עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    שמנת בטופו - פוסט אורח מאת יניב אהרון

    4 תגובות   יום שבת, 11/8/12, 23:26

    ''

     

    איפה אוכלים? השאלה הכי נשאלת בטייוואן.

    את השאלה הזו אנחנו שואלים את עצמנו כל יום מאז שהגענו לפה. זה לא שחסרות מסעדות לאכול בהם, תרבות האוכל בטייוואן מפותחת וחשובה מאד למקומיים (עד כדי כך אגב, ששאלת השלום הנפוצה פה היא "ני צ'י פאן לה מיי" שבתרגום חופשי היא: "אכלת כבר?")  אבל להכיר כאלו, שגם מתאימות לחיך הישראלי שלנו זו לעיתים משימה לא קלה.

     

    ''

     

    הגענו לטייוואן ממש במקרה, לתקופה של שנה. נעמי, בת זוגתי, קיבלה מלגה ללימודי סינית כאן. אנחנו גרים בבירת המדינה - טייפה. בכתבה הבאה ננסה להמחיש לכם מקרוב את החוויות הקולינריות שלנו במדינה הקסומה הזו.  בטייוואן מגוון עצום של מסעדות מהמטבח הסיני ומכלל המטבחים האסייתים. לא ידענו כמה טעמים יש למטבח הזה להציע לפני שהגