עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    נער החידות ממומבאי

    פוסטים אחרונים

    רעב

    ביקורת על hunger

    רעב

    3

    סרטים  

    0 תגובות   יום שני, 9/3/09, 11:04

    "היום אני באותו משקל ואין לי תלונות מבחינה רפואית. פה ושם אני המום מהתשוקה הטבעית לאכול אך התשוקה לראות סוף למצוקתם של חבריי ואת שחרורם של אנשיי, באופן מדהים הרבה יותר גדולה" (מיומניו של בובי סאנדס, יום 11 לשביתה)

     

    יש משהו מהפנט, לפחות בעיני בבעלי אמונה אמיתית, חסרת פשרות המחזיקים באמת ששווה למות למענה, לא חייבים להסכים עם אותה האמת אבל עצם המאבק ראוי להערכה, מעוותת ככל שתהיה.

    'רעב' מביא למסך את שישים ושישה ימי ה'תענית' של בובי סאנדס וחבריו לאגף אייצ' בכלא מייז האימתני, בלפאסט צפון אירלנד 1981.

    סאנדס ורבים שכמותו, יוצאי מחתרות ההתנגדות (האייאר איי ואחרות) מוחים על תנאי מאסר 'סוראליסטיים כמעט' בלתי אנושיים בעליל, (למרות ההקצנה הקולנועית) אלימות ובידוד מהעולם שבחוץ.

    הם מסרבים להתרחץ ובהמשך פותחים בשביתת רעב, משתמשים בכלי הנשק האחרונים שנותרו בידם, גופם ונפשם, בבקשה להכרה כאסירים פוליטיים.

    עמדתה של בריטניה בעניין ברורה ואינה מתפשרת, 'אין אלימות פוליטית, הפצצה או רצח פוליטי יש רק אלימות, הפצצה ורצח, אסירים בטחוניים אינם זכאים לשום יחס מיוחד'.

    סצינת פתיחה: אסיר חדש בבית המעצר, הוא מסרב להסיר את בגדיו ומוגדר כ'לא משתף פעולה', באותה נשימה מתפשט או מופשט אם תרצו ולא רק מבגדיו, נותר עירום כשאר האסירים, מעצמו ומצלמו.

    כלא מייז הוא תמונת ראי לשפל הקיום האנושי, צואה מרוחה על קירות התאים ושתן נשפך מהם החוצה, מתוך הצחנה והרפש פורח חלום על אירלנד המשוחררת.

    גם סוהרים נידונים לכלייה במקום שבו לאסירים אין שמות , 'גוואנטנמו' של תקופת ה'צרות', שבויים בשיגרה של אלימות חייתית. אלה ואלה מציגים פרופיל מרתק של מתים-חיים מהלכים בתוך התאים ובין המסדרונות.

    ריי (סוהר) מתעורר לעוד יום עבודה בביתו הנקי, בגדים מגוהצים מקופלים על המיטה, ארוחת בוקר מוגשת לשולחן אבל כמה פירורים חומקים ומתפזרים על המפית שלברכיו, לפני צאתו כמדי בוקר הוא רוכן לבדוק אם הוטמנו פצצות בתחתית המכונית, את סימני האגרופים שחובט ריי אופן אקראי באסירים לאורך היום קשה לשטוף במים, הפצע עמוק ואינו מתיישב עם התמונה שניסיתי זה עתה לצייר, חיים בשני קטבים מנוגדים בעת ובעונה אחת.

    במהלך שיחה בין סאנדס לכומר, אחת הסצינות ה'נוקבות' בתסריט מתחדדת נקודת המבט העקשנית שמנגד, ההחלטה על שביתת הרעב התקבלה ועומדת לצאת אל הפועל, לבני אדם שנושלו מהוויה נורמלית בכל קנה מידה אין מה להפסיד, עשרה אסירים עתידים לגווע למוות אך מבין השורות חיה ובועטת שאלה חשובה, גם מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת.

    התאבדות או מאבק? מה חלקו של איש המשול למת בהתנגדות ומה טיבה של המורשת שישאיר אחריו?

    להתפשר???

    סרט מעולה...חובה!, מייקל קולינס מחוויר לעומת מייקל פאסבנדר בתפקיד בובי, חבר פארלמנט נערץ בחייו ועד לנשמת אפו האחרונה.

    עבודת מצלמה יוצאת דופן, אל תחמיצו!

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      תגיות

      פרופיל

      adila
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין