עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6877)

    פשוטאני1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גי'זל28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אורן קרבל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אבישי ל.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א.A
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ford-forcus
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    sari10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    aniat
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    mr.unicorn
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עו"ד וע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    ציטטות וציטוטים

    כל החיים זו ציטטה אחת גדולה.\r\nאז הנה המקום לצוטט ולצטט.

    על התשוקה לספרים

    22/5/09 23:06
    5
    דרג את התוכן:
    2009-06-20 09:36:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
     

    "ארון הספרים! מכרה שלא היה סוף למחילותיו ושלא חדל מלהפתיע שוב ושוב ולגלות צפונותיו לדורשי שלומו. שכן מאחורי שורת הספרים הקדמית הסתתרו במעמקי המדף שתי שורות אחוריות נוספות, וכמשפט הזה מילא צמד שורות בלתי-נראה את החלל שמאחורי כל הספרים הקדמיים...

     

    ארון הספרים! בליל ניחוחות משכר, ששני ריחות יסוד נמזגו בתשתיתו: ריח הנייר העבה של דפוסים עתיקים, ניחוח מעופש קמעא ומצהיב מרוב שנים; וריחם של גיליונות נייר חדשים – חיוורים ונעדרי כיוון ומבע – שאינם חדלים ללטוש עיניים לבנות-בוהות מול מסתרי ספר, עד שיורעפו עליהם טללי אותיות קדושות ותעוצב אישיותם הסִפרית תחת מכבש הדפוס - -

     

    ועם ריח הניירות לסוגיהם נכרכו ונשתלבו ריחותיהם של צבעי ההדפסה, ולהם סגולה לשמר ייחודם אפילו כעבור דורות. הודות לסגולתם זו למדתי ברבות הימים להבחין, בעיניים עצומות ובעזרת הריח בלבד, מה מכורתו ותקופת הדפסתו של כל ספר עברי: אם בסדנת ונציה הפיקוהו מדפיסיו לפני ארבע-מאות שנה או בבית היוצר של האלמנה והאחים ראם בווילנה של ראשית המאה העשרים? ואם בדפוסו של מנשה בן-ישראל היתה לידתו, באמשטרדם של המאה השבע-עשרה, או בפיוטרקוב של פולין ובפיורדא של אשכנז, כמאתיים שנה לאחר מכן? ושמא לא, כי ניחוח ארץ-ישראל כלוא בין הדפים ובלי משים הוא מסגיר את מוצאו המיוחס של הספר וקושר הילת קדושה לראש יוצריו?

     

    ולתוך הילולת הניחוחות הזאת זרם גם ריח העור של כריכות נושנות עם ריח הדבק הטרי מכריכייתו של אנגלברג ומכריכיות אחרות באשר הן. כך אכן הולידו אבות-הריח הראשונים דורות דורות של בני-ריח ובני-בניהם של ריחות למיניהם ולתקופותיהם - - אך ניחוח האבק עלה על כולם. וראה, שבעתיים פלא! אהבה הספר – והיא תמצית תמציתה של רוח ביתנו – לא נרתעה מלאמץ אל לבה גם את האבק, העוטף בגלימתו הגרגירית-האפורה כל מדף וכל ספר העומד עליו...

     

    ואמנם, מאז גיליתי את ספונות הארון, אין אני נוהג, בשולפי ספר חדש מן המדף, לשבת אל השולחן ולקרוא בו בניחותא, במקובל, אלא אני נשאר עומד שעון אל המדף הפתוח, חצי שעה, שעה, ואף יותר, ומעיין בספר תוך כדי עומדי, מבקש לחוש את מגעו, לחדור מעבר לאותיות הדפוס ולחבק את רוחן הכלואה בין הכריכות; בעת ובעונה אחת אני שואף מלוא ריאותי מריחו של ספר זה, ומריחם של הספרים שמסביבו, וגומע ניחוחות לשוכרה...

     

    כיחס הזה לספר, שרכשתי בבית הורי – היום אני מתארו, בלא בושה של סרק ובלא להניד עפעף, כ"יחס ארוטי" – נשאר יחסי לספרים כל ימי חיי, באשר אתגורר ובאשר אלמד בעצמי ואלמד אחרים. ובכל הספריות שבעולם, בהן אעמוד, כמנהגי, שעון על מדפיהן – אם ב"בודליאנה" של אוכספורד או ב"בריטית" של לונדון וב"מרצ'יאנה" של ונציה, ואם באוצרות הספרים של ניו-יורק, אתונה ותל-אביב, או בחדר הקריאה של בית הספרים הלאומי שבגבעת רם בירושלים – לעולם תשוב ותעלה בזכרוני החוויה הקסומה ההיא, כאילו חוויתיה רק אתמול: חוויית הילדות הבלתי נשכחת, מסע הפתעות מרגש לנבכי ארון הספרים הפלאי שבאפלולית החדר האחורי של בית הורי...

