עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';
    0

    ציפורים מטורללות

    5 תגובות   יום שבת, 1/9/12, 17:03

    באוטובוס בדרך לראות את "עקיצה טבעית" של אנסמבל "ציפורלה" שואל אותי בחור צעיר אם אני יודעת באיזו תחנה צריך לרדת כדי להגיע לאמפי וואהל. אני אומרת לו שאין לי מושג אבל גם אני צריכה להגיע לשם, אז מקסימום נטעה ביחד. בסוף אנחנו יורדים בתחנה הנכונה וזורמים אחרי נחיל האנשים, משערים – בצדק – שזו הדרך המובטחת להגיע לאמפי המיוחל. את השתיקה המעיקה הוא מפיג בשאלה של מומחה: אז איזו הופעה זו כבר שלך? אני מופתעת. שאלה כזו מבהירה לי באופן חד משמעי - זו לא ההופעה הראשונה שלו, גם לא השנייה. כשאני משיבה לו שאני טירונית מהניילונים, הוא מביט בי במבט ספק מנוכר ספק מרחם ומזהיר שיכול להיות שזה לא חכם לעבור את טבילת האש דווקא בהצגת ה – 300 החגיגית, כי היא סביר תהיה מורכבת מהרבה בדיחות פנימיות שרק קהל מנוסה, כמוהו, יבין. לרגע אני כבר לא בטוחה אם הגעתי להצגה של ציפורלה או בכלל להקרנה של "מופע הקולנוע של רוקי" בקולנוע כוכב ומצטערת שבמקום בגדי הדיסקו והאיפור הכבד, בחרתי בשמלה שמרנית. בכניסה לאמפי אני מבינה שאכן אני לא לבושה בהתאם. אך במקום לייקרה ופאייטים ישנו המון לא מאיים בטריקו וג'ינס. אני נושמת לרווחה, אולי בסוף אני גם אצחק, אפילו שאני לא מהמגניבים של המושב האחורי באוטובוס.

    ההופעה מתחילה יחסית בזמן. גלוני בירה מכבי -  נותנת החסות לאירוע -  נשפכים, ואני מתבאסת כי אני בכלל מעדיפה גולדסטאר. בהיעדר בירה מצילה, נותר כעת לחברי ההרכב להיות מאוד טובים, אחרת אני אתפזר כהרגלי במחשבות לכל עבר שאין להן ולא נגיעה לעקיצה, טבעית או מלאכותית.

    מזלם שהם באמת טובים. ממש אפילו. הם תופסים את תשומת הלב באופן מיידי והבעייתי הוא שאני אפילו לא יכולה להסביר איך. גם לטוות את רצף המערכונים שאין ביניהם חוט מקשר או הגיון או אורך קבוע, זה די חסר סיכוי. כך שאפילו לא אנסה. היה שם הכל, כולל כמה רחוקים ממני שנות אור וכמה שניפצו לי את הלב למרות הצחוקים והדאחקיה. הם מתמקדים בחיים שלנו בישראל, שמייצרים בעל כורחנו, הרבה סיטואציות הזויות ומופרעות שנותר רק לתבלן טיפה ולהגיש רותח. כל אחד בקהל יצליח להזדהות עם לפחות אחת מהדמויות. כל אחד יצליח לראות את עצמו בסיטואציה מופרכת כזו או אחרת. וכל אחד בקלות יוכל לבחור בפייבוריט אחד או יותר מצוות השחקנים (שלי – אפרת אביב). שעטנז מושלם.

    אנסמבל ציפורלה הם חבורת שחקנים בוגרי ניסן נתיב שהחליטו שהם לא הולכים ללקק תחת של אף במאי או תיאטרון ממסדי ופשוט ליצור לעצמם הופעה ולרוץ אתה. זוהי קומונה שיתופית יוצרת שמציגה רוב הזמן ב"צוותא", כותבת בצוותא, מחליטה בצוותא ומציגה בצוותא. וכן, לא סתם כתבתי צוותא בריפיט במקום להגיד "תרתי משמע". הם ביחד כבר מלימודי המשחק ובאופן אינטנסיבי אף יותר מאז שסיימו והחלו לפרוח בהרכב הפרינג' שהופך עם השנים ליותר ויותר מיין סטרים מבחינת ההכרה לה הוא זוכה ועם זאת, מצליח לשמור על הייחודיות שלו, הניצוץ והחוצפה.

    נכון לכרגע אלו הם השחקנים המוכשרים שלוקחים חלק בפרויקט:  אפרת אביב, נעמה אמית, דאנה איבגי, דודו גולן, עמרי דורון, תומר נהיר פטלוק, בן פרי, גל פרידמן ותמרה קליינגון.

    והיו הופעות אורח של גורי אלפי, דני דויטש ואחרים (שזה שם כולל לאורחים שאין לי מושג מי הם) אבל ממש ממש בקטנה. ציפורלה לא נותנים לאף אחד לגנוב להם את הפוקוס. וטוב שכך.

    לסיום, על מנת להרגיש פולניה כמו שאני אוהבת, אני אוסיף קצת "אוי אוי אוי". האנסמבל מתאפיין בנונסנס וסלפסטיק וזה נפלא נפלא נפלא. אבל, פתאום, כשמתגנבת לה סאטירה, אני קצת מתבאסת שהיא במינון כה נמוך. כך למשל, "רגע של עברית" הוא רגע סאטירי מענג ויוצר חשק לעוד, חשק שלא בא על סיפוקו, לפחות לא במופע הזה. כי "עקיצה טבעית" היא בעיקר, מופע נונסנס משולח כל רסן, בו נראה אנשים רצים ערומים על הבמה, נשמע צווחות במנעדים משתנים כמערכון בפני עצמו, נחזה בתנועה רבה, קפיצות באוויר ואווירה קרקסית משולהבת. אבל הטקסטים הביקורתיים הנוקבים, הם פחות חלק מהסיפור. בגלל זה, כשזוג צעיר מביט במתרחש מן הצד, מדבר הרבה ואומר כלום (אחד מן המערכונים של החבורה), זה כל כך מדויק ולכן כל כך חסר, בשאר הזמן. זה לא שיש לי משהו נגד טירוף כללי. אדרבא, אצלי זה מתקבל בברכה והחבר'ה עושים זאת בשלמות מעוררת התפעלות שגורמת לי להתפוצץ מצחוק במרווחים של 10 שניות ולשים בכיף את תלאות השבוע מאחורי. אבל כשפתאום מתגנבים להם קטעי הסאטירה, חדים בשנינותם ומופלאים בביצועם, אני רעבה לעוד, רק בגלל שזה נעשה כל כך טוב.

    בהקשר לכך, ידיד שלי שהיה אף הוא במופע החגיגי, המליץ לי לראות את המופע החדש שלהם "התקפת לב" בתואנה שהוא פחות בוסרי ויותר חד. אני מתכננת לאמץ את ההמלצה בחום ועל הדרך, לקפוץ לראות גם את "דרך חגב", המופע השני שלהם, כך אני בטוח אראה לבחור ההוא מהאוטובוס מי פה הירוק מביננו מגניב.

     

    מומלץ ביותר לתת בלייק לעמוד הפייסבוק הרשמי של ציפורלה ובו כל המידע שאתם צריכים לדעת, כולל תמונות טריות מהמופע!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/12 16:30:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-09-03 11:06:49

      angry birds?

       

      איזו הברקה! אהבתי וחבל שלא חשבתי על זה בעצמי.

      angry birds?
        3/9/12 02:37:

      למה בעצם זה מוריד את הסיכוי? "דרך חגב" זהו ספר שכתב סופר הילדים עוזי בן כנען בסוף שנות ה - 80, הרבה לפני שציפור הנפש הפכה לה לציפורלה. היה זה אך טבעי שחברי האנסמבל, המבססים את מופעם על הספר, ישתמשו באותו שם.
      אגב, זה שם גאוני בעיני.
      גם עקיצה טבעית זה גאוני.
      משחקי מילים באופן כללי זה גאוני. עד השלב בו אני לא מבינה אותם הסנני

        2/9/12 10:13:
      הם באמת קוראים למופע דרך חגב? זה כבר מוריד את הסיכוי שאני אלך לראות את המופע שלהם בעשרות אחוזים
        2/9/12 08:53:
      אנסמבל נהדר, "התקפת לב" מומלצת!!!!