עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    כי ככה אני אמרתי!

    0

    פול יאנג בהופעה

    2 תגובות   יום שישי , 30/1/09, 00:03


    השנה 1982 בערך. הלבוש כולל חותלות, כריות כתפיים אמתניות וכפפות גזורות בצבעים זרחניים. בווקמן קלטות של פול יאנג. גם בקליפים בטלוויזיה, עם תספורת הקוצים והבנות שעושות "איאה איאה" מאחוריו. עשרים וחמש שנים אחר כך. היום. עשרים ותשעה בינואר, היכל התרבות בתל אביב. כאילו שלא עברו עשרים וחמש שנה. פול יאנג עולה לבמה, אנרגטי וקופצני כאילו שלא חלפה דקה מאותה תקופה, ומתחיל ב"אהבת אנשים פשוטים". הקהל נדלק מיד. תוך שני שירים הקהל כבר צמוד לבמה, הזרועות מונפות, ויאנג מתכופף, מחליף לחיצות ידיים, מקבל פרחים ונשיקות, מקהל שאולי כרונולוגית בן שלושים וחמש ומעלה, אבל בעצם רק בן שש עשרה. להיט רודף להיט, מ"חזרי והשארי" ועד גירסאות קאבר לפרינס ולשירים של ארבע הפסגות, כולל הפעלה של הקהל. הצופים באקסטזה, המצלמות ומכשירי ההקלטה לא מפסיקים לרגע, ויאנג? הוא אכן "יאנג", חמישים ושלוש שנותיו לא ניכרות עליו כשהוא קופץ, רץ מצד לצד, וגם פוצח בריקוד סלואו עם מעריצה מתעלפת שכבר מזמן עברה את גיל הטיפש עשרה. "בכל פעם שאת הולכת" הופך לשירה בציבור ענקית, "ניחוח אישה" מעביר חשמל בקהל, יאנג כבש את הקהל והוא יודע את זה. לבחור יש כריזמה, אין ספק.

    האכזבה היחידה מן הערב היתה אורכו, או ליתר דיוק קוצרו. בניגוד לפרסומים בדבר הופעה של שעתיים, ההופעה היתה בסך הכל 70 דקות (שעה ועשרה!) כולל הדרן אחד. כשפול יאנג והלהקה אמרו "להתראות" הקהל התקשה להאמין שנגמר והמשיך להריע ארוכות. רק פועלי הבמה שסימנו ש"אין יותר" והתחילו לפרק את הציוד, גרמו לקהל לעזוב את האולם.

    עדיין, למרות שהיה קצר מדי, התחושה של לחזור אחורה, להיות לרגע אחד שוב בני עשרה, עומדים בתוך ים של אחרים כמוכם, כשהקסם של יאנג ולהקתו מרימים את האולם, שווה כל גרוש.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: danabena 2009-01-30 10:54:31


      גם אני כתבתי ביקורת על הסרט הזה אבל לא אהבתי אותו ממש

       

      זה לא סרט.... זו ההופעה החיה של פול יאנג אתמול (וגם היום ומחר).

        30/1/09 10:54:

      גם אני כתבתי ביקורת על הסרט הזה אבל לא אהבתי אותו ממש