     

    ובערוב ימי, ואני קשיש עתה משהיו הורי באותם הימים, ואני שבע עיון ושבע מחקר, אך לעולם לעולם לא אשבע ספרים... כל ביתי מדף גדול אחד – מדף ספרים פתוח, העוטף את קירות הבית מחדר לחדר ומקומה לקומה, בלא שיידע דלת מהי ובלא שתעכבנו מחיצה. ואין בבית חדר שאין ספרים ספרים מרפדים את קירותיו, ואין בחדרים קיר אחד שלא ישגר ממדפיו גל חריף של ניחוח ספרים. אך הסך הכל של כל הניחוחות כולם, ממאות ואלפי הספרים הנוספים שרכשתי במשך השנים – ואף ממה שזכיתי בעצמי לחבר – כן, הסך הכל של כל אלה לא ידמה ולא ישווה לניחוח האחד ההוא, הניחוח המשכר של ספרי אבא וספרי אמא, שמלווה אותי משחר חיי והביאני עד הלום.

     

    ועם הניחוח הניחוח הזה באפי אני רוצה לחיות וליצור כל עוד הנשמה בקרבי. ועם הניחוח הניחוח הזה אני מבקש למות בבוא שעתי..."

     

     

    צבי אנקורי, "כדקל במדבר", מתוך הפרולוג. ירושלים, הוצאת כרמל, 2007.

     

    ומי שמילים אלו לא שבו את לבו ולא גרמו לו להתמלא בתשוקה לספרים – או לפחות בהבנה כלפי כל אוהב ספר – כנראה אינו חי.

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "על התשוקה לספרים"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    22/5/09 23:42
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-22 23:42:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    תודה, אהוד.

     

    כיאה למלאת תשוקה, ולמזדהת יתר עם הטקסט, אחזור לקרוא בו שוב ושוב.

     

    נשיקות!

     

     

    23/5/09 16:27
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-23 16:27:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    התרגשתי

    רוצה להוסיף גם שמדי פעם שולף אקראי ספר על מנת לאווררו

    ולהפיח רוח בין דפיו ולנערו מאבק וכדי ששכנו לא יעלב

     גם אותו ואותו ואותו וכן הלאה


    --
    פשוט
    23/5/09 17:01
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-23 17:01:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מילים נפלאות. ואוסיף שעבורי הספרים היו תמיד בריחה מהמציאות. כשהייתי שקועה בספר - לא ראיתי ולא שמעתי דבר. הספרים לקחו אותי לעולמות מופלאים. עד היום הם עושים זאת.

     

    27/5/09 17:14
    0
    דרג את התוכן:
    2009-05-27 17:29:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    תודה *

     

    מעניין הוא  שמנהגי אוהבי הספרים כל כך דומים ...

     

    כמו לעמוד ליד הארון לגמוע ממנו ....

     

    ספר טוב הוא כמו קרס של חכה ,תופס אותך   ולא מרפה

     

    עד שאתה מגיע לקצה שלו

    29/5/09 22:02
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-29 22:02:04
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני כמובן נהניתי לקרא את  הקטע והזדהתי איתו מאוד 

    אבל איך מעבירים את אהבת הספרים לדור הצעיר שיש לו כל כך הרבה אלטרנטיבות...??

    לא שאין ילדים וצעירים אוהבי ספר אך מספרם הולך וקטן

    מה עושים?

    אני גם מאמין שמי שיקרא את הקטע יתכן ויאהב ספרים אבל איך מביאים ילד לקרא את הקטע ללא כפייה? 

     בכל מקרה תודה על הקטע...

    1/6/09 21:51
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-06-01 21:51:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני כמובן נהניתי לקרא את  הקטע והזדהתי איתו מאוד 

    אבל איך מעבירים את אהבת הספרים לדור הצעיר שיש לו כל כך הרבה אלטרנטיבות...??

    לא שאין ילדים וצעירים אוהבי ספר אך מספרם הולך וקטן

    מה עושים?

    אני גם מאמין שמי שיקרא את הקטע יתכן ויאהב ספרים אבל איך מביאים ילד לקרא את הקטע ללא כפייה? 

     

     

    את אהבת הספר אפשר לנסות להעביר לדור הצעיר באופן הרצוי לחינוך בכלל, באמצעות דוגמה אישית.

    הורה אוהב ספר, מרבה להקריא לילדיו(בגיל הצעיר) ספרים. הוא עצמו קורא וילדיו חווים את אהבתו, הם רואים את ההורה עושה את ולא מדבר על...

    יש גיל בו הילדים בוחרים באלטרנטיבות של קבוצת השווים לה הם שייכים ואין מה לבזבז זמן על הרצאות בענין. ההורה יכול לשתף את ילדיו בחוויות הקריאה שלו ולאפשר לילדיו לבחור אחרת ולקוות שהזרעים שטמן ינבטו בעתיד בשלב כלשהו.

    הורה שכופה על ילדיו לקרוא עלול להשניא על ילדיו את חויית הקריאה וחבל.


    --
    כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע.
    20/6/09 09:36
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-06-20 09:36:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אין ספק שכשאני ניכנס לבית זר אני מקבל תמונה לא רעה על מי שגר שם לפי ארון הספרים שלו ,

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "על התשוקה לספרים"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה