עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    הפרפר ופעמון הצלילה

    ביקורת על "הפרפר ופעמון הצלילה "

    הפרפר ופעמון הצלילה

    1

    סרטים  

    12 תגובות   יום שבת, 30/8/08, 22:31

    ממש בתום המשחקים האולימפיים, שיאו הפיזי של המין האנושי, אולי, צפיתי ב"פרפר ופעמון הצלילה", סרטו של הצרפתי ג'וליאן שנאבל, שהוא ממש הפוך לשיאים הפיזיים ובאופן גאוני מאדיר דווקא את נפשו של האדם, שמסתבר שגם שהיא כלואה במוגבלות, יכולה להתרומם לגבהים של חופש מנטאלי שקורא תיגר על המחסומים שהוטלו עליו.

     

    הסרט מתאר את מי שהיה עורך המגזין "ELLE" הצרפתי, גבר בן 43 שהיה לו הכל - משרה נחשקת, חיים מרתקים ומצליחיםמהבחינה המקצועית, אהובה, אבא מזדקן, אשה לשעבר ושלושה ילדים. בעקבות שבץ שהוא לוקה בו הוא נותר משותק בל גופו, למעט עינו השמאלית. כדי לא לתת כאן ספיולר מעצבן אפסיק את סיפור הסרט כאן.

    הנושא המדכא הזה מתואר כאן באופן ייחודי ומעודכן וכמעט לאורך כל הסרט, דרך עינו האחת של המשותק ובקולו הפנימי שלא יכול עוד לצאת החוצה. הסיטואציה המדכדכת הופכת בבימוי מעודן ומשחק משובח לרגעים של התרוממות רוח. אין כאן הפי אנד, גם לא נועד להיות. הסרט האוטוביוגרפי מתאר מציאות ידועה מראש אבל באופן בו מתעלה הנפש האנושית על הגוף, הלוא הוא המכונה המקולקלת.  

    משחק משובח ומשכנע וסצינות שמצולמות מעינו של המשותק ולעיתים מהצד יוצרים סרט מעודן, אפקטיבי ומרגש במיוחד.

    מומלץ ביותר!

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/9/08 16:24:

      סרט מרתק ומרתק לא פחות הצורך בהבעה עצמית, כך שכל הנותר מהחיים מגוייס

      להעברת אות מתוך מילה ומילה מתוך מישפט, מאמץ סיזיפי , על אנושי, לכתיבת ספר

      צטט: ליאת z 2008-09-05 15:21:43

      צטט: החיידק הידידותי 2008-09-04 03:23:54


      אוי אני יצאתי בדיכאון טוטאלי מהסרט הזה 

       

       

      למה?

       

       


      זה היה נורא , קודם כל זה היה בליינדייט ( שזה דבר נורא כשלעצמו ואני לא מבין איך התפתתי לזה)

      ואז לראות איך מישהוא כלוא בתוך עצמו, חוסר אונים חוסר שליטה , זה הפחיד אותי

       

        5/9/08 15:21:

      צטט: החיידק הידידותי 2008-09-04 03:23:54


      אוי אני יצאתי בדיכאון טוטאלי מהסרט הזה 

       

       

      למה?

      אוי אני יצאתי בדיכאון טוטאלי מהסרט הזה 
        1/9/08 07:41:

      צטט: מינימקסי 2008-08-31 22:55:38

      כתבת:


      "כדי לא לתת כאן ספיולר מעצבן אפסיק את סיפור הסרט כאן. "

       

      ואחרכך הוספת"

       

      "אין כאן הפי אנד,  "

      אז מה עשית? זהו, לא שווה לראות אותו..עם הרגל בפה

      איזה הפי אנד יכול להיות בסרט ששותק בכל גופו מלבד עין אחת? את לא באמת מאמינה בסיפור היידי בת ההרים, הא?

      לא עשיתי כלום. תראי את הסרט. בלי תירוצים לשון בחוץ

       

        31/8/08 22:55:

      כתבת:


      "כדי לא לתת כאן ספיולר מעצבן אפסיק את סיפור הסרט כאן. "

       

      ואחרכך הוספת"

       

      "אין כאן הפי אנד,  "

      אז מה עשית? זהו, לא שווה לראות אותו..עם הרגל בפה

        31/8/08 21:01:

      באמת יוצא דופן.
        31/8/08 20:50:

      מממממ נשמע באמת סרט טוב...
        31/8/08 20:32:

      איכשהו הסרט מצליח להגביה עוף מעל הסיפור הכל כך מייאש והלא אופטימי למקום של תקווה והישגים. באמת עשוי מצוין.
        31/8/08 16:12:

      סרט מופלא. מרגש ואופטימי.

      באופן אישי הסרט נגע בי ובסיפור האישי שלי (אבי היה בתרדמת של שנתיים) ועם כל הקושי לראות את סרט, הוא היה חוויה מתקנת ואופטימית שבסופו של דבר היתה לי חושבה מעין כמוה. מצטרף לממליצים על הסרט 

        31/8/08 15:28:

      בהחלט ובהחלט
        31/8/08 12:51:

      זה באמת סרט מדהים,

      למרות שהגעתי אליו עם ציפיות גבוהות יותר,

      מהכרות עם יצירות של ג'וליאן שנאבל,

      כאילו ציפיתי שיהיה יותר.

      נתתי לו 9 מתוך 10. 

      סרט כל כך רגיש. 

      יפיפה.