עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    הסיפור שאינו נגמר

    ביקורת על "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן"

    הסיפור שאינו נגמר

    0

    סרטים  

    2 תגובות   יום רביעי, 21/1/09, 08:04
    אני בדרך כלל אוהב מאוד את דיוויד פינצ'ר. מאוד מאוד. שבעה חטאים ומועדון קרב הם שני סרטים שנמצאים די גבוה בטופ של הסרטים שאני הכי אוהב EVER. בשניהם היה טוויסט מהפנט, הרבה רחשים מתחת לפני השטח ועבודת בימוי מדהימה שהרגשת שראית כאן קלאסיקה מודרנית בהתהוותה. אפילו את סרטיו החדר וזודיאק המאכזבים יחסית לעצמו אהבתי כי היה בהם משהו מטריד ועוכר שלווה, גם אם שגרתי משהו. נראה שבסיפור המופלא של בנג'מין באטן אין שום דבר מכל אלו והאמת שאותי זה די מפתיע שזה אפילו אותו במאי שחתום על כל הסרטים הנ"ל.נכון יש כאן הכל, בסיפור המופלא של בנג'מין באטן. הסיפור מעניין וייחודי על תינוק שנולד זקן עקב פגם גנטי שאף אחד לא נותן לו סיכוי לחיות, ההולך והופך צעיר (ובכן זה היה תמצות קל של סיפור בן שלוש שעות). הפתיחה מרשימה ומרגשת (בעיקר האגדה על השען המחזיר את הזמן לאחור), קייט בלאנשט יפה אחת, עבודת איפור מעולה, הרבה אפקטים מוצלחים, טילדה סווינטון קלאסית בתפקיד קטן אבל קלאסי של כוכבות ענק משנות ה 50, צילום מרהיב ועיצוב אמנותי נעלה וכמה סצנות מופתיות (האגדה בפתיחה וכן הסצנה בפריז הם בעצם הקטעים הכי דיוויד פינצ'רים שיש בסרט ולכן הם הכי טובים בעיני), הרבה משלים על זמן ועל החמצות ומעגלי חיים שנועדו לגעת זה בזה אבל בסופו של דבר עולה מכל זה ריח חזק של מאמץ יתר. הכל יותר מדי. יותר מדי דקות סרט, הרבה הרבה יותר מדי (ושוב אני אזכיר כמעט שלוש שעות, בניגוד לבראד פיט אני הזדקנתי במהלך הסרט), יותר מדי סיפורי משנה (שלא כולם מקבלים מענה והם הולכים ונפרמים לקראת סוף הסרט) שחלקם לוחצים טיפה יותר מדי על בלוטות הדמעות, יותר מדי נקיון ופחות מדי דיוויד פינצ'ר וחבל. בגדול זה לא סרט גרוע, אבל גם לא מופלא כמו שיכול היה להיות, אם היה מתקצר באיזה שעה והופך להיות יותר מהודק. הא ויש גם את בראד פיט. איך הוא? בסדר, לא מדהים. 
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/2/09 20:07:


      כרגשן זה לא היה לי מספיק מרגש, כמתעניין זה לא היה לי מספיק מעניין (ויותר מדי ארוך)

      וכמעריץ של דיוויד פינצ'ר זה היה מאכזב.

        2/2/09 11:48:

      הכל נכון כנראה... אבל בסופו של דבר מבחן ההדיוט(ה) הוא נעים? נגע? ריגש?

      ולי היה נעים, מרגש ומעניין (גם אם חלק מהסקרנות היתה לגבי האפקטים), אופטימי במידה הרצויה לי כרגע...

      עונה על צורך וזה הרי מה שמניע את התעשייה באשר היא, לא?