עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מאכילה חינם

    מתכונים, חוויות ותצלומים מהמטבח שלי ושל אחרים

    מושבוצ - הגירסה הרמת-גולנית של נועם טור

    2 תגובות   יום ראשון, 22/2/09, 21:32


    כשעולים לרמת הגולן אפשר להבחין בין שני טיפוסים שונים:

    1. העדינים - הווה אומר ג'יפ ארבע על ארבע שלא נוסע בבוץ או לחילופין פרייווט קטן (בדרך כלל יונדאי גטס) מטעם העבודה, חיפוש אחר מסעדות קרניבוריות, או לחילופין "מזרחיות-אותנטיות" ואיתור חנויות קרמיקה או לחילופין פירזול. כל אלה ייעשו תחת פריזורה מסודרת שהושקעה בה שעה קלה טרם עזיבת הצימר הכפרי/הפנגשוואיווי

    2. המחוספסים - הווה אומר טנדר שלא נוסע לא בבוץ, חיפוש אחר רפת קרובה או חצי גולדסטאר ואיתור תרחישי מזג אויר כגון שרקיות בכינרת, שטפונות בנחלים או פעילות נשרים. כל זה תחת פריזורה שלוחית שלא ראתה שמפו כבר הרבה זמן.

     

    אופן ההגדרה של "מושבוצ" במושב רמות יעורר מחלוקת בין שני הזרמים. העדינים יאמרו - מסעדה, ואילו המחוספסים יטענו - פאב. על הסתירה הפנימית במקום יעיד שמו. כנראה שבעליו לא יכלו להחליט איזה אופי יתנו לו - קיבוץ או מושב - מה שבטוח, שרק לא יהיה עירוני.

    [ההוכחה לכך היא שבכל פעם ששאלנו מישהו מהגולן אם כדאי לאכול במושבוצ הוא ענה שהוא לא יודע, (הוא שותה שם הרבה, אבל אף פעם לא אוכל)].

     

    מושבוצ

     

    בכניסה אפשר להרגיש איך למרות אופיו המחוספס והכפרי, קהל היעד במושבוצ הגיע מן הצימרים הקרובים, שזה אומר, מהעיר הרחוקה (ואין כאן הכוונה לקצרין או לטבריה).

     הצימריסטים, אותו קהל עדין שבא לנוח בקאנטרי סייד של ארץ הקודש כבר לא מוכן להתפשר על "הפגודה" הוותיקה בטבריה. הוא רוצה מצד אחד אוכל טעים ומיוחד ומצד שני קירבה לצימר ופשטות, ממש כפי שבמושבוצ לא הסכימו לוותר על הפרטיות שבמושב או על השיתופיות של הקיבוץ.

    (כאן רציתי לכתוב שהם לא רצו לוותר על הירוק של המושב והירוק של הקיבוץ, שהם, כידוע לא אותו ירוק)

     

     אחרי זיהוי מקדים של קהל היעד שכלל שולחן יחידי של משפחה מחוספסת ובשאר השולחנות צימריסטים עדינים במתכונת זוגית לרוב, זיהינו את אחת האטרקציות של הערב, הלא היא נועם טור הרמת גולני במסווה של ברמן מקומי. זה לא שהוא היה חתיך כמוהו, רק משהו בשיער הארוך, בתנועות הגמלוניות ובמבט האינפנטילי (יסלח לי נועם) הזכיר את ההוא מהישרדות. מהר מאוד גילינו שנועם החדש אוהב לדבר הרבה יותר מזה המקורי, ויותר מכך אוהב מאוד לנסות לדחוף מיני מנות ומשקאות שאין בהם צורך... אבל חכו לסוף עד שנגיע לקינוח.

     

    לעניינו:

    לפני הכל: זיתים סוריים דפוקים

    על הבר: שליש גולדסטאר, כוס יין הבית "מאור"

    לראשונות: חציל קלוי עם לבנה, פלפלים קלויים עם גבינת פטה

    (פסלנו את האופציה של "לחם הבית" כי כבר מאסנו במיני פחמימות עקב מרדף אחר הפיתה הדרוזית המושלמת מבוקעתא ועד מג'דל שמס)

    לעיקריות: 300 גרם אנטריקוט עם צ'יפס, 300 גרם סינטה עם יתדות בטטה ותפוחי אדמה 

     

     

    סטייק

     

    נציין ששני הסטייקים נאכלו רק עד למחצה, לא בגלל שלא היו טובים, אלא שהמנות היו גדולות ומשביעות מאוד וכאן אתם יכולים להשלים בעצמכם - הסטייק היה עסיסי, הצ'יפס היה פריך וכו'... או כפי שאמר זאת נועם החדש: "לא תמצאו כאן שום דבר שיפתיע אתכם, אבל האוכל פשוט עשוי טוב". הוא צודק.

     

    לקינוח הגענו בשארית כוחותינו. החלטנו לא לוותר וללכת על סורבה, כששאלנו לגבי הטעמים והכמות ענה לנו נועם חד משמעית: "אני לא יודע, אני לא מכיר את המנה הזאת". ובנקודה הזאת הבנו, שיכול להיות שבגילגול קודם, או אולי בעונה הקודמת, כנראה שהוא באמת היה נועם טור. אחרת איך אפשר להסביר תשובה כזאת?


     

    נועם טור


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/2/09 18:15:


      אם כבר עסקינן בבשר איכותי... עדיף לעצור במרינדו בעין גב ולהתענג על בשר במלוא מובן המילה...

      מגוון אדיר, מחירים מעט יקרים אבל.... אבל שווה כל ש"ח .

      של ש"

        23/2/09 16:55:

      לא כתבת שזה ברמות (על?)