עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    Robert Hood בלופט. קשה באימונים קל בקרב.

    5 תגובות   יום שבת, 2/8/08, 23:04
     היה חם בלופט של לינקולן. חם מאוד אפילו וצפוף ברמות. לא ברור לי למה מכניסים כל כך הרבה אנשים למקום כזה קטן כשבקושי מופעל מזגן אחד ( ומאוורר אחד..).

    אז אולי הכוונות של הברזילי בהפקה משותפת עם פקוטק היו טובות. סהכ הם דאגו להביא את אחד מאבות המינימל והיוזמה היא ברוכה וגם מיקום המסיבה היה מצוין. הלופט הוא מקום מאוד נחמד בעל אוירה  סלונית. הרגשתי כאילו הגעתי למסיבה פרטית באיזה בית מגניב בניו יורק והאינטימיות של המקום מובילה לתחושה סמי מחתרתית ( אולי גם כי אנה מפקוטק  בדיוק ניגנה כשנכנסנו) אבל ויש כאן אבל גדול מאוד שממש הרס לי את הערב,למה לדחוס? ולמה לא לדאוג שיהיה קצת פחות חם? ולמה לקחת חלל שיש בו רק 2 תאי שירותים? (ולמה ארק אשכוליות עולה  27 שח?) מה שדי ברור היה שהמקום לא מסוגל לאכלס את כל באי המועדון באותו הערב.

    המקום כן התאים לסוג כזה של מסיבה. כשרוברט הוד עלה הרגשתי לרגע כאילו אני נמצאת במסיבה בחול אבל אז התחילו הדחיפות ונעיצות המרפקים..

    אנשים, רציתי להגיד לכם שאתם לא בקרב. באתם למסיבה לא לכבוש שטח. לא ייתכן שכל אחד שיעבור דרכי ידחוף ולא ייתכן שכל דביל שרוקד לידי ינעץ לי את המרפק לצלעות. יש מה שנקרא מרחב אישי ובישראל לא יודעים לכבד את המרחב האישי הזה. לא מזמן הייתי במסיבה בברגהיין שבברלין. חלל היסטרי בגודלו וכמות האנשים מפחידה. חם שם בטירוף אבל לכל אחד יש את המרחב האישי שלו וכל אחד מזיע לעצמו ולא מתחכך בזיעה שלו עם שכנו. כשמישהו רוצה לעבור וצפוף הוא מרפרף בידו בעדינות  ובידידותיות על כתפך כדי שתבין שהוא מעוניין לעבור. סהכ מתלבשתי יפה, ציפיתי לערב כיפי רציתי לרקוד קצתולשמוע את אחד מתקליטני הטכנו הטובים שיש ועברתי מסכת התעללות פיזית שכוללת דחיפות בעיטות  דריכה על הבהונות ( 4 פעמים) והתחככות.  ומפתיע במיוחד שאילו דווקא הנשים שלא מכבדות את הספייס שלך. אז בנות יקרות  שהיו במסיבה,רציתי להגיד לכן שרובכן המכריע לא יודע לרקוד. נפנוף ידיים  ועינטוז עכוזים אגרסיבי לא נחשב לריקוד,אתן בהחלט לא נראות טוב מהצד ואופן הריקוד הזה גורם לכן להתנגש ולהתחכך ולדפוק מרפקיות לכל עבר. אתן מתנהגות כמו פילות בחנות חרסינה וזו בטח שלא היתה מסיבת טראנס ביער או ערב רוק כבד אלא התנגן שם מינימל כך שלא צריך להשתולל ולרקוד באמוק.  גם הגברים לא ממש ישבו בחיבוק ידים. לא, הם באו למלחמה. אגרסיבים ורציניים מאוד בכוונות שלהם לכבוש את הסנטימטר רבוע שלהם על רחבת הריקודים. אפילו חזיתי  בקרב מכות שהתחולל בצמוד אלי. אני חייבת להודות שהמוזיקה כרקע והתאורה המהבהבת שגרמה למהלומות להראות בslow motion  הפכו את סצנת המכות הזו לדי מגניבה אבל באמת.. דחילק ללכת מכות במסיבה? עד כמה בהמה אפשר להיות. 

    בכל מקרה. ברגעים שלא רמסו אותי כן נהנתי. Hood  נתן סט מעולה המחליק טוב בגרון  ושערך כמעט 3 שעות. ולמרות שלקראת הסוף הוא די מרח וקצת התפלק לו פה ושם ( אך יצא מזה כמו גבר) נשארתי עד לביט האחרון שהוא ניגן לא נשברתי ונאבקתי על מקומי .

    יצאנו מהמקום והרגשנו גאים. גאים על שהחזקנו מעמד בכל התופת הזו ושהצלחנו לשמוע סט שלם של אחד מהטובים בתחום.
    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/08 16:40:


      שועלי קרבות מנסים להיזכר: גבעת התחמושת? הקרב על נגבה? שיירת הל"ה?

       

      אופס, זה רק בילוי, פספסתי

       

      תראי, מוזיקת רוק (ואחרת) מצויינת כבר עושים בישראל אך לא נראה לי שיש סיכוי לאיזה מוצרט או בטהובן, זה מה יש (או אין, יאמרו ערלי הלב)

        3/8/08 20:33:

      צטט: עמית אחד 2008-08-03 19:27:03

      2 זה יפה.

      לפי תאור הצפיפות נראה שמגיע למקום מינוס 2, כך שלהופעה עצמה מגיע 4?

      משהו כזה  רק הייתי קצת יותר רחמנית :) אני דווקא נתתי 0 למסיבה ו4 להופעה  וחלקתי ב2

       

        3/8/08 19:27:

      2 זה יפה.

      לפי תאור הצפיפות נראה שמגיע למקום מינוס 2, כך שלהופעה עצמה מגיע 4?

        3/8/08 01:00:

      כן. אני סוג של מזוכיסטית. לא שנהנתי מהדחיפות אך הדקות הללו ללא הדחיפות היו ממש מושלמות וכל הזמן קיוותי שיתרוקן כבר. אך  גם כשהיה קצת יותר מקום היה איזשהו מישהו שדאג להדחף עלי. בדרך כלל גם אני נמנעת ממקומות הומים. לא הולכת להופעות בפארקים וכו אך לפעמים אתה רוצה ללכת לשמוע מישהו שאתה ממש מעריך. אם המוזיקה היתה גרועה כנראה שהייתי הולכת די מהר אבל היא היתה ממש טובה כך שרציתי להשאר ולשמוע עוד..הפעם לא הייתי מוכנה להכנע ולוותר ככ מהר.

        3/8/08 00:43:

      ללא ספק הבנת הספייס בארץ או אולי מוטב להגיד "הגדרת המרחב"

      שונה ממדינות אירופה או ארה"ב.

      ישראלים מתקשרים קרוב יותר ואגרסיבי יותר.

      אני נמנע מלהגיע לאירועים צפופים, אלא אם כן משלמים לי על זה, ולא משנה כמה טובה המוסיקה או האוכל.

      המרחב האישי שלי יותר קדוש מלשמוע את הדי ג'י מספר אחד בעולם.

      אני מאמין כי ישנם מצבים שיתכן ואעשה את הויתורים הנחוצים , מתוך בחירה וידיעה כי אני עושה ויתורים, על מנת לחזות בנס זה או אחר או בעילוי הדור.

      בודאי לא אשהה במקום שלוש שעות בסבל ( ארבע פעמים על הבוהן, לא הולך ברגל).

      אני תוהה אם דבריך נשמעו או שמא נפלו על אזניים ערלות.

      התרבות כאן יותר מידי מושרשת וכל איום על הסטטוס קוו נענה בבוז או בחוסר סבלנות.

      אני בהחלט יכול להזדהות עם המצוקה שהצגת, אך לא יכול להמנע מלשאול:

      "למה עשית את זה לעצמך (לבהונות שלך), לא חראם?!!

      זה איזה סוג של מזוכיזם?!!