עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    נער החידות ממומבאי

    פוסטים אחרונים

    סינקדוכה ניו יורק

    ביקורת על "סינקדוכה ניו יורק"

    סינקדוכה ניו יורק

    2

    סרטים  

    6 תגובות   יום שבת, 14/3/09, 13:29

    העולם במה ואנחנו שחקנים, זאת לא עוד ביקורת, יותר כמו רשימת מלאי, סרט 'הכל בו' על החיים והמוות אהבה, יצירה, אמנות, משמעות וזיוף, המתנה ועוד המתנה ובעיקר הבדידות, מסע חלומי למוחו של יוצר.

    כמה מונחים בסיסים הכרחיים לצפייה, סינקדוכה : אמצעי ספרותי שבו החלק מייצג את השלם ולהיפך בדגש על מי מייצג את מי מייצג את מי....

    וולטר בנימין והאאורה? איך אפשר לשכוח, קאופמן בדרכו הגאונית מצליח לתפוס ולהנציח את אובדן האותנטית בעולם של 'שעתוק', מציאות בתוך מציאות בתוך מציאות ואנחנו מחפשים, יצירה שתוכלו לברוח לתוכה, להתעורר ולהמשיך לשחק

    מילגה נדיבה מאפשרת לקייטן (בימאי) להעלות את הפקת חייו הגדולה, ביצירותיה של אשתו אדל לעומת זאת, מתבוננים בזכוכית מגדלת, יופי בזעיר אנפין, סינקדוכה... אמרתי כבר

    קייטן בונה מעבדת תיאטרון בה נערכות חזרות או ליתר דיוק חזרה גנרלית ארוכה להקרנת בכורה שהתחילה מזמן, יצירת מופת אולטימטיבית, חלומו של כל בימאי - החיים! שחקנים מגלמים את עצמם, אין צורך בכישורי משחק המציאות עולה על כל דמיון, מעבדה אחת אינה מספקת וגם לכפיל יש כפיל וכך הלאה...כולם תלויים עם פתקי החלפה, הגבול שבין החיקוי למקור מטשטש, לכל אחד פנים רבות.

    סמי עוקב אחר קייטן שנים רבות, באחת הסצינות ה'חזקות' בה הוא מגלם את אותו על הסט, מושלם מדי בתפקידו קופץ סמי מאחד הגגות למותו, מגשים את רצונותיו הכמוסים של קייטן.

    על ספת הפסיכולוג מתוודה אדל שהיא מפנטזת על מותו של בעלה, להתחיל מחדש חופשייה, אדל ובתם הקטנה אוליב נוטשות את 'סינקדוכה' (עיירה) לטובת סצינת האמנות הברלינאית וקייטן נותר לבדו, ממציא משפחה 'חלופית', בת נוספת ואהבה חדשה בדמותה של הייזל, תתכוננו להתבלבל, מה בין אמת לזיוף? הזמן הוא תעתוע ומה שבטוח הוא שאין זמן.

    שעה שקייטן בורא את תסריט החלומות וממתין למסר, אבא שלו מת, גם בתו האהובה שהייתה עבורו נקודת מוצא ממשית, אמא שלו הולכת לעולמה, הייזל בביתה הבוער תמיד, במותו שלו צופה קייטן בטרם עת על הסט.

    המוות מלווה את קייטן לאורך המחצית הראשונה, מציץ אליו, מפחיד... בחלקו השני של הסרט ולקראת מותו באמת הוא מבין עבור מה שווה לחיות , מחיר הבדידות שבדרך והשעבוד ליצירה.... צדה האפל של האמנות, בימאי ש'חי בסרט' .

    העולם הוא מקום מבלבל, המציאות סוריאליסטית וקייטן זקוק לתרגום ופרשנות, היועצת הזוגית מלווה את קייטן בתפקיד ה'מספר', טלפרומטר מסוגו המנחה את קייטן ה'מחזאי' כביכול מה לומר וכיצד להגיב... אבוד בתוך עצמו, מציץ מבין שורות התסריט שהגה.

    גם לצופים הייתי ממליצה על אזניות מהסוג שמחלקים במוזאונים, קאופמן דובר שפה עתידית...חופר ונובר במחשכי נפשו של קייטן שלאורך הסרט מנקה וממרק את סביבתו בכפייתיות, מייחל למעט סדר בבלגן.

    'תפסת מרובה לא תפסת', קאופמן מצליח, קייטן מבכה על נסיון אבוד מראש...

    למי שנפעם מ'שמש נצחית...' וחש פספוס ב'מדעי החלום', זה הדבר האמיתי, כל סצינה היא עולם בפני עצמו, מלאת משמעות וריקה מתוכן, אל תנסו להבין זה בא לבד... בכיתי וצחקתי, התרגשתי בצורה אחרת ,שונה מסרטים קונבנציונליים ביחס לזה.

    מישל ויליאמס ממשיכה להפתיע במשחק איכותי, פיליפ סימור הופמן, הפעם ללא ספק! קטרין רינר וסמנתה מורטון המקסימה.

    ובכלל, קאסט מדהים, סרט מדהים

    אתגר לצפייה, אני מודה הפסקתי פה ושם כדי להבין ורק אז לצחוק ולהיפך.. מומלץ בחום, שווה צפייה שנייה!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/09 11:59:

      טוב. ראיתי את סינקדוכה. עכשיו אני מחפשת מי ראה את זה מלבדי. למה הסרט הזה אפילו לא הגיע לדי-וי-די. תודה ל-Yes שהקרינו אותו בשבוע שעבר. ותודה לי שיש לי את מקס שהקליט עבורי את הסרט. אחרת, בחיים לא הייתי רואה אותו.

      אהבתי..

        18/3/09 22:50:

      אני דווקא ממש אהבתי את אדפטיישן (:

       

        16/3/09 18:05:

      אני לגמרי מסכימה לגבי אדפטיישן

      ומוסיפה לרשימה את מדעי החלום

      אבל שמש נצחית מדהים

      וזה עולה עליו בהרבה מובנים... גאוני

        16/3/09 17:07:


      היה לי ניסיון רע עם קופמן, כי ניסיתי לראשונה את אדפטיישן. עם כל הכבוד - לא הייתי בוחר את זה לייצג את קופמן.

       

      אחרי תקופה, ממש לא מזמן, סוף סוף מצאתי את הזמן להשלים קצת חסכים תרבותים, וראיתי את שמש נצחית בראש צלול. הורדתי את הכובע (גם בפני קארי כמובן).

       

      ועכשיו? עשית לי חשק לגמריי לראות גם את זה...  תודה!

       

       

        15/3/09 19:11:
      בשמחה!
        15/3/09 12:33:
      תודה על ההמלצה! :-)

      תגובות אחרונות

      תגיות

      פרופיל

      adila
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין