עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    טלוויזיה, תקשורת ועל מה שביניהם

    טורי ביקורת על עולם התקשורת

    0

    מצב האומה ; לאן מתקדמים מכאן?

    1 תגובות   יום ראשון, 16/6/13, 16:41

    היא אולי הפנינה הכי יציבה של הטלוויזיה, אבל אולי כאן הבעיה. התכנית הולכת בקו ישר שלא נגמר, ונראה שצריכה להיות איזו פנייה חדה, לא משנה לאן, אבל מהר לפני שהפנינה תעלם.

     

    מאת: פלג אלוני


    דברים עולים, יורדים, נגמרים ומתחילים, אבל יש דברים שתמיד יישארו באותו המצב, דברים כמו שמעון פרס לדוגמה, ואולי גם 'מצב האומה', רק שבמקרה של תכנית הטלוויזיה, הישארות באותה טמפרטורה אינה בהכרח סימן חיובי. צריך לפעמים לרענן, לשנות, לעדכן ועוד פעלים שתרצו בסגנון, רק לעשות משהו. ונכון שתמיד אומרים שלא מתקנים דבר שלא התקלקל, אבל במקרה של 'מצב האומה' עדיף לבדוק את הדופק, אחרי הכל אפשר להגיד כי מדובר בתכנית שמקומה בטלוויזיה חשוב, בטח מכיוון שאין עוד כאלה, ויש לה עוד מה לתת, גם אם כבר הגיעה לשיא.

     

    הטענה תמיד הייתה שבטלוויזיה הישראלית יש לרוב בעיה של חוסר יכולת להמשיך באותו הקו, לא לסתות, להחזיק משהו לאורך זמן מאותם הכלים, הרי זה הצליח אז אין צורך לשנות. והרבה תכניות נפלו לבור הזה שבסופו לא הייתה תחתית, ביצעו שינויים בפורמט, בסגנון, ולבסוף נחלו כישלון. אבל כמובן שהטענה הזו מאוד תלויה, ויש פה גם צד שני למטבע, ולא לעשות דבר זו גם בעיה. הרי 'מצב האומה' נמצאת בעונתה השישית כבר משנת 2010 בלבד. בנוסף, 'מצב האומה' מציבה שתי תכניות בשבוע. הפורמט נבנה כך שיהיה מאוד קל לעשות אותו, מתי שרוצים, בתזמון שיתאים לכולם. המרווח בין העונה האחרונה שהסתיימה בינואר עד לעונה הנוכחית הוא לכל היותר שלושה חודשים.

     

    הנקודה הובהרה, התכנית בנויה באותו קו עם שינויים קלים בלבד, מה שמאפשר לה את הרצף הזה. בתכנית מסוכמים אירועי השבוע ב'פאנצ'ים' סאטיריים לרוב יש לציין לחיוב, הדרכים שמובילות להנחתה זהות, כמו הפינה הקבועה כשליאור שליין אומר אמירה אשר לכאורה כולם צריכים להסכים איתה, ואז מתחיל סבב ה'אבל' הבלתי נגמר, 'אבל' אומר גורי אלפי, 'אבל' אומרות עינב גלילי ואורנה בנאי, זה מגיע שוב לליאור שליין, ושוב חוזר חלילה, רצף שלא נגמר, רוטינה חוזרת, למרות שהצופה בטוח הבין את העניין לאחר מספר 'פאנצ'ים' בודדים. בשביל שהצופה לא יירדם, כשהסבב מגיע שוב לליאור שליין הוא מזכיר על מה ההנחתה בעצם ועושים עוד סבב. וזה כאילו לא נגמר. ובפינות הבאות הרוטינה ממשיכה לעבוד, עם נקודה לדוגמה כמו: 'בואו נציע לשר יובל שטיינץ מה אפשר לעשות כראש ממשלה בארבע שעות', כל אחד אומר את שלו בכמה סבבים, ליאור שליין מזכיר לצופה על מה מדובר וזה ונמשך.

     

    הפינות הנוספות שנוספו לעונה הנוכחית ספגו גם כן את אותו הסגנון. אם לאחר סבב של חברי הפאנל, הצופה נאנח ומחכה לקטע הבא, מה נגיד בפינת התיאטרון המיותרת, בה שני שחקני 'הבימה' מגיעים, או מגיעות יותר נכון, ועושות דיאלוג מאיזו תכנית ריאליטי. לפחות את הפינה הזו לא ממחזרים ולאחר דיאלוג אחד זה נגמר, תודה לכם. אבל הפינה שבה כל כך מחכים לסוף היא ללא ספק עם המפורסם שמגיע לתכנית, שמים לו "כיסא כבוד", וחברי הפאנל מתחילים מסכת 'ירידות' על חשבונו כמו שאומר ליאור שליין. וגם בפינה זו מדובר בסבב שלא נגמר, יותר מדי ארוך וכל כך מייגע. ובסוף זה נגמר, והתכנית הבאה תמשיך מאותה נקודה.

     

    שלא יהיה ספק, 'מצב האומה' היא בהחלט פנינה חשובה בטלוויזיה. התכנית ניחנת לרוב בהומור סאטירי נוקב שאחרי הכל, אין שני לו על המסך. ליאור שליין העומד בראשה הוא מנחה שנון, וחברי הפאנל נראה כי אכן לא פוסחים על אף אחד, אבל צריכה להתבצע בתכנית זריקת ריענון, הזרמת חומר חדש, קיצור פינות מייגעות, ואולי אף הקטנת התכנית לפעם בשבוע בלבד, העיקר שיהיה שינוי כלשהו, נקודת מפנה חדשה. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/6/13 23:14:
      הוספת תגובהלדעתי מצב האומה היא שנונה מצחיקה, אין לי מושג אם היא נחשבת לכל כך טובה בעיקר משום שהשאר כל כך גרועות. בשאר אתה מוצא עצמך יותר מובך מצוחק בשביל הקומיקאים. להוציא את "הישראלי היפה" שפשוט מצחיק בטירוף בכל הנוסחים שלו. אם זאת די כבר לצחוק על חשבון ה"דת" שנחשבת בכל העולם לנושא שהכי קל לצחוק סביבו. כבן אדם מסורתי שמעריך שם את הכישרונות בעיקר של גורי. די רדו מהעץ הזה מזמן כבר מיצה עצמו. יודע שאתם יכולים יותר טוב מזה.