עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    שפמים

    פוסטים אחרונים

    שונאים. סיפור אהבה

    ביקורת על "שונאים סיפור אהבה - תיאטרון גשר"

    שונאים. סיפור אהבה

    3

    אמנות ובמה  

    3 תגובות   יום רביעי, 3/12/08, 16:59


    שונאים. סיפור אהבה של בשביס זינגר הוא לכאורה חלומו של כל גבר – לאחוז בשלוש נשים שרוצות אותך ורבות עליך אלא שעבור הרמן ברודר, גיבורו של הסיפור, שלוש הנשים הן המחיות אותו אך הן גם המחסלות אותו. 

     


    צילום: אייל לנדסמן

     

    הרמן ברודר, ניצול שואה, חי בניו יורק עם אשתו, הגויה הפולניה שהיתה העוזרת בבית הוריו לפני המלחמה והצילה אותו בזמן המלחמה כשהחביאה אותו באסם. במקביל הוא מנהל רומן לא מאד דיסקרטי עם אשה צעירה ויפה, גם היא ניצולה שחיה עם אמה ומתנהלת  בהתנהגות מאנית-דיפרסיבית. הרמן נע כרדוף מביתה של האחת לביתה של האחרת, ממלא כל גחמה, מרצה, מאהב, תומך, נעלם וחוזר חלילה.יום אחד הוא מגלה את אשתו, אם ילדיו, שהיה משוכנע שניספתה יחד איתם. היא הופכת לאשת סודו וגם מאהבתו במין קשר קר ומנוכר כמעט. הרמן הוא אדם שבור, רצוץ ומנותץ, שחי מכוח האנרציה, שאינו נהנה מדבר ואינו שמח בכלום. הרמן דבק באובססיביות באהובותיו אבל הן יושבות כאבן ריחיים על צווארו. הטרגדיה היא בלתי נמנעת.
     

    יבגני אריה, הקוסם הגאון של תיאטרון "גשר", יודע לעשות תיאטרון. הוא אוהב לעשות תיאטרון ואני, שלא מכירה תיאטרון כל כך טוב יודעת, שיבגני אריה עושה "תיאטרון אמיתי", קלאסי. מהדרך בה נראית הבמה ועד המשחק הנפלא של כל צוות השחקנים. סשה דמידוב, משכנע כל כך כהרמן ברודר, הניצול המוכה, השפוף, שקשה להאמין שהאיש היפה הזה היה שמח אי פעם (יש לי הוכחה שכן בתפקידו כזונה מ"יאקיש ופופצ'ה"). צוות הנשים החונקות את הוויתו כגבר ואדם – אפרת בן צור, נטשה מנור ורות חיילובסקי - כל כך מצויין ומעל הכל, הסיפור הנפלא של בשביס זינגר, שמשאיר אותך בסוף כואב ומובס וכל כך עצוב. 

    ההצגה נמשכת כמעט שלוש שעות ויש הפסקה באמצע. הפסקות בקולנוע ובתיאטרון שנואות עליי. הן קוטעות את הרצף הסיפורי ומשבשות לי את הקסם לגמרי. החלק השני, אולי בגלל העייפות, נדמה היה לי ארוך מדי, הסצנות ארוכות מדי ונמשכות יותר מדי וזה היה בערך הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לרעה על ההצגה. 


    הערה קטנה ושטחית כראוי לי: מישהו יכול להסביר לי את התופעה הנקראת סשה דמידוב ואיך יכול להיות שהאיש הזה הוא בן 51? הוא יפה, אמרו את זה קודם אבל זה הרבה יותר מיופי – זו הוויה, התנהלות פיזית ומבט בעיניים. פלא גנטי, כנראה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/09 10:15:


      את סשה קצת קשה להסביר... חחח יפה ומוכשר, ללא ספק אחד השחקנים המעולים שזכינו לקבל.

      ובכלל, תאטרון גשר מקסים , ואם את מחפשת עוד פלא חיוך גשי לראות את הלילה ה-12 , תאטרון גשר.

      הצגה מקסימה, תפאורה מדהימה, מוסיקה להתענג והשחקניםאחד אחד. שם תוכלי להנות מפלא נוסף (לטעמי) אלכסנד סנדרוביץ, כמה קטן ככה מוכשר בטרוף.

       

        16/2/09 10:09:

        16/2/09 08:26:

      יפה יפה, וכואב, בדיוק כמו סאשה'לה