכה קפיטן

    עוד נשוב ניפגש על המים

     

    אלמונית קפיטן היא הדרך הזאת

    ובלוידים אינה מפורסמת

    אך אם אין היא כיום רשומה במפות

    בהיסטוריה אולי היא נרשמת

     

    על הצי הלזה האפור הקטן

    יסופר עוד בשיר ורומנים

    יתכן כי בך קפיטן קפיטן

    יקנאו עוד הרבה קפיטנים

     

    את עמל בחורינו סוד - ליל יעטוף,
    אך עליו נברך כעל לחם.
    הן ראית כיצד מספינות אל החוף
    הם נושאים את עמם עלי שכם.

    לחיי זה הלילה הקר ואיתן!
    לחיי הסיכון והפרך!
    לחיי הספינות הקטנות, קפיטן!
    לחיי הספינות שבדרך!

    ולחיי בחורים שקיבלו הפיקוד
    ובאופל כיוונו את השייט,
    למועד הנכון, למקום היעוד,
    בלי מצפן ומפה, בליל ציד.

    עננים על ראשינו. הרוח איתן.
    המלאכה נעשית, חי שמים!
    נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן.
    עוד נשוב ניפגש על המים.

    יום יבוא, - ואתה בזוית של פונדק
    תשב, סב, על בקבוק של קיאנטי.
    ותחייך ותירק חתיכה של טבק
    ותאמר - כן חבריה, זקנתי.

    כן ראיתי רבות בעולם העגול
    אך אזכור עוד, חי סנטה מריה
    איך נרטבתי בחושך כמו תרנגול
    אותו לילה על חוף נהריה

    ונספר לך אז כי פתוחים השערים
    כבר מזמן נפתחו, חי שמים
    ופתחה אותם זו חבורת נערים
    שעמדה אותו לילה במים

    אז תצחק: לא עזרו אוניות המשחית
    לא השפיע הרדר אפילו
    ותסיים את פסוקך בקללה איטלקית...
    וחוצות הנמל יאפילו

    כך יהיה ולכן, אל מול רוח איתן
    לחיי הסיכון והפרך
    לחיי הספינות הקטנות קפיטן
    לחיי הספינות שבדרך!

     

    וליתר ביטחון הלכתי לחפש בספר והסתבר שדייקתי בכל מילה.

    תראו מה זו מסורת משפחתית.

    15/8/07 09:47
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-15 09:47:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אם כבר 'התחלת' עם הטור השביעי, אני אביא שיר שהוא אקטואלי היום (וכמובן גם בשבועיים הקרובים ובכלל...) ואשר קרוב לליבי בשל המקצוע בו עסקתי שנים רבות:

    המורה העברי

                       לרגל אחת השביתות, כמובן (מוטו של אלתרמן עצמו)

    ציונות, משרדים לך (משרד על משרד)

    מזכירות

    ושליחים

    וקרנות נושאות פרי -

    הזוכרת את איך לבדד-לבדד

    נשאך בחיקו המורה העברי?

     

    לא היו לך עוד 'ניר' ו'יכין' ו'הסנה',

    לא 'הדסה' ולא קרן-היסוד, לא אפ"ק.

    אז היה לך רק הוא: דון קישוט בפנסנה,

    במנז'טים נושרים ובמעיל מפוקפק.

     

    הוא היה לך 'מרכז חקלאי' ו'מכון-זיו',

    עת חילק צימוקים משקי ט"ו-בשבט.

    במלמול תלמידיו צילצלה תל-אביב

    עוד לפני שהניחו בה אבן אחת.

     

    ובכותבו על הלוח שמות ופעלים,

    ביום חורף קודר, בכיתה אפלולית.

    הוא היה 'עם עובד' 'ספריית פועלים',

    ובקיצור: הסתדרות העובדים הכללית.

     

    והוא היה כתמצית מוסדותיו של העם-

    ורק בנק לא היה המורה מעולם!

     

    ציונות, אל תסבי עיניך יונים

    מן היסוד הפרוזאי הזה הממרה.

    ציונות, היישוב הוא מלא ציונים

    למה כל הרומנטיקה רק למורה?

     

    יש הורים המפטמים את הסייף בשיטה

    וקוראים את הבוז למורה השובת...

    ציונות, ברוצו אחרי הפרוטה

    אל תתניהו בלי קץ את רגליו לכתת.

     

    יען אם גם יצא הוא עטור נצחון,

    אל חשש, את תכירי דמותו הבדוקה!

    המורה העברי עד לדור אחרון

    בשטרות וחובות עוד יהיה מושקע.

     

    ולסיום: אם הלירה הולידה שביתה,

    לא נחטא אם נאמר כי נקל לחזות

    שחיב היישוב למורה בכיתה

    קצת יותר מן הלירה הזאת.

     

    השיר נכתב בשנות ה-50 הראשונות, נכון דברים השתנו במדינתנו הציונית, המורה (בסגול) הפך ברוב המקרים למורה (בקמץ), הכיתות פחות אפלוליות, אבל עדיין 'הלירה' של המורה מצומצמת בהשוואה לכל שכר אחר במשק, כפיות הטובה כלפי עבודתו נשארה ואפילו נתעצמה , הציבור מזלזל, הנוער הטוב לא חושב אפילו על כיוון מקצועי זה, והשביתה - כמו אז - יכולה היתה להימנע לו היו דנים עם המורים בחודשיים של החופשה ולא דוחים את הדיונים לשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט. (אבל כאן חרגתי מתחומי הספרות....)

    15/8/07 12:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-15 12:18:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    יוסף

    נו טוב, כמובן "שימרי נפשך"...התפילה החרישית של כל האבות לבנותיהן

    אבל רק הוא הצליח לשים אותה, כך, במילים



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "14 באוגוסט - יום הולדתו של נתן אלתרמן"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה