עם כל הקידמה, וכל הטכנולוגיה המשוכללת, לא פעם נתקלים בני האדם בעובדת קטנותם מול איתני הטבע. אם זה ברעידת אדמה באיטליה, במפולת בוץ במקסיקו, בשבוע גשום בישראל, האדם חוזר להיות בובה על חוט שמטולטלת על כנפי גורלו לטוב ולרע.
הצונאמי (גל נמל ביפנית) שהיכה את דרום מזרח אסיה בעיקר בשנת 2004 גרם דאז לרבע מיליון הרוגים,ומעל למיליון וחצי חסרי קורת גג רובם ככולם היו אסייתים ועוד כמה אלפי תיירים זרים. האסון הזה שזכור לי היטב, בעיקר בשל מכר שחווה את המאורע ההרסני בגוף ראשון, ומאדם חביב וחבורתי הפך לאדם רתחן וחולני שאף נפטר זמן מה לאחר מכן.
הסרט הבלתי אפשרי מציג לנו משפחה לבנה צעירה ,אב ואם מקסימים,עם שלושה בנים קטנים ומתוקים שבמהלך חופשה קסומה בתאילנד מתרסקת על עיי החורבות שגורם גל הצונאמי האכזרי. במהלך האסון ואחריו מתגלה האופי החזק של בני המשפחה שמופרדים לתוך כאוס כואב. הקטע המעניין הוא שהמשפחה המקורית הייתה ספרדיה במקור, אך כנראה שהכאב עובר יותר טוב באנגלית לבנה... המשחק של השחקנים הראשיים היה טוב, נעמי ווטס במשחק כואב ואמיתי ,וגם יוהן מקגרגור במשחק טוב,וכמובן שלושת הילדים המקסימים.הגישה המוזרה הזאת שסרט אמור להצליח רק כשהוא דובר אנגלית ,חדרה גם לארץ עם "רימון הזהב" סרט על יהודי תימן שדובר אנגלית בבימויו של דן תורגמן.
הסרט הזה יגרום לכם להזיל דימעה על בטוח אני מודה שהיה קטע שממש סחט ממני דמעות, מומלץ לא רק לחובבי סרטי אסונות, גם לאוהבי סרטים על הרוח האנושית החזקה שמפעמת באדם. וגם העובדה שבזמן אסון רוב בני האדם מתלכדים לסייע לכולם ללא קשר לשפה וגזע. רק חבל שלא הוקדש מספיק "בשר" לדמויות שעוטפות את המשפחה, ובאנוכיות מוזרה של הבמאי כל כך הרבה קצוות של הסיפור לא הגיעו למיצוי ובירור. |
הציון שלי: 3 מתוך 5
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה ורדית
:)
קודם כל , את מפסידה ,לכי לראות סרטים בקולנוע יותר בתכיפות.
הסרט בהחלט מרגש, אך יכל להיות גדול יותר ,עם קצת עיבוי הדמויות,והגבעת נקודת המבט ממשפחה לקבוצת אנשים גדולה יותר.
שבת שלום
תודה מיכל
:)
מקווה ששיכנעתי ללכת לראות.
יש לי יסורי מצפון.. על הציון שכנראה אמור להיות 4.
שבת שלום
תודה אלעד
:)
לא סתם, אומרים שכלבים וילדים גונבים את ההצגה..
הילד בהחלט משחק אמין וטוב,וגם שני ההורים.
תודה אחאב
:)
תודה עמוס
:)
שבוע טוב
תודה צביקה
:)
שבוע טוב,עם יום הבוחר
ללא ספק נשמע כסרט אימה מרתק ומפחיד , והקטע שראיתי נראה אותנטי מאד .... איך הקולנוע הגיע היום להישגים
טכניים מרשימים כאלה ....מצבים שאפילו בדימיון לא ניתן לראות , אכן הוא בלתי אפשרי , ולגבי הערתך שבמאי הסרט לא הקדיש מספיק לדמויות , יתכן והיו לו שיקולים אחרים כדי להשאיר את הצופה מרותק לסצינה מפחידה .. ואילו עשה כן אולי היה מחמיץ משהו .לא ראיתי את הסרט, ללא ספק אלך לראותו עוד השבוע ואז יהיה לי יותר מה לומר ,
מה אתה אומר ? להביא איתי שק של טישו? אני רגשנית נורא....