עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    קובי גרוסמן

    ראודה - שחקנית מספרת את עצמה

    0 תגובות   יום שבת, 14/2/09, 16:40

    כשנכנסים אל אולם התיאטרון רואים מיד דמות עטופת שחורים כשגבה אל הקהל, ולמולה - כמו מתבוננת בה - בת דמותה המצולמת על מסך גדול. ראודה הממשית מנהלת מעין שיח ושיג עם נציגתה הבדיונית - בטרם תחל ההצגה "ראודה" והשתיים יהפכו לאחת.

    לאורך המופע כולו נמצאת ראודה לבדה על הבמה (לצידה רק נגן העוד אייל וייס הסועדה במיתריו. נוכחות גם דמויות מצולמות - בהצגה שבה הייתי חלה תקלה במערכת, כך שנאלצנו רוב הזמן לדמיינן בלבד...) ומגוללת בפנינו פרשת חיים מרתקת, כאובה ומפעימה. בדידותה של הדמות זהה לבדידותה של השחקנית, ולא רק על הבמה אלא גם בחייה הפרטיים - אפילו משם משפחתה היא נפרדת כדי להינתק מתחושת השייכות, בעיקר בכל הקשור לפטריארכליות הגברית אשר מחצה את נשמתה עד דק.

    ראודה האשה שבתה את לבי בעוצמת רגשותיה, בפשטותה הישירה ובגבורתה השקטה - כשהיא עומדת לנוכח ההתעמרות הגברית בחייה ומצליחה לשים לה קץ בחברה אטומה ומתנכרת. ראודה השחקנית הילכה עלי קסם ביכולתה לעשות שימוש בטקסט קולח אולם נטול ברק (אותו כתבה עבורה ואיתה ברוריה אבידן-בריר) כדי לעלות לפסגות משחקיות ורגשיות - בעזרת בימוי יעיל ושופע רעיונות של נועם שמואל - ולהטמיע את המסופר והמוצג בנשמותיהם של צופיה. וכמו המים, שהם מחד ייצוגו של אסונה (הבריכה אליה מושלכות הנשים שנרצחו מפאת חילול כבוד המשפחה) ומאידך סממן גאולתה (כשהיא לומדת לשחות בגיל 36) - היא זורמת, מחלחלת, מרווה ומחזקת, וממלאת את הלב באמונה שאפשר גם אחרת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ביקורות נוספות

      עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

      פרופיל

      kobigr
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין