מותר לחלל פה קצת את קדשי ישראל?
תודה רבה
אז... איך לומר... נו...
האמת? אפוקליפסה עכשיו סרט בכלל בכלל לא מי יודע כמה בעיני.
יכול להיות שיש בו שפה קולנועית מרשימה, יכול להיות שהוא נושא עמו מסר חובק עולם או אולי מדגיש את הדיסוננס הלא ייאמן שבין יפי הטבע לכיעורה של הנפש האנושית.
תח'לס? כסיפור גרידא, כאמירה בעלת עובי, כיצירה סגורה ומחוברת מכל הצדדים הוא ממש ממש לא משהו בעיני.
מישהו שם יותר מדי התאהב במסר ובאפקטים ושכח שיש לו גם סיפור לספר.
הרבה חוויה קולנועית אבל ממש מעט סרט.
ההשוואה עם סרט כמו "צייד הצבאים" ואפילו ממרחק השנים מראה איך עם גג 15 דקות של מלחמה, אפשר להעביר מסר אנטי מלחמתי אפקטיבי ובעל עומק יותר מכל הפירוטכניקה האפוקליפטית עכשווית. מה כבר צריך? שחקנים מעולים, סיפור מהודק ויותר מ"מלחמה זה דבר נורא" בתור מסר לאומה (לא תורמן, השנייה).
אני יודע שאני במיעוט דמיעוט, אני יודע שמיד יוכיחו אותי בדברי מתק ו\או במקל חובלים על סכלותי אבל ככה זה.
אותי הוא לא שכנע.
הוספת תגובה על "ושוב על המעבר בין ספר לסרט"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה