עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6880)

    משה ,
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סש"ע
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עו"ד וע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Natalie S
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גי'זל28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    aniat
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרון קדם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רק "רגע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    esty.d
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על ספרי שירה

    פורום זה מיועד לדיון בנושא ספרי שירה ומשוררים, \r\nאין לפרסם כאן יצירות אישיות.

    שנה לס. יזהר. שנתיים לדליה רביקוביץ

    12/8/07 18:36
    0
    דרג את התוכן:
    2007-08-14 10:02:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ראיתי היום בהארץ מודעת אבל המודיעה שכבר שנה מאז הלך מאיתנו אחד היוצרים והאנשים הנערצים עלי ביותר - ס. יזהר. הסופר שאולי חמישה אנשים בכל הארץ הזאת (וירון לונדון אינו ביניהם) הצליחו לקרוא את ימי ציקלג שלו הנחשב לאחד מנכסי התרבות החשובים ביותר שלנו.

     

    ואני מצרפת את ההספד של חיים גורי עליו:

    "יזהר הוא יליד הארץ, אדם שידע לקרוא לדברים בשמם - לחי, לצומח ולנוף.

    לא קדם לו אף לא אחד שהגיע ליכולות של תיאור כמותו. היה בו קצב נשימה מיוחד והוא היה גדול המתארים בספרותנו.

    הוא הושפע והעריץ מאוד את כתיבתו של גנסין ובכתיבתו שלו האירועים החיצוניים ומחשבות האדם השתלבו להיקף אחד של יצירה. הוא היה אדם מדויק מאוד ובעל ראייה חודרת של ההוויה הישראלית.

    מכאן היתה יצירתו מעוררת מחלוקת והערצה. היו שלא יכלו לסלוח לו לאורך שנים על 'השבוי' ו'חרבת חזעה' שהיו התרומה הגדולה ביותר לזעקה המוסרית. הוא הפגיש בין המוחלט להיסטורי וכתב את הסאגה הגדולה של מלחמת העצמאות, 'ימי צקלג', שהיתה המקור האדיר להבנת הדור של בני הארץ.

    אני קראתי לו 'אחינו הבכור' והוא קרא לי 'גוריאל'. אני אבל עליו אבל כבד, גם כחבר. אהבתי אותו ואת קרבתו. הוא היה איש נעים להתרועע. לפעמים היה לוקח חלק ראשי בשיחות ולפעמים היה לובש שתיקה, היו לו תקופות של יצירה פורייה והפסקה ארוכה שבה חשבנו שלא יחזור לכתוב, אך הוא צופן לנו הפתעות, שכן אני שומע שיש במאגריו כתבי יד שלא פורסמו עד היום ועוד יפתיעו.

    יזהר היה איש פוליטי מאוד, מרתיח מצולות ומי שסדק סדק ראשון בתרבות 'הצודקים'. הוא לא התיישן כי הוויית הספרות שלו היתה מתמשכת. הוא לא ריחם עלינו, הוא הכאיב ושאל שאלות קשות בכתביו.

    יזהר אהב לוחמים ושנא מלחמות.

    הוא האמין באיחוד המופלא של היצירה הגדולה וכפר בעובדה שיש משמרות ודורות בספרות. על כך אמר שזוהי תפיסה שקיימת רק בעיני חוקרי הספרות.

    אני נזכר בשיר 'שמוליק קיפוד' של ט. כרמי שכתב: 'אתה עוד פה וכבר אני מתגעגע'. אני כבר מתגעגע".


     

    באותה נימה של געגוע - שנתיים אוטוטו מאז דליה רביקוביץ' האהובה שלנו עזבה אותנו ואני רוצה גם להזכיר את הדברים הנפלאים שכתבה לוצ'יה עליה וגם את מה שכתבה קסיופאה וגם לצרף אחד מהשירים האהובים ביותר עלי:

     

    עומד על הכביש בלילה האיש הזה

    שהיה בשכבר הימים אבא שלי

    וחיבת אני לגשת אליו למקום עמדו

    מפני שאני הייתי הבת הבכורה שלו.

     

    ובכל לילה וליל הוא עומד לבדו במקומו

    ואני חיבת לירד למקומו ולבוא.

    ורציתי לשאול את האיש עד מתי חיבת אני.

    וידעתי זאת מראש שתמיד חיבת אני.

     

    במקום שהוא עומד ישנו חשש מסכנה

    כביום שהלך בכביש ודרסה אותו מכונית.

    וכך היכרתי אותו ונתתי בו סימנים

    שזה האיש עצמו שהיה פעם אבא שלי.

     

    והוא אינו מדבר לי מלת אהבה אחת

    למרות שהיה בשכבר הימים אבא שלי

    ולמרות שאני הייתי הבת הבכורה שלו

    הוא אינו יכול לדבר לי מלת אהבה אחת.


    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "שנה לס. יזהר. שנתיים לדליה רביקוביץ"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    13/8/07 13:10
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-13 13:10:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אסתי, תודה!!!

     

    הזכרת לנו שניים מהגדולים בין היוצרים של המאה ה-20 בישראל.

     

    על דליה רביקוביץ' רבים יודעים, ובוודאי רבים יגיבו, רציתי לומר כמה מילים צנועות על יזהר.

     

    יזהר (זה היה שמו הפרטי ושם זה כל כך התאים לו) היה הצבר האולטימטיבי, גם בצורתו החיצונית (ובלוריתו המתנפנפת) וגם בחיתוך דיבורו וכמובן בעומק שהעניק למילים ביצירותיו.

    לדעתי, נעשה לו עוול מצד מבקרים וקוראים רבים. רבים (בחייו) דיברו בביטול מה על יצירתו הגדולה 'ימי צקלג' והביאו אותה כדוגמא לספר עב-כרס שאין אפשרות לסיים קריאתו.

     

    יצירות רבות אחרות משלו זכו לעדנה מסויימת אך מסיבות פוליטיות (בעיקר המטבע שטבע על החייל 'יפה-הנפש') - הוא נדחק הצידה.

    אני מעריצה גדולה של סיפוריו הראשונים : 'השבוי' 'חרבת חיזעה' ואחרים.

    מעט מדי קראו (וחבל מאד) את ספרו 'מקדמות' שם תאר את ילדותו במושבה הדרומית בה נולד, ויפי תיאוריו יכול להתחרות (בקלות) עם מרסל פרוסט.

    לדוגמא:

    "ואיפה היה המקום הראשון? הראשון הראשון? כי המקום הראשון , ובלי שום אסמכתא, היה צבע כתום.  כתום כולו כתום כתום.  כתום מאד, ולגמרי.

    חלק כחלקות המשי. וגם היה איזה רפרוף מרושל של יריעות עתירות כתום.  כתום עד כתום מאד. וכנראה, אין הגיון אחר שלא היו אלא , אולי, איזו בטנה של אוהל, גדול מאד, שפנימו היה עשיר מאד ברחש משי כתום מאד ותעתירות שופעת כרסתנית שנעה לה בגלים עצלניים כולה כתום מכה גלים רכים, כתום מצואר וכתום מוצל, בכל חליפות מוארות הכתום, ובכל עושר חילופי היענותו...."

     

    חיזרו וקיראו בו, אי אפשר להתאכזב!

    13/8/07 13:34
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-13 13:34:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מסכימה איתך.

    גם אני מאוד אוהבת את יזהר ורוצה להוסיף את המשפטים הראשונים של הצבר האולטימטיווי בספרו אצל הים:

     

    הסלע ההוא? ניגשים אליו?

    שחו אתם, אמר, אני אחכה לכם.

    למה? תראה, זה בכלל לא רחוק, זה ההוא שם.

    לך זה לא רחוק ואני לא אוכל, אמר.

    למה? תראה איפה זה, חצי הדרך המים עוד נמוכים, ואחר כך, מה כבר נשאר?

    לא כדאי, לכו אתם, שחו לכם, ואני אשתטח כאן.

    אתה מצחיק, בחיי, הנה הסלע, תראה, חצי הדרך הולכים ואחר כך קצת שוחים וכבר עולים ושוכבים שם על הסלע השטוח ההוא והגלים הקטנים עוברים ושוטפים אותך, אתה יודע מה זה תענוג?

    13/8/07 13:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-13 13:49:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     אסתי

    זכור לי לטובה הסיפור "רחצה בבריכה" של ס. יזהר

    מוזר שזה הדבר הראשון שעלה לי, לפני דברים מפורסמים בהרבה,

    אני אפילו לא זוכרת באיזה קובץ מופיע, ומדוע נחרת כה עמוק בזכרוני...

    13/8/07 14:01
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-13 14:01:32
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אכן, סיפור נפלא - בפרט ביום קיץ כמו היום.  יזהר היטיב לתאר חוויות ילדות שזורות בנוף פרדסים וחולות, הנה טעימה:

     

    "...הגענו עד שער הפרדס, ומחרכי המשוכה אפשר היה לראות את הבריכה שרועה, חלקה, מנצנצת, ובעיקר: מלאה עד גדותיה! ... מיד שפפנו אל הפרצה,וזחלנו בנחת, ועוד קפיצה או שתים, ואנו על גדות הבריכה. זה הקיר העבה והחם שלרגליו הפכפוך הזורם של המים ולוע הצינור השחור המקיא לתוכו סילון לבן וקוצף בהתלהבות קולנית שטבוע בה קצב פעימות המוטור המצרצר גם באויר אי-בזה.ושם למטה התעלה המוליכה את מימי הבריכה אל הפרדס...את הבגדים הטמנו – על כל צרה שלא תבוא – בגופה של גרבילאה פורחת חום עשיר בזהוב. ומיד דהרנו ובאנו וזינקנו אל המים הטהורים.מי שלא יודע טעמה של רחיצה בבריכה צלולה בצהרי יום צלול, כשזה קצת אסור, וכשהכל מסביב ירוק וכחול – אי אפשר להסביר לו כלום. ממש כשם שלא תועיל אם תבוא לסומא לומר לו, מה כחול ומה ירוק !... (מתוך שישה סיפורי קיץ)
    13/8/07 19:25
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-13 19:25:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    והתגובות שלכן הביאו אותי לכתוב איזה פוסט קטן בנושא הזכרונות האישיים שלי מיזהר.
    13/8/07 19:48
    0
    דרג את התוכן:
    2007-08-13 19:58:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני מודה ומתוודה שלא יצא לי לקרוא מיצירותיו של ס.יזהר.

    את דליה רביקוביץ' יצא לי לקרוא ומאוד מאוד אהבתי.

    אני אוהב גם תוכניות טלביזיה בהן היא מופיעה מקריאה משיריה.

    יש משהו מאוד מרגש בהקראה שלה את מילותיה שהיא כתבה, בטונים,

    בהגשה, בצבע שהיא מעניקה למילים.

    בשבת האחרונה הייתה תכנית כזו לדוגמא, לא זוכר באיזה ערוץ.

    ראיתי גם תוכנית ששודרה לפני מספר שבועות- תכנית הלל לשירי נעמי שמר,

    שהוקלטה כשעוד היתה בחיים (עוד יוצרת מופלאה), בה התארחה גם דליה.

    דליה סיפרה לקהל ולנעמי על ההיכרות שלה איתה, או יותר נכון עם שירה.

    באחד מהקטעים היא (דליה) פונה לנעמי ואומרת לה בצניעות (לא ציטוט מדוייק):

    "נעמי - אנחנו אולי לא חברות, אבל אני מאוד מעריכה את שיריך". נעמי,

    מצדה ענתה לה: "דליה, את אולי לא חברה שלי, אבל אני כן חברה שלך".

    אז דליה ונעמי - אני מרשה לעצמי להגיד בשם כולם - כולנו חברים שלכן,

    משום שנגעתם בנו כל כך בשיריכן.


    --
    נועם י.
    14/8/07 09:55
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-14 09:55:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: תאיר tair 2007-08-13 14:01:32

    אכן, סיפור נפלא - בפרט ביום קיץ כמו היום.  יזהר היטיב לתאר חוויות ילדות שזורות בנוף פרדסים וחולות, הנה טעימה:

     

    "...הגענו עד שער הפרדס, ומחרכי המשוכה אפשר היה לראות את הבריכה שרועה, חלקה, מנצנצת, ובעיקר: מלאה עד גדותיה! ... מיד שפפנו אל הפרצה,וזחלנו בנחת, ועוד קפיצה או שתים, ואנו על גדות הבריכה. זה הקיר העבה והחם שלרגליו הפכפוך הזורם של המים ולוע הצינור השחור המקיא לתוכו סילון לבן וקוצף בהתלהבות קולנית שטבוע בה קצב פעימות המוטור המצרצר גם באויר אי-בזה.ושם למטה התעלה המוליכה את מימי הבריכה אל הפרדס...את הבגדים הטמנו – על כל צרה שלא תבוא – בגופה של גרבילאה פורחת חום עשיר בזהוב. ומיד דהרנו ובאנו וזינקנו אל המים הטהורים.מי שלא יודע טעמה של רחיצה בבריכה צלולה בצהרי יום צלול, כשזה קצת אסור, וכשהכל מסביב ירוק וכחול – אי אפשר להסביר לו כלום. ממש כשם שלא תועיל אם תבוא לסומא לומר לו, מה כחול ומה ירוק !... (מתוך שישה סיפורי קיץ)

    היי תאיר

    תודות מרובות על המובאה, איזה יופי, אולי באמת האסוציאציה מקורה בחום הכבד

    והפנטזיה היא בריכה מלאה עד גדותיה.

    14/8/07 10:02
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-14 10:02:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: st_s 2007-08-13 19:25:27

    והתגובות שלכן הביאו אותי לכתוב איזה פוסט קטן בנושא הזכרונות האישיים שלי מיזהר.

    טוב שיש אנשים, שהזכרונות האישיים שלם הם שעורי ההסטוריה שלנו...



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "שנה לס. יזהר. שנתיים לדליה רביקוביץ"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה