עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';
    0

    גט אין טו דה גרוב

    2 תגובות   יום ראשון, 20/1/13, 20:52

    זה היה סופשבוע לא פשוט  אשר ברובו הייתי חולה ובשאר הזמן אומללה מעצם היותי חולה. המזל הגדול היה (בנוסף לעובדה שהחלטתי בחוכמה לחזור לביקור מולדת אצל אבאמא ולנצל כל לגיטימציה לפינוקים) שבסופו המתין לי מרתון סופר גרוב מבטיח שגרם לי לשתות גלונים של מרק עוף ולהתפלל יפה וחזק שאצליח להחלים ולעמוד על הרגליים. זה חצי עבד ובמוצ"ש כבר הרגשתי מספיק חזקה לסחוב את עצמי לצינה המקפיאה של נמל תל אביב. לדאבוני, הקור המצמית הכניע אותי בשניות וכך, ויתרתי על הגלים הפסטורליים ומיהרתי להימלט אל תוך ההאנגר פנימה, חולפת על פני עשרות צעירים שמעשנים ושותים בבת אחת ולא איכפת להם שממש אבל ממש קר. טוב נו, הצעירים של היום...

     

    האנגר 11 בתחילת הערב נקי מעשן סיגריות ושלטים מאיימים עם כתוביות באדום מכל פינה האוסרים על העישון בתוכו, גורמים לי להרגיש מעודדת. בימים כתיקונם אני עוד מצליחה לסבול עשן סיגריות אבל לא כשאני חולה ולכן, בתקופות כאלו, אני מעדיפה להתרחק מכל עשן שעה שאני עצמי לא מפסיקה להשתעל. אממה, מקץ שעה של המתנה אני מתבאסת לגלות שרושם ראשוני מטעה, אחושלוקי מטעה. מרגע בו עולים, בזה אחר זה, האמנים לבמה להראות לכולנו מה הם שווים, אני סופרת ומריחה יותר ויותר סיגריות וניסיונות חסרי סיכוי לבקש מהמעשנים לכבד את הוראות המקום הופכים לייאוש והשלמה נוכח העובדה שהם רבים ואני קטנה.

     

    הימים ימי בחירות ובערב כזה בו מתקבצים אמנים שהם בפוטנציאל פצצה מתקתקת, מתבקש שהנושא לא יידחק לשוליים. האמנים אמנם לא מאכזבים אך גם לא מגדילים ראש. כמעט כולם דאגו להפציר בקהל (זה בעל זכות הבחירה כמובן...) שילך להצביע. אבל באופן כללי להצביע, נו. לממש את זכותנו היפה והדמוקרטית. היחידים שהגדילו לחשוף עמדות פוליטיות היו הדג נחש שאמרו שכל הצבעה היא הצבעה טובה, בתנאי שזה לא לביבי. השאר בעיקר סנטו בפוליטיקאים כשם גנאי כללי והיו כאלה שקצת נסחפו עם תדמית הגרוב-בלאגן כמו פישי, שהחליט שהדבר שיפתור את כלל הבעיות במדינתנו, הוא לגליזציה של מריחואנה. אוקי גבר, מה שתגיד.

     

    בכלל, הסמים הקלים מככבים. כל אחד זורק הערה פה ושם ויש גם את האמירות הברורות, הן בשירים והן בדאחקיות ממוחזרות. כזו למשל, היא דאחקת באנג הענק של רד בנד ושבק ס', שכבר יצא לי לראות בהופעה שלהם במבצר שוני כך שגם "שיר הגאנג'ה" שמגיע בעקבותיה, לא מפתיע. גם לדג נחש יש את "מה נעשה" והאווירה הננסכת בכולם היא כאילו אמסטרדם קטנה עלינו. אבל רק כאילו.

     

    ראשונים לעלות לבמה הם אמנים פחות מוכרים (שירה חן, אסתר רדא וגיא מזיג שמוכר יותר כגיטריסט של הדורבנים) ובהתאם, הקצב יותר איטי ומתנגן.

     

    הראשונה להעיר את הקהל היא אפרת גוש. היא שרה להיטים מוכרים ("שוב לבד", "כמו שזה היה") שלא ברור מה הקשר בינם לבין גרוב בהופעה שקצת גורמת לי לתהות –  איך היא קשורה? האם חוש אופנה וקול סבבה הופכים אותך לגרובית? האם אלו המניירות הקבועות של הגניחות שקשה לפספס שמקנים לה מקום של כבוד בכל פסטיבל לא משנה איזה? אפשר אפילו לומר שהמלודרמטיות המפורסמת שלה מתפספסת כמעט לחלוטין בהופעה בהאנגר הענק ומתאימה הרבה יותר למחוזות אינטימיים. אבל יאללה, הגברת גוש תמיד יודעת לתת שואו ואני בטוחה שאף גבר לא התלונן על הנוכחות שלה על הבמה והרגליים עם הסטילטו.

     

    אחריה עולה לבמה קותימאן שאין לי כל כך מושג מיהו, מעבר לשילוב "קרולינה וקותימאן" ואכן, אחרי מקבץ מנגינות מצוינות בקלידים, חוברת אליו הגברת ויחד הם מבצעים את "אף אחד לא בא לי", יוצרים פזמון שהוא כולו שירה בציבור (שירו ביחד אתי בסבבה ובפנאן: "אף אחד לא בא לי, אני עצובה, רע לי ומר לי..."). קותימאן יורד מהבמה, משאיר את קרולינה לפזר מהקסם שלה ואז היא מזמינה עוד גרוביסט מקצוען, תומר יוסף המעולה. יחדיו הם מבצעים שיר רומנטי בשם "הבלדה על אביר החופש ובת הגלים" וגורמים לחיוך דבילי להתפרש לי על הפרצוף.

     

    ואז מגיע מוקי. טוב, מוקי זה כבר סימן היכר. אין ערב גרוב בלי מוקי ואין מוקי בלי גרוב. הוא עולה ומפציץ עם "ילדה סוכר" וממשיך לשאר להיטיו, כל זאת תוך שהוא מקפיד, שלא כהרגלו, להישאר עם החולצה (חבל). את "רק תגידי לי" שאני פשוט מסמפטת פלוס פלוס, הוא מבצע כשיר אחרון לפני ירידתו מהבמה כאמן סולו. בפעם הבאה שנראה אותו, הוא כבר יגיע עם חברי הילדות (פלוס נימי ופישי) ויחדיו הם יעשו לנו שופים, בופים, קטעים וסאחטיינים. אבל עד אז, המלאכה רבה והגרוב רק התחיל.

     

    לבמה עולים התקווה 6 עם עומרי גליקסמן, עוד אחד שהגרוב מתלבש עליו יופי. מלבד העובדה שהוא התעקש (פעמיים) שיום הבחירות הוא בשני (משעשע לחשוב שאולי יקום מחר להצביע ויגלה שהקלפי עשה לו תרגיל גן סגור) הוא בהחלט ממתק.

     

    אחריהם עולים חברי הרד בנד, שכהרגלם מצחיקים בטירוף עם שלל אמירות מאפיינות ("רובכם תכנסו הערב להריון", "שכבתי בערך עם כל הפלייליסט") ועד מהרה צווחים רייג' אגינסט דה משין לשמחת כולם חוץ ממני (חננה, נו).

    לשירת הכסאח מצטרף גל תורן עם המרסדס בנד שלו, מוכיח שרד לא סתם ניסה להרשים עם אמירת ה"שכבתי עם כל הפלייליסט" (ואם לא ראיתם את הפרק של רד בנד עם מרסדס בנד, אתם חייבים, אחד הקורעים). אני אוהבת את המרסדס, באמת. גל הוא סולן מעולה עם קול ענק שיודע לתת שואו מטורף. אבל הפעם, לא עבד להם. הסאונד קרע את האוזן, גל לא הפסיק לצרוח גבבת לא ברורה ואני עמדתי נטועה במקום עם פה פעור ומבט של "מה לעזאזל הולך שם?!"


    מרסדס יורדים (ואני נושמת לרווחה) ורד בנד חוזרים עם באנג הענק מיודענו וחברי שבק ס'. עוד שיר עישון ויאללה, הגיע הזמן לעשות פה מסיבה. השבק מפגיזים בלהיטים המוכרים והטובים אך טיפה מבאסים כשבוחרים לבצע מתוך אלבומם החדש דווקא את השיר "תפוס ת'רגע" החלש. פישי מצטרף לחגיגה ומעורר נוסטלגיות עם "תתקעו בחצוצרה" ורק הדיבור המעצבן שלו על ג'וינט שיביא שלום עולמי יוצר בי אנטגוניזם קל עד בינוני.

     

    מזל שאחרי כל הקטעים והצחוקים עולים חברי הדג נחש, היחידים שלא מתביישים להגיד את האמת הפוליטית שלהם בפרצוף ולא מסתתרים מאחורי אמירות עשב ירוק. שאנן סטריט חד כתער והלהקה מספקת להיטים עם אמירה. לפניהם עוד מרהיב בסולו בס מעולה ומרטיט יוסי פיין ויחד הם נותנים לקהל את הפינאלה המתבקש.

     

    השעה כבר כמעט אחת וחצי בלילה, מרתון של שלוש שעות מתקרב לסיומו. זה רעיון מצוין לקבץ כל כך הרבה אמנים טובים למרתון גרוב מהוקצע ושאפו לפילוני, מפיק הערב על הרעיון והביצוע. זה היה יכול להיות אפילו מצוין יותר אם לא הייתי צריכה לקום חמש שעות לאחר מכן לתחילתו של שבוע עבודה וזה היה יכול להיות אפילו מעולה לולא הייתי מריחה כמו מאפרה אנושית, אבל למה להתעמק בקטנות – היה אחלה ערב ואחלה גרוב ואל תשכחו להצביע. לא לביבי כמובן.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      בהחלט.
        21/1/13 07:05:
      אהבתי...מצטרפת לשורה האחרונה