עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    טלוויזיה, תקשורת ועל מה שביניהם

    טורי ביקורת על עולם התקשורת

    0

    פעם היה פה מצחיק- חלק שני

    0 תגובות   יום ראשון, 17/8/14, 23:07

    מטלוויזיה עשירה בסאטירה, המסך הקטן שלנו הפך להיות יותר ויותר שמרני עם השנים. מה היה פה פעם ומה המצב כיום? סיקור מיוחד, חלק שני

     

    מאת: פלג אלוני

     

    נמשיך מאותה נקודה (סוף שנות התשעים, תחילת אלפיים), ונראה שתכניות לייט נייט פרועות היו להיט בטלוויזיה. באותה תקופה, גם תכניות האירוח הליליות היו עם גוון אחר, קליל יותר וזורם ומעט סאטירי. עם השנים הסאטירה נעלמה מתכניות האירוח, עד שבהמשך תכניות האירוח בעצמן נעלמו מהמסך.


    אפשר לומר שהגענו לשיא טלוויזיוני מבחינת גיוון התכנים ופריצת גבולות השיח, ומאז הטלוויזיה החלה להיות יותר חד גוונית ושמרנית עם כניסת הריאליטי. תכניות כמו "יחסים מסוכנים" או "חלומות בהקיציס", הגדירו מחדש את הגבולות ודיברו בצורה שלא הייתה אופיינית קודם. ב-"יחסים מסוכנים" של דנה מודן, לא היה תסריט והתכנית דיברה על יחסים בצורה חדשנית שלא הייתה בטלוויזיה לפני כן, הגבולות נפרצו מה שנקרא. אך מאז במקום לפרוץ עוד מחסומים בחשיבה "שאנו יותר ליברלים עם השנים", קרה תהליך הפוך, והגבולות נשמרו יותר ויותר.


    אם נחזור לסאטירה נטו, תכנית שאולי הגיעה עד קצה גבול הסאטירה האפשרי באותן שנים, היא "זו ארצנו" של שי ודרור. צמד הסאטריקנים ידוע עד היום (משדרים ברדיו) בארסיות והעוקץ המאפיינים את המערכונים שלהם בלי לתת חשבון, ותכניתם "זו ארצנו" הייתה מאוד סאטירית. בראיון שהעניקו ל-"גלובס" לפני שנה, דרור רפאל הודה בעצמו כי המערכונים שהיו בתכניתם לא היו עוברים היום, וכי הוא מרגיש שתכניות הסאטירה והבידור כיום מאוד פוליטיקלי קורקט ומפחדות לעצבן מישהו.

     

    אחד המערכונים היותר חריפים שהיו ב-"זו ארצנו" מתאר את הדיווחים על פיגועים בחדשות שחוזרים על עצמם ולא מחדשים כלום, כמו: "פתאום שמעתי בום", "מדובר במקום הומה אדם" וכו'. באותה תקופה נושא הפיגועים היה מאוד טעון ורגיש, ועצם ההתבדחות על סיטואציה כזו, שברה עוד מחסום, אם היה לסאטירה הטלוויזיונית בישראל. תתארו לכם היום מערכון דומה עם התבדחות על הדיווחים סביב המבצעים בעזה לדוגמה, ותבינו שזה פשוט לא היה עובר. קצת עצוב שהפכנו להיות מקובעים ושמרנים.


    קצת אחרי אותה תקופה בעצם, הסאטירה החלה להתדלדל ולהתמרכז לפריים טיים עם עליית "ארץ נהדרת" ו-"משחק מכור". אך עדיין, "משחק מכור" לדוגמה התאפיינה בשנינות ובחדות סאטירים על אף כניסת הפן הבידורי שהחל לנגוס בסאטירה באותן שנים. מערכון מוכר בתכנית שנקרא "ח"כ נולד" יכול להמחיש זאת. המערכון הדגיש את המצב בו חבר כנסת הופך להיות יותר סלב מאשר איש ציבור שבאמת עושה דברים, והקטע ניחן בהומור חריף ובוטה כלפי תפקיד הח"כ. המצב הזה רלוונטי גם היום, ואולי אף יותר, עם הרבה ח"כים צעירים חדשים. כמה צוחקים על זה? כנראה שלא מספיק.


    בסופו של דבר, אפשר לומר שמינון הסאטירה בטלוויזיה עבר שינוי חד בשנים האחרונות. נכון, עדיין יש סאטירה, אבל כפי שראינו, בכמויות קטנות מאוד בהשוואה לעבר. עידן הריאליטי והבידוריות השתלט על המסך, ותכנים סאטירים ונוקבים, הומוריסטים יותר, כמעט ולא קיימים. נותר לנו להתרפק על תכניות העבר, ללקט את הסאטירה המעטה מתכניות ההווה, ולקוות שאולי המצב ישתנה, ונצחק יותר. אחרי הכל, פעם היה פה מצחיק.

     


    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה