עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    גם הליכה בתלם מורידה קלוריות

    ביקורת תרבות והגיגים.

    כח לפועלים נוסח ברודווי (וקצת פמיניזם)

    0 תגובות   יום שבת, 10/1/09, 16:48

    משהו קסום. עיר אפורה, מושלגת, חבורה של גיבורים לא קשורים זה לזה באופיים, אבל קשורים מאוד, בלי אינטרנט או טלויזיה או הסחות דעת, קשורים מעצם היותם שכנים, חברים, אם תרצו- קהילה. והשלג, הו, השלג. גיבור אחד- הייתי קוראת לו האדם הקטן אבל הוא די שמן- במלחמה גדולה, מלחמה על חייו, משפחה, עבודה, או ליתר דיוק, עבודה בשביל משפחה, ולתוך כל זה נכנס האידיאל, ואחר כך תחרות, עבודה או אידיאל?

    זו הנקודה הראשונה הרלוונטית מאוד לחיינו. בנקודות נוספות בסרט, שואל גיבור (ז'ראר ז'וניו) את עצמו, מתי אני מתפשר ועושה קצת כסף, נכנע לתאגידים דורסניים /ממשלות לא מתפקדות /משטרים גזעניים, ומתי אני עושה קודם כל מה שאני מאמין בו, הולך עוד צעד קטן בדרך המהפכה, שאולי אראה את סופה ותכליתה ואולי לא. בסרט כמובן שהגיבורים בוחרים ללכת נגד הזרם; אם מלהט עיוור, אם מתשוקה ואם מחוסר ברירה (לפעמים גם המהפכה מספקת תעסוקה בשכר). וזה כל כך צורם, אם מסתכלים סביב, היום. מי היום יעז? אולי יש כמה. אולי גם עליהם עושים סרטים.

    אז יש לנו את מעמד הפועלים: אב שיכור המנסה להציל את חייו, קומוניסט יהודי חתיך שנלחם במילים גסות ואגרופים פתוחים נגד הנציונאל-סוציאליסטים (וכולנו יודעים מי ניצח), ליצן חצר שלפרקים הוא הרציני מכולם, ועלמה אחת יפייפיה, שרמוטה או בתולה, משרתת או מלכה, קורצת לרעים כדי להציל את הטובים, בסופו של דבר כדי להציל את עצמה מעצמה.

    וזו הנקודה השניה. יש רגע מרגש מאוד, שעלמת החמודות הזו, זמרת-על מתוקה של מהפכה מרה, עגה (זה עושה מעגל) על הבמה על ידי ארבעה גברים, ניצבים בהצגה בה היא כוכבת. היה שם מן שיר כזה ענוג, "נידונתי להיות קשורה לגבר. אם יהה הוא חתיך וצעיר, אל תשחררו אותי..." ניצבתי נדהמת מול הסצנה הזו. קודם כל השחקנית מדהימה ובאמת שואבת אותך לתאטרון הזה המדובר, שנית, הציניות, או שמא הכנות, הרלוונטית כל כך לימינו, שבשיר הזה. הרי לכל האורך דוס (זה שמה) נאלצה להשתמש במיניותה כדי להגיע למעמדה. היא שונאת ואוהבת את זה. זו התלבטות נשית אולטימטיבית, מבחינתי. אנחנו יכולות להתקדם בעולם הגברי, אבל רק לפי החוקים של הגברים. "אבל טוב לי שם." אני משכנעת את עצמי, שטוב לי, שם. נשמע מוכר?

    בואו ניכנס עוד לעובי הקורה (כלומר: אני עומדת להתפלסף עוד בעיניין זה.). כולנו היום ליברלים, לאישה מותר להתחיל עם גבר, מותר לה לשלם את החשבון ורצוי מאוד שיהיה לה איזה מקצוע. הרי בסופו של דבר, חשוב אם בן הזוג (או בת הזוג) נאה ואינטליגנטי, אם יש משיכה ורצוי התפוצצות יצרים, ולא אם הוא "חזק ונחוש" והיא "עדינה ומטפלת". נניח.

    אז יש איזו בחורה. היום היא סטודנטית, ועוד שנתיים היא חצי שנה מטיילת בח"ול מתנדבת עם נמרים ומסתלבטת בחופים אבל אחר כך היא תתאפס ויש לה מקצוע חופשי או חופשי פחות וכמה שנים גרה עם החבר ולקחו משכנתא ההורים עוזרים ועכשיו יש ילד ראשון מזל טוב לכולם, באמת מרגש. (כן חתונה מתישהו, הילד לא ממזר.) אז מה קורה עם הסטודנטית (לשעבר) החופשיה (לשעבר) שלנו? שנה ראשונה צריך להניק ולטפל צמוד בילד וזה לגיטימי. אחר כך רוצים לחזור למקצוע, לצאת מהבית להתקדם קצת אבל מטפלת פרטית או פעוטון זה איזה 2000 שקל לחודש ואם גם ככה האישה מרוויחה 4000 האם זה באמת שווה את זה ואולי כדאי שתישאר בבית, בסך הכל, אין סכום שישווה לאהבה ולמסירות שאם יכולה להעניק?---

    אז דוס הצליחה ללכת על העני והחנון או כל קסם שתרצו לראות בזה שחי מחוץ למסגרת המקובלת, אבל עדיין יש בה משהו תלוי, משהו נזקק, האופן שבו הגיעה לאן שהגיעה צורם לי נורא וזו עדיין הדרך להתקדם. אני מאחלת לזמרת המקסימה הזו ולשאר הגיבורות שמצליחות להגשים את חלומן על ידי סקס או סקס אפיל, להמשיך לשמור על מעמדן בעולם הגברי המנוון, אבל שתדענה שתמיד יש להן תחליף ושהמשחק הזה, של הכח והמעמד, של העושר והזוהר, יגמר בזה שתישארי בבית עד הערב עם כל הילדים ותחכי שיחזור מהעבודה ויספר לך איך היה היום שלו, והוא לא צריך להיות האיש הרע בשביל זה, מספיק שהעבודה תהיה חשובה לו יותר מדי, יותר מהעבודה שלך, יותר ממך. אולי זה הזמן למהפכה?

     

    נ.ב1 הסרט המדליק הזה מקבל 4 ולא 5 רק בגלל שברבע האחרון הבחנתי שאני צופה בקיטש מוחלט, שנעשה בעבר ואף יעשה עוד פעמים רבות בעתיד. בכל זאת נהנתי, אבל שתדעו.

    נ.ב2 כבר כתבתי כמה שיהודי היה חתיך?? תהיה בנושא זה: שחקן ראשי אחד בסרט היה נראה לי סבבה כזה, לא משהו מיוחד. אחרי כמה היתקלויות שלו עם גורמים עויינים נפל לי האסימון שהוא ה"יהודי" בסרט, כמו גם קומוניסט ובלגניסט ושאר תארים. ואחר כך לאט לאט הוא נראה לי מושך במיוחד. האם המיליטריזם המוגזם של המלחמה הנוכחית משפיע על תודעתי, או שמא העיניין כבר מושרש?..

     

    פריז 36. עכשיו בבתי הקולנוע.
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה