Quote: יהודית מליק-שירן 2009-07-05 03:54:30
אהבה של שני אנשים /נתן זך
אהבה של שני אנשים
יהודית היקרה,
תודה לך על השיר העדין, הכואב העורג הזה.
ערגה שקטה, מפוייסת, משוועת כזו עוברת כחוט השני בשירתו של נתן זך, המשורר הנפלא החי עמנו עדיין, שהיו לו אהבות גדולות, אך מעולם לא חי חיי נישואין מתמשכים, שכתב יצירות מופת על ההתאהבות, אך לא זכה לשגרת אהבה מהסוג הבנאלי, של בית, שגרת הורות, לידת ילדים וגידולם.
את הערגה הזו ל"בושם של נורמליות" הוא מבטא בשירתו באלף ואחת דרכים. מיליוני נימים של געגוע כמוס לאהבה רגילה מבטאים את ההצצה הבלתי פוסקת שלו אל אהבת האמת "הנבונה" של שני! אנשים אחרים. רק שניים שמשכילים לאהוב במובן הכי בנאלי. זוג בלבד.
ובתשובה לשירך זה, אני מביא כאן את השיר שמבטא לטעמי את פסגת הערגה של זך לאהבה נורמלית. אולי פסגת שירתו:
שיר לאוהבים הנבונים
אשר בתבונה יאהבו
ימיהם בנעימים יחלפו.
שיר לאוהבים הנבונים
אשר בתבונה יאהבו
גם ברדתם שאול לא יזקינו
נצח לא יפרדו, יחד יהיו בבית אחד.
שיר לאוהבים הנבונים,
על משכבם, באין מילה.
ביד אחת את המנורה יכבו.
יחד יעצמו את עינהם
זה את זה יברכו,
ובעת האחד קורא
את האור הקטן ידליקו.
את נשימת ילדיהם
שומעים שאון ורוח חצות.
שיר לאוהבים הנבונים,
אשר בנו להם בית,
ואת דלתו נעלו.
הגיפו היטב את התריסים
בחוץ קר, ורוח, ומצפים בחוץ למטר.
אורח לא יבוא בלילה אשר כזה.
וכי יבוא, אל תפתחו את הדלת
מאוחר, ורק קור נושב בעולם,
וגם משורר - ממצוקה, לא משפע - הוא שר
הישארו חבוקים.
שיר לאוהבים הנבונים,
אשר בתבונה יאהבו,
ישארו חבוקים.
הוספת תגובה על "אהבה של שני אנשים /נתן זך"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה