עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';
    0

    רועי דהן - להתמכר לעצב אופטימי

    13 תגובות   יום חמישי, 28/3/13, 01:23

    הקסם היה שם כבר לפני שנה וחצי, כשישבתי שותקת על רצפת האספלט ומהרהרת בלילה שעבר ובימים שממתינים. רגש אכזרי של פסימיות אחז בי, איים לשתק והייתי כל כך קרובה להתייאש. לפתע נשמעו צלילים ראשונים בטוחים מגיטרה ובעקבותיהם קול חזק, אמיץ, ששבה אותי וסילק את העננה הכבדה שאפפה אותי. השכם בבוקר, מול קהל בודד, בשעה שרוב באי הפסטיבל מסבים ראשם לצד השני באוהלים הלחים, אני חייכתי.

    לא ברור איך זמן כה רב עבר מבלי לראותו מופיע בלייב. לשמוע מדי פעם שירים רנדומלית, להיזהר שלא להתמכר. התמכרות נעימה כזו, לעצב אופטימי, זה יכול להיות מסוכן במינונים גבוהים.

     

    ראשון

    ''

     

    להופעה שלו הערב ברוטשילד 12, הגעתי לבד. נואשתי מלשכנע אנשים שיבואו אתי, לפחות לא לאלו שממילא נמצאות ליד הבית. לצערי הרב, הסקפטיות וההכרות שלי עם המקום, הובילו למצב שפספסתי את חציה הראשון של ההופעה. בתומי סברתי שמוטב להגיע בסמוך לחצות שהרי לפני כן ההופעה כלל לא תחל. טעיתי, אבל הספיקו שירים אחדים לגרום לי להתאהב בעוצמות עזות אף יותר.

     

    שני

    ''

     

    בבמה הקטנה של רוטשילד, אין מקום לכל האנסמבל. נעדר בחוזקה הוא הצ'לו שמעניק למילים את הקדרות המתבקשת, אבל רועי דומיננטי ולצדו עמית המאיר על הגיטרה החשמלית, שי בר ששת על הבס ואילן טננבאום על התופים, יוצרים סימביוזה אדירה של פולק נעים, רך ובטוח בעצמו. הצלילים נעימים, הקול חודר ואני עוצמת עיניים ומחייכת. מייחלת שלא יסתיים. עשן הסיגריות, התאורה האדומה המחרידה, המלצריות שעוברות תמיד מלפני, הכל נסבל. רק שלא יסתיים.

     

    שלישי

    ''

     

    ההופעה הבאה שלו תתקיים ב 29.5 בבארבי בתל אביב, הופעת השקה לאלבום השני.

    בגלל שהבארבי קצת רחוק, אני פוצחת בקריאה אמיצה מעל גלי הבלוג – מי רוצה ללכת אתי?

     

    רביעי (ואני מתאפקת שלא לפזר עוד)

    ''

     

     

    כאן תוכלו לקרוא, לראות, לשמוע ולהקשיב

     

    כאן תוכלו לחבב ולהתעדכן

    * בסופו של דבר לא התקיימה הופעה של רועי במועד שנאמר (ומזל שכך, שכן בכלל שהיתי בפריז בתאריך זה). אעדכן כשאדע על תאריך חדש, יחד עם בקשה צנועה לליווי חיוך

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/4/13 13:00:
      אין לי בעיה עם ישראלים ששרים באנגלית, רק באנגלית או בנוסף לעברית. אני מבינה את הרצון שלהם לפנות לקהלים רחבים יותר. כמו כן, כשהומואים ולסביות שרים באנגלית כדי לעכב את היציאה שלהם מהארון, כי באנגלית לא ברור לאיזה מין הם פונים בהצהרות אהבה מרגשות, אני מקבלת גם את זה. שכל אחד ייצא מהארון מתי שמתאים לו, וכשהוא אמן צעיר שכמעט אף אחד לא מכיר, אני יכולה להבין את החשש שיתוייג מהר מדיי כזמר של הקהילה ויתקשה עוד יותר לפרוץ לתודעת הקהל הרחב. ואני לא עושה פה אאוטינג לאף אחד, אני מתייחסת באופן כללי לנושא האנגלית בשירים. ספיציפית לגבי רועי דהן, הוא אמן צעיר ומבטיח, עושה מוזיקה טובה, מרגשת, נעימה, נוגעת ללב. הייתי בכמה הופעות שלו, מחכה לאלבום השני, מאחלת לו המון הצלחה בכל.
        31/3/13 22:41:
      ברור שכן...נעדכן אחת את השניה על משהו מעניין
        31/3/13 20:48:
      יש!!!
        31/3/13 20:17:

       

       

      כשמישו טוב אז הוא טוב.. ולא משנה באיזו שפה ישיר

      ורועי דהן כובש בדיסק הראשון שלו.

      הוא מדהייים

       

      אז ניראה לי שאני אגיע

       

        29/3/13 17:25:

      ובכן, אני לא יכולה להבין את ריטה שרה בפרסית. לא מבינה פרסית. אנגלית, לעומת זאת, אני מבינה. וריטה, אגב, שרה גם באנגלית ולא רק באו"ם. גם חוליו איגלסיאס לא הסתפק רק בספרדית.
      לפני אי אלו ביקורות כתבתי על רוקפור, שלטעמי עשו מוסיקה מופתית בעברית ודווקא פחות אהבתי אותם בגרסתם הלועזית. אני לא אצא ואתייצב בגאון עבור כל אמן ישראלי שמחליט לשיר דווקא באנגלית, בין אם שר לפני בעברית ובין אם לאו. אבל אני כן אתן צ'אנס ואני כן אצעק מהגגות בהתלהבות אם אותו אמן עושה זאת בכישרון.

      נ.ב - גוגל הוא חבר יקר. וסביר כי גם אני הייתי נעזרת בו, לו היית בוחר לכתוב את התגובה ביוונית :)

        29/3/13 16:56:

      אם כבר אז אני דווקא כן יכול להבין את האמנים ששרים ביוונית. זה קרוב. זה לא רחוק. זה בשכונה.

      אני יכול להבין את ריטה ששרה בפרסית. זו שפת האם שלה.

      אני יכול להבין את פול מקרטני ששר באנגלית וחוליו איגלסיאס בספרדית.

      אבל ישראלי ששר באנגלית זה קונספט שלא מקובל עליי. ראיתי את שירה גבריאלוב שרה באנגלית. נשמעת כמו חיקוי חביב של סוזאן ווגה. ראיתי את רונה קינן שרה באנגלית וזה סתם מיותר כי הביצועים שלה בעברית הרבה יותר טובים.

      דודו

      נ.ב.,

      בזכות גוגל הצלחתי להבין את הספרדית.

        29/3/13 13:06:
      La verdad que yo prefiero un presidente espaniol guapo... Yo no creo que vas a decir eso sobre un artista israeli que canta en espaniol o en frances, pero talvez estoy equivocado. Pero, por supuesto, es tu derecho pare tener tu opinion, y otra vez, vamos a estar de acuerdo en estar en desacuerdo.
        29/3/13 01:56:

      So, why Hebrew? Is the fact that we are living in Israel should force us writing in Hebrew?

      It's about time that people will start writing their posts and talkbacks in English.

      One can express himself with far more style. Hey, I am in Tel-Aviv, give me a break. That would be great.

       

      Now seriously, I strongly believe that a local artist should sing and perform in Hebrew. First make yourself a name with the locals.

      I once heard Shalom Chanoch said that when he was in England he found it very difficult to write and perform in English. I know, I know, this guy is different. He knows things that Shalom Chanoch don't know.

       

      Anyway, let's start a trend. Israeli writes English. May be this is the right way to go. And one day Obama with our president too. Yalla.

       

      David Yeshurun, Holon, USA.

        28/3/13 22:03:
      יאיר, זה לא חוכמה לשבת שם מרחוק בארה"ב שלך ולצעוק "אני, אני!". קודם תבוא - אז נדבר! חנית - יאללה, הזדמנות מצוינת. מצטרפת אלי?
        28/3/13 11:27:
      אני! אני! :-)
        28/3/13 07:00:
      חולה עליך...ושמעתי עליו הרבה, אבל לא יצא לי לשמוע אותו, וזה נשמע טוב
        28/3/13 02:37:
      מממ... אז אני מבינה שעל ההופעה של עמית ארז בשישי הקרוב באוזן בר אין מה לדבר, הא? אני כמובן, חולקת על הדעה הכה נחרצת. העובדה שיוצר וזמר נולד בישראל אינה מחייבת אותו לשיר דווקא בעברית. מוסיקה בעברית, או לפחות, מוסיקה טובה בעברית,זה לא עניין של מה בכך ואני מתענגת עליה כל אימת שניתן (ובטוחה שכך גם האמנים הישראלים השרים באנגלית), אבל זכותם של האמנים לבחור את השפה בה יכתבו וישירו ואם הם עושים זאת בכשרון ובאהבה, שאפו להם ובהצלחה גם באנגלית ובהופעות בחו"ל שכן לכולם מותר לשאוף גבוה. מה גם שדווקא בתל אביב, מעוז האינדי, לדרוש להתנהג כתל אביבי זה במהות החופש לנהוג כבחירתך, שהרי מיהו תל אביבי ומה מגדיר אותו ככזה? ואם בהגדרות עסקינן, מה בעצם מגדיר אדם כאזרח העולם הגדול?! האם בכך ש"נגזר" עלי לשוטט בשדרות רוטשילד ולא בפיפט' אבניו, אני תחומה בתוך משבצת לוקלית מחייבת ומגודרת? ואם אמן שבוחר לשיר באנגלית ועושה זאת טוב מאוד, הגיע עד הלום, מדוע שלא נפרגן?! בסופו של דבר, איש באמונתו יחיה, כך שבוא נסכים על כך שאנו בוחרים לא להסכים.
        28/3/13 01:54:

      את האמת, לא מרשים אותי אמן ישראלי ששר באנגלית. כתבתי על זה בפוסטים שונים בבלוג שלי. עברתי על כל ארבעת השירים שפיזרת כאן ולא שמעתי מילה אחת בעברית. תקראי לי מיושן. תגידי לי תקשיב למילים ולמוזיקה. תתעקשי שאתעסק בעיקר ולא בטפל. תאשימי אותי שאני תקוע. שאני זקן טרחן ומעצבן. שאני לא זורם... אין לי בעיה. יש לי בעיה עם האנגלית שאמנים ישראלים בוחרים בה כשפה לשיר בה. לא הייתי ברוטשילד 12 אבל אני מכיר טוב את השדרה והיא לא דומה לשדרה החמישית וגם לא לברודווי. אין שום דימיון בין הגשר באבן-גבירול מעל הירקון לווארזנו (Verrazano-Narrows Bridge) מעל המפרץ בין ברוקלין לסטייטן איילנד. בתל-אביב התנהג כתל-אביבי ואל תשחק אותה אזרח העולם הגדול.