עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    נער החידות ממומבאי

    פוסטים אחרונים

    המתאבק

    ביקורת על "המתאבק"

    המתאבק

    4

    סרטים  

    6 תגובות   יום שבת, 31/1/09, 09:55

    סרטו החדש של דארן ארונופסקי

    סיפורו של מתאבק עבר מצליח שנעלם מאור הזרקורים, אדם קשה יום, שהיה בפיסגה ויצא בידיים ריקות.

    אין אדם שלא מכיר את רנדי 'ראם' או לפחות זוכר אותו ברגעי התהילה משנות השמונים.

    אחרי 20 שנה הוא מחלטר בקרבות קטנים, עדיין פוקד את מכון השיזוף אחת לשבוע ושומר על הבלונד של אותם הימים.

    במבט ראשון מדובר באותה הפיגורה של פעם אך ניכר בכל תנועה ,בכל מבט שהגוף למוד הקרבות מבקש לנוח, את סימני הזיקנה מוחה רנדי בכדורים, לאור התקציב הנמוך- מייד אינ צ'יינה, הוא גר ב'ואן' ובקושי סוגר את החודש.

    לאחר התקף לב, רנדי פורש ומתחיל פרק חדש, במהרה הוא מבין שהלך לאיבוד אי שם בדרך.

    ממשיך להיאבק, הפעם מחוץ לזירה מול הווה של בדידות שמכה בו חזק מהמתחרים שהביס. מעולם לא תפקד בתור אבא ומגלה שאבד את בתו כשבחר במעריצים. נסיון נוסף לקשר אמיתי עם חשפנית מתבגרת, נכשל גם כן למרבה האירוניה, גם היא אינה מצליחה להפריד בינה לבין זו שעל הבמה.

    מתוך ייאוש, חוזר רנדי לסיבוב אחרון, הסוף ידוע מראש.

    ליהוק מושלם!!!!! של מיקי רורק ומריסה תומיי בתפקיד החשפנית. ארונופסקי, שוב, מצליח לפרוט על מיתרים שקשה לתאר במילים, נוגע ב'לבד', בחלום ובמציאות, בקשיי התמודדות עם העבר מול ההווה.

    הצופים מוצאים בעצמם את הדרך להתרגש ולהזדהות...מומלץ !

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/09 20:00:

      אני אגב גם לא ממש ריחמתי עליו או על מותו

      c'est la vie

      כח אחד והבחירות שלו

        5/2/09 14:55:

      אהבתי את מה שכתבת, מאד יפה

      אבל לא מצאתי את הנשים בסרט רעות אולי אפילו להיפך

      פאם החשפנית נוטשת את הבמה לקראת הסוף כי היא מבינה שאותו גבול שהציבה לעצמה היה אולי מיותר

      ראם הוא לא לקוח רגיל למרות שחשבה שכן

       כל הענייןעם הטייצים והנצנצים לא הפך אותו ל'גבר' בשום מובן אלא לגבר בודד

      כשהוא מבין את האמת, על מה שויתר הוא ניסה להדק קשר עם אותן נשים בחייו זה פשוט היה מאוחר מדי

      כמו שקורה בהרבה מהמקרים והוא עשה את הבחירה שלו...

       

        5/2/09 13:57:

      אני הבנתי את הסרט מעט שונה (אך גם אהבתי אותו מאד).

      זה מה שכתבתי לעצמי אחרי הצפיה:

       

      כל הנשים בסרט הזה רעות, מעיר אתה בנחישות.

      הן לא רעות , אני מתגוננת בלאות. הן מציאותיות.

      נו, בדיוק. הן הורגות אותו. את כולנו. כי הנשים רעות. הגברים-המתאבקים לעומת זאת הם רכים, עדינים, מפרגנים ותומכים אחד בשני.

      הפיוז הנשי נטול-האב שלי מתחיל להתחמם.

      תראה, זה שהגבר המתאבק העדין, אינו מסוגל להתמודד עם שום מציאות, לא הופך אותנו לרעות, אלא לרואות (ומבינות, ומנסות לשרוד). זה שהוא מרעיל את גופו בחומרים מסונתזים, שורף את עורו ומחמצן את שערותיו, מביים לעצמו התקף לב סופני והולך מכות מדומות-פחות-או-יותר לבוש טייץ עם נצנצים, לא הופך את הנשים בסרט לרעות. הן לא הורגות אותו. הוא עושה את זה נהדר בכוחות עצמו, עם שירי גאנז&רוזס ברקע. הוא נטש את בתו. אפילו את תאריך יום הולדתה הוא לא זוכר. פאם החשפנית, בה הוא מתאהב, מנסה להסביר לו את הגבול בין מציאות למשחק. אצלה הגבול הזה מאד ברור: היא לא יוצאת עם לקוחות. כאשר היא עובדת במועדון חשפנות שמה הוא קנדיס. כאשר היא אימא מלטפת לפעוט בן תשע, שמה הוא פאם. אך אותו לוחם עדין, לא מצליח לכבד את הגבולות שלה, ולכן מעליב אותה באופן בוטה ביותר, על אף רגישותו. לא, אני לא חשה כלפיו חמלה או רחמים. נכון, הוא אנושי, מרופט, עזוב וכואב. אבל אני עדיין לא מצליחה לרחם עליו או על מותו.

       

       

       

        4/2/09 13:15:

      תודה רבה רבה

      ממש כיף לשמוע

        4/2/09 11:12:

      סיקור מעולה

      תודה רבה!!

      אכן עשית חשק לראות

       

        31/1/09 23:26:

      עשית לי חשק לראות, ממש מעורר תאבון

      תגובות אחרונות

      תגיות

      פרופיל

      adila
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין