עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סיאם בהופעה

    ביקורת על "סיאם - Ciam "

    סיאם בהופעה

    2

    מוזיקה  

    5 תגובות   יום ראשון, 26/10/08, 16:28

    הייתי בת 14 או 15 כשסיאם נגנו בפינגווין. מעולם לא בקרתי בפינגווין המתולוגי כי אבא שלי הלך לשם בתקופה הזו ( יחד עם טוני פיין) ולכן הוא לא הרשה לי, אבל זכורים לי לילות אפופים ב" בבל"- מועדון דארק אייטיז- שם ניגנו את " in the realm of"  שלצליליו איבדתי את חושי בריקוד. זו הייתה התקופה הגותית שלי בה לבשתי רק שחור ושממה הצלחתי להשתחרר רק בתחילת שנות ה30 שלי.

    אתמול ראיתי את סיאם בהופעה. האמת שלא בטוח שהייתי הולכת אם לא היו מזמינים אותי סהכ  אין לי סנטימנטים מיוחדים לסיאם, לא הייתי שם " כשהכל קרה" וזה קצת מעצבן אותי אך סיקרן אותי לראות אותם היום. מופיעים עם החומרים החדשים שלהם. 

    את סיאם הקימו הדר גולדמן וג'ף שפירו בשנות ה80 בתל אביב. הם  התפרקו בשנות ה90  אך חזרו בשנים האחרונות להקליט חומרים חדשים ואף מוציאים בימים אלו אלבום חדש Anonymus : שמופץ בעולם וגם בארץ. לכבוד צאת האלבום הם יצאו גם למסע הופעות בן לאומי

    עשיתי שיעורי בית והקשבתי למוזיקה החדשה שלהם במיי ספייס . האמת שהתרשמתי אבל גם לא. לא הרגשתי שהם עושים משהו מקורי גם הרגשתי שהם קצת תקועים באייטיז מבחינת הסאונד שלהם. אולי זה מכוון אבל קצת משעמם ומייגע. אך בכל זאת, הקטעים החדשים שלהם מאוד קליטים  סוחפים ומרגשים אולי קצת רוקיים מדי לטעמי ולא ממש נשאר  ה" דארק" ,נשאר רק ה" אייטיז", אך בכל זאת. יש בהם משהו נחמד ונוסטלגי.

    .

    פתיחת דלתות ב9- זה מה שהיה כתוב. ההופעה התחילה כמעט ב11. הסתכלתי בינתיים סביבי ולא ראיתי מספיק אנשים לבושים בשחור אבל הצלחתי לזהות מספר פרצופים מוכרים שהחזירו אותי בפלאשבק לסוף שנות העשרה שלי –תחילת שנות ה20. כולם נראים טוב, כמעט ולא השתנו וזה שימח אותי. הרגשתי כמי שחוזרת לבית אהוב. באמת שאהבתי את התקופה ההיא. למרות שהייתי אז מאוד מבולבלת. 

     

    הם פתחו בשיר  Here I am שהוא בעיני השיר הכי טוב שלהם כיום. שיר נפלא, סוחף עשוי היטב. מזכיר לי משום מה את  Ride להקה שמאוד אהבתי בשנות ה90 אבל הרבה יותר אפל ( לשם שינוי). הכינור של הדר גולדמן דומיננטי במיוחד והמלודיה יפה. אחכ המשיכו עם חומרים חדשים שחלקם זיהיתי מהמיי ספייס ונשמעו לי בהופעה הרבה יותר טובים, הרבה פחות אייטיז והרבה יותר עכשווים. אין מה לעשות, לראות את ג'ף שפירו בהופעה זו באמת חוויה. יש לו אישיות ממגנטת  ולמרות שהוא לפעמים מזייף נורא ( כמובן שנסלח לו) הוא יודע לתת הופעה משכנעת באותנטיות שלה.  הוא קול ומגניב, הוא אוהב את מה שהוא עושה ונהנה ורואים את זה. 

    את הקאבר שעשו ל Venus un Furs של ה Velvet Underground  לא ממש אהבתי אבל אני לא משוגעת על קאברים. אני מעדיפה לשמוע את האורגינל ויש מעט מאוד קאברים שעושים לי את זה. כשהם עשו עוד קאבר לקטע של קרים קרימזון שלא הכרתי כבר ממש איבדתי את הריכוז והסבלנות אך הופתעתי לגלות שהשעה וחצי שהם נתנו עברה מאוד מהר ושכבר התחלתי להרגיש מותשת הם הודיעו שהשיר הבא יהיה גם האחרון. איזה טיימינג מדוייק.

    ברקע, מאחורי הלהקה הוקרנו  קטעים של וידאו ארט. קטעים משובחים שמאוד הוסיפו למרקם של ההופעה והתאורה היתה יוצאת מן הכלל. לעיתים מכוונת כלפי הקהל, מסנוורת, בומבסטית. היא נתנה להופעה עוצמות חוץ לארציות. גם הסאונד היה מצוין. נראה שמועדון התאטרון שם התקיימה ההופעה הוא מקום די מבוזבז וחבל. 

    אך שיאו של הערב היה ללא ספק בסופו. בהדרנים שהם נתנו במיוחד כשנגנו את in the realm of   צמרמורת אחזה בי. אז גם הקהל התפוצץ, רקד, השתולל. הקהל שעד עכשיו היה קצת אפאתי  והקשיב לשירים החדשים שלהם אך לא ממש הצליח להיכנס לmood  הוציא הכול החוצה.  על פניהם של ג'ף שפירו והדר גולדמן ניכרה ההתרגשות כשהם נגנו את הקטע הזה. בתחילת הערב אמר לנו גולדמן שבגלל ההופעה בארץ הם לא מצליחים לשון כבר שבוע וכשהם נגנו את in the realm of האמנתי לו. זה החזיר את כולם לתקופות טובות יותר. של נעורים ותמימות. 

    אמנם לא התרגשתי עד דמעות אבל בהחלט היה נחמד

     

    מתוך ההופעה במועדון התיאטרון.

      קטעי היו טיוב : here I am-  השיר המצויין והחדש שלהם                 

                           In the realm of – השיר המיתולוגי המצויין שלהם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/10/08 01:36:

      הייתי בהופעה ונהנתי מאוד מהמוזיקה והופעת הוויזואל מאחורי הבמה, הדבר היחידי  שדי הרס את ההופעה ודי ביעס את אווירת הלהקה היה באמת האיש הדוחה אדר גולדמן!! אני מעריצה של הלהקה מגיל 16 ונורא רציתי לראות אותם בהופעה,לפני ההופעה יצא לי לקרוא ממש במקרה כתבה על אדון גולדמן שלא עשתה עליו רושם טוב במיוחד, בכל אופן זה לא מנע ממני ללכת,אך אני חייבת לציין שאיש פשוט דוחה בכל צורה שלא נרצה,שפת הגוף שלו הדיבור שלו הפרצופים המכוערים שלו על הבמה ממש מורידים את החשק! הלהקה משדרת משהו ביחד עם המוזיקה והשירים ומה שהוא משדר זה טינופת מצוייה,שחצן ומלוקק.

      אחרי כל שיר היה חייב לצעוק תודות לכל מי שלא מעניין כאילו שלפו אותו משוק הכרמל לפרסם מוצר חדש דיבר כמו די ג'י בחתונות וזמר מזרחית במסיבות ארסים, הפרצופים של אני פעם זיינתי מליון בחורות,תנועות הפה כאילו הוא כתב את יצירת חייב ורואה חור של בחורה מול הפרצוף פשוט היו דוחים, ומה שהפתיע מאוד איך כל הצלמים רצים לצלם את הזין המטונף הזה והקהל המשוחד שישב ב vip וצרח בקולי קולות כדי לתמוך בבוס המטונף שלהם. לא מכירה אותו ולא רוצה להכיר ,כותב אחלה מוזיקה אך גם מבייש את אווירת הלהקה חבל, ג'ף הניגוד אליו  חמוד נפלא שר נהדר מכל הלב ובאמת אמיתי,חבל באמת חבל, רק שלא יצרח ככה בהופעות בחו"ל ויתן עוד קצת שם רע לישראלים , שלא יחשוב שהוא בשוק או רב מכות עם מישהו כפי שהוא רגיל.

      נ הנתי מהמוזיקה ואני חושבת שהדר הוא זין שדומה לזין במובן הרע של המילה!!!

       

        26/10/08 22:10:

      אני לא מכירה את האיש ופועלו ולכן אני לא יודעת אם אילו שמועות זדוניות או שיש משהו רציני מאחורי הדברים אבל אם אם הייתי מודעת לדברים הללו לפני סביר להניח שלא הייתי הולכת להופעה הזו.
        26/10/08 21:12:

       

      אין לי מושג אם את מכירה את פועלו של הדר גולדמן בתפקידו כבעלים של משרד פירסום, אני גם לא יודע אם זה היה משנה את החלטתך אם ללכת להופעה או לא, אבל הנה כמה מילים על האיש ששמו מתחרז עם ביזוי נשים.  (מתוך כתבה שהתפרסמה בגלובס, ולא מתוך כל מה שמספרים עליו בביצה)

       

      איציק חיימוב ממחסני תאורה מתאר מצדו תמונה אידילית פחות: "עבדנו עם זרמון-גולדמן והחלטנו לסיים, אנחנו לא מתכוונים לחזור אליהם. למשרד הזה אני לא אחזור לעולם. ההתנהגות שם היא לא התנהגות. אני לא מעוניין להיכנס למשרד פרסום שבו מנהלים מקללים את העובדים. אתה שומע אותם אומרים לעובדות 'בואי יא מוצצת'. אם היו מקליטים במשרד הזה, הוא היה נסגר מזמן.

       

      התיאור של חיימוב אינו יוצא דופן. לקוחות, עובדים וקולגות שותפים לתיאור ההתנהלות הוולגרית והסקסיסטית במשרד זרמון-גולדמן. לטענתם נדמה שאיבדו במשרד את הבלמים. נכון שגילויים של כוחנות, שוביניזם ורדיפת כבוד לא זרים לעולם הפרסום בכללו, אבל לא בטוח שהמקרים הברוטאליים במשרד זרמון-גולדמן רווחים גם בקרב עמיתיהם.

      אשה שעבדה במשרד זרמון-גולדמן בתפקיד בכיר (השם שמור במערכת) מתקשה לשכוח את הוויית היומיום במשרד. לכל עובדי המשרד, היא מספרת, הוצמד כינוי - עובדות זכו לשמות חיבה כמו "שמנה" או "מכוערת", ואילו גברים זכו בשמות כמו "טיפש", "מכוער" או "אידיוט" (גולדמן, בתגובה: "לא היו דברים מעולם. העובדים הם חברים טובים שלי, הם באים אלי בימי שישי לארוחות"). איש פרסום מספר ששמע את גולדמן מכנה בהזדמנויות רבות את אחת מעובדותיו "כוס ג'ינג'י"; לקולגה אחר סיפרה עובדת מהמשרד ש"במשרד יכולים להגיד: 'תפתחו את המזגן, הפטמות של רותי לא עומדות'

        26/10/08 20:14:


      אוי. חבל באמתזועף.

      בפעם הבאה שהם יתפרקו/ יתאחדו/ יוציאו אלבום חדש אנחנו הולכות יחד!

        26/10/08 20:04:

      חבל שלא ידעתי שהלכת. דווקא עניין אותי