עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';
    0

    זה לא סוף העולם

    2 תגובות   יום שבת, 22/12/12, 13:43

     

    ''

     

    בלילה חורפי וקר שנוחת פתאום משום מקום אחרי שבוע יחסית שמשי ונעים, כל מה ששואפים הוא להתכרבל מתחת לפוך עד השינה הנעימה. לכן, כשחברה שלי התקשרה אלי ועשתה קולות של "אוף קר בחוץ", לא הופתעתי אך גם לא התרשמתי מתחינותיה המרומזות. מבחינתי, שיירד מבול, שתהיה סופה, שתרעד האדמה אפילו, אין הנחות. סוף העולם מוזמן להגיע מתי שבא לו, אני והיא הולכות למסיבה בבארבי ביי הוק אור ביי קרוק. מקץ 40 דק' היא אוספת אותי ושתינו מנסות בכוח להתעלם מהקור המצמית.

     

    כמובן שהגענו הרבה אחרי פתיחת השערים. כמובן שעדיין אף להקה לא הייתה קרובה לעלות. אני, שחילופי מזג האוויר אף פעם לא עושים לי טוב, משתוקקת למשקה חם וכך אנחנו שמות פעמינו לבית קפה קרוב, שם פוגשות את חברי מארש דונדורמה ומבינות סופית שאף אחד לא מתכנן לעלות לבמה בקרוב. הם אמנם מתעקשים שמשפחת אלייב יעלו בעוד 10 דק', אבל אנחנו מרשות לעצמנו למשוך את השוקו החם במשך חצי שעה. בדיוק כשאנחנו חוזרות לבארבי ונכנסות פנימה, כבים האורות והאלייבים מגיחים מן הקהל בניגונים וזמירות. מה שנקרא, אחלה טיימינג ואולי אחת הפעמים הבודדות בהן לא נאלצתי לחכות משועממת ועייפה בבארבי מרגע פתיחת השערים (אני קבוע מגיעה שעה אחרי פתיחת השערים) ועד תחילת ההופעה. כנראה שזה באמת סוף העולם.

     

    הערב, כאמור, התחיל עם משפחת אלייב שהיו די רגועים בהתחלה ולקח להם יחסית הרבה זמן להתחמם. אין ספק שמשפחת נגנים (כולל סבא) היא גימיק לא רע בכלל ולכן, להוסיף לקראת סוף ההופעה גימיק נוסף בדמות ילדה קטנה וחמודה שמזמרת עבורנו זמירות בבוכרית, לא היה הכרחי. הפולניה שבי ישר חשבה שזה מאוד מאוחר להוציא ילדה בת 10 מהמיטה בלילה כזה קר, להלביש אותה בפאייטים ולתת לה לשיר, אבל בסופו של דבר, המתיקות שלה הצליחה להמיס גם אותי. תכלס, תמיד הייתי טיפוס של גימיקים...

     

    מארש דונדורמה עולים לבמה לשילוב כוחות עם האלייבים, בקאבר לשיר לא ברור ומיד יורדים כולם, לסידור הבמה והפוגה לרגליים. המוסיקה החזקה בין ההופעות די מעצבנת ובהיעדר אפשרות לדבר כמו שצריך, אני וחברתי מוצאות את עצמנו צורחות אחת לשנייה את מאורעות היום עד שמתייאשות ופשוט מחכות שתתחיל ההופעה הבאה.

     

    מארש מעולים כהרגלם, נותנים כמה נאמברים, רובם חדשים. חסרה לי הטרומבוניסטית הקסומה (לואיזה סלומון) ואני תוהה האם פשוט לא התחשק לה לצאת מהפוך הנעים או שמא היא כבר איננה חלק מהלהקה המצוינת הזו, שעושה לי שמח בכל פעם מחדש כבר שבע שנים מאז הפעם הראשונה שראיתי אותם. דותן יוגב על כלי ההקשה, האיש שמאחורי, עדיין חמוד ביותר אבל אני שמחה לגלות שהתבגרתי והקראש מפעם עבר לי. טוב נו, קצת עבר לי.

    ההופעה קצרה מדי (ודאי לעומת משפחת אלייב שנטלו לעצמם את החירות להמשיך לשיר גם אחרי הזמן הרשמי המוקצב) ומרגישה לנו מעט מפוספסת. זה חורה שבשלב שהאנרגיות בשיאן וכבר התחלנו לרקוד בטירוף וליהנות, החגיגה נגמרת והנגנים יורדים מהבמה.

     

    את הבאסה מחליף מהר מאוד הגורל, או מיני אפוקליפסה אם ממש נתעקש לשחק אותה שבט המאיה, שגורמת לכך שהחשמל ייפול ושום מיקרופון לא יעבוד. שממל לא יכולים לעלות להופיע וממתינים בסבלנות ועל מנת שהקהל לא יתייבש לחלוטין, חברי המארש באופן ספונטני מתנקזים כולם אל מרכז הרחבה ופוצחים בסשן נגינה שנשמע ומרגיש הרבה יותר אנרגטי וחי ממה שהלך לפני כן על הבמה. כאלה הם המארש, הכי טובים בקרבה הבלתי אמצעית אל הקהל צמא הקצב והריקודים. או אז הם מביאים לידי ביטוי את יכולותיהם בצורה המוחשית והטובה ביותר.

     

    עושים שכונה בקרקוב

    ''

     

    החשמל חזר, התקלות סודרו. שממל ומארש עולים יחדיו לבמה אבל רגע, מי זה שם עם גלימה שחורה ואוזניים של שטן?! הייתכן וזה.... גורי? גורי "תעשה לי איגואנה"* אלפי?! הגבר המדהים הזה, שהולך ונהיה נחשק ככל שמידת הפרוורטיות והקיצוניות שלו גדלה, מפציע במיני סוף העולם סטנד אפ, להוכיח לנו שתכלס, הגיע הזמן באמת לגמור את הסיפור הזה ויפה שעה אחת קודם. היכולת הווירטואוזית שלו בזגזוג בין סיפורים נטולי הקשר אך מצחיקים עד כאב, ראויה לשבח. וכך הוא מג'נגל בין תשוקה סמי אירוטית לזוחלים למיניהם (*כן, כן, הנה ההסבר), להפצרה בבנות הבארבי לחשוף קצת פטמות, לסיפור משעשע ביותר על סמי הזיה והדרישה להצטער על קיומם של כל מני דברים לא ברורים ובהם מירי רגב (אכן מצטערים ואפילו מאוד). בשלב מסוים הוא מבקש מכולנו להחזיק ידיים ואז מגיעה הספירה לאחור, אל קצנו. אנחנו סופרים בהתלהבות אחורנית והולכים עד הסוף עם הסיפור הזה של המאיה, ואז כשמגיעים לספרה אפס.... לא קורה כלום.

    מפתיע.

    במקום אפוקליפסה אנחנו מקבלים את גורי חושף פטמות ובטן שעירה ומתחכך עם דותן ממארש. ורק בשביל הרגע הזה, בו מתקרבים שניים מהגברים היותר שווים פה בשואו ביזנס, אלו שמצליחים להפנט (לפחות אותי) בשל אינטליגנציה סופר גבוהה ורמת חנניות שהיא כבר מגניבה מדי, שווה היה למות. או להתחיל מחדש. או פשוט, נו, סתם לפנטז. ולא על איגואנות.

     

    לדוגמית מהטירוף של גורי, לחצו כאן! 

    ''

     

    ואז החגיגה הופכת לשיכרון חושים מטורף. שממל ומארש מנגנים את "העולם שמח" של כוורת ומיד לאחר מכן, מפנים גורי ומארש את הבמה ושממל ממשיכים בסולו, נותנים כהרגלם הופעה שהיא מופע סטנד-אפ מחושב ומוסיקת נונסנס שמחה, מלווה בנגינה מעולה וחבר'ה מוכשרים ומקצועיים ברמות אחרות. יש גם שמחה לאיד ב"צרות של גויים" ואת שיר "הלביבות של חנה זלדה", בפרידה רשמית אחרונה מחנוכה (רק השנה, אגב, קלטתי כמה אני אוהבת את חנוכה) והם אפילו חוזרים להדרן, עם "ואן גוך" הנפלא, וגורמים להעריך עוד יותר את העובדה שהאוזניים שלנו עדיין מתפקדות. שתיהן.

     

    הכי כיף זה צרות של גויים!

    ''

     

     

     

    אז בסוף, לצערי, נבואת המאיה לא הביאה את סוף העולם. לא קיבלנו אפוקליפסה ולא חורבן. סתם קצת גשם ורוח, אבל הי, היא סיפקה תירוץ מעולה למסיבה מטורפת שמשלבת שלושה הרכבים מעולים שחיים ונושמים את הקצב ושמחת החיים. שלושה הרכבים ואחד גורי, אלוהינו המודרני אשר בערוץ 2.

    בסוף הערב חברתי מחייכת ומודה לי שלא ויתרתי לה על ההופעה. שתינו היינו צריכות מנה מחוזקת של כיף אמיתי כדי להתמודד בגאון עם העובדה שכלום לא נגמר, עכשיו בעצם רק מתחילים.

     

    למי שעוד לא מכיר, הגיע הזמן להתחיל לחבב אותם:

    מארש דונדורמה: https://www.facebook.com/marshdondurma?fref=ts

    שממל: https://www.facebook.com/shmemel?fref=ts

    משפחת אלאייב: https://www.facebook.com/alaevgroove

     

     

    **וכמובן, כרגיל, תודה לעכבר האדיב שחסך לי עוד חור בכיס. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/12/12 17:21:
      איזו הפתעה נהדרת!
      ובכלל בהופעות מהסוג הזה תמיד כייף - זו המוזיקה הזו שמצליחה לגרום גם למגושם שבמגושמים להניע כל איבר בגוף מקצה השערות שעל הראש ועד לקצות הציפורניים בכפות הרגליים...
        23/12/12 14:46:
      יופי טופי. תגידי, כשמלטפים לגורי את הבטן הוא לא נכנס לטראנס? בשביל מה הוא צריך סמי הזיה או מירי רגב?