עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    טלוויזיה, תקשורת ועל מה שביניהם

    טורי ביקורת על עולם התקשורת

    0

    ברוורס : צפוי, משעמם ולא מחדש

    0 תגובות   יום ראשון, 12/10/14, 21:51

    לא ברור מה התכנית הזאת מתיימרת להיות. התחושה בסוף היא אוסף של לוקיישנים ושיחות חולין שלא מצביעות על פורמט מדוייק. יותר כמו: "בואו נסע באוטו ונראה מה יקרה". 

     

    מאת: פלג אלוני

     

    מהתיאור בפרומו לתכנית "ברוורס", שרץ כבר לא מעט זמן, ניתן להבין שמדובר בתכנית בה לוקחים מרואיין "למקום שהוא לא יודע" ובעצם, מכאן כבר לא ברור מה קורה. מעבר לעובדה שזה לא היה מקום אחד, אלא כמה מקומות (כולם צפויים כל כך שאפילו לא היה ניסיון ליצור איזשהו מתח), לא היה ברור לאורך כל התכנית מה הפורמט שאנחנו רואים. אם זה דוקו על חייו של מוטי המקצועיים של קירשנבאום? או אולי ראיון אישי?

    בסוף התכנית יצאנו עם איזו עיסה מעורבבת ולא ברורה של צילומים ושיחות, ששמו את התכנית לא כאן ולא שם. דוקו על חייו? יש דרך לעשות זאת עם תחקיר, דוקו וראיון על פועלו בתקשורת? גם לכך יש דרך. אבל כשלא מדייקים עד הסוף את הפורמט, לא פלא שזו התוצאה.
     
    לא מספיק שהתכנית עצמה הייתה צפויה, משעממת ולא מחדשת, תוסיפו לזה את הציניות של מוטי קירשנבאום, שלא שיפרה את המצב. עוד לא התחילה התכנית עצמה ומוטי כמובן כבר זיהה שהנסיעה לירושלים משמעותה- ביקור ברשות השידור. ושם, בלי תחקיר או תכנון כלשהו (או כך זה נראה לפחות), רואים את קירשנבאום וארז טל מסיירים ברשות השידור, מתוך מחשבה שעומד להיכנס כאן איזשהו סיפור, אבל לא, מה שראינו היה לכל היותר פגישה נוסטלגית עם מאפרת.  
     
    עם הסיפור על הפגישה של קירשנבאום עם משה דיין בימי "ניקוי ראש", היה נראה שהחלה שיחה עמוקה מעט בין ארז טל לקירשנבאום על סאטירה, ריאליטי ומה שביניהם. אבל אז הגיע הביקור בבית "האח הגדול" והעומק הסתיים. לא בגלל התכנית, אלא כי היה ברור לאן זה הולך ומה הייתה המטרה של ארז. 
    היה נראה שאולי יש פה כוונה נסתרת שמטרתה קידום הריאליטי הטלוויזיוני שאולי בנסיגה מעט. לשכנע את הצופים בצורה כזו של הינה, הציניקן הגדול, מוטי קירשנבאום, זה ששונא מציצנות השתכנע ש"האח הגדול" היא תכנית טובה בסך הכל, שיש לה מקום על המסך. ארז טל אפילו ניסח זאת יותר טוב: "מדובר בעידן חדש, אנשים אוהבים להצטלם ושיראו אותם".
     
    מהנקודה הזו כבר ידענו לאן נגיע- לשום מקום. כי הבנו שאין כיוון חד משמעי לתכנית, ואלמנט הצפי היה מכריע. אולי אופיו של המרואיין חידד זאת אבל לא רק. המטרה של ארז טל הייתה לרגש, הציניקן הגדול קירשנבאום חזר שוב ושוב שארז טל לא יצליח לסחוט ממנו דמעות, מכאן היה ברור שיהיו דמעות בסוף התכנית. לאחר התחנות בכפר סבא ובמקומות ילדותו של קירשנבאום, הוא דמע. והתכנית השיגה את מטרתה, "הצלחנו, גרמנו למוטי קירשנבאום להזיל דמעה". 
     
    חבל שזו התוצאה של התכנית, שהיא הייתה כל כך צפויה ולא הלכה לשום מקום. הרעיון הגדול של התכנית טוב בעיקרו, רק היה צריך להחליט על כיוון מסוים: דוקו על פועלו של המרואיין או דוקו על חייו. ולא משהו מעורבב ולא ברור. וכן ליצור בה יותר עניין ושתהיה יותר מפתיעה. אולי בפרק עם חנה לסלאו נראה קצת משהו אחר, כי בכל זאת היא אישה פחות צפויה. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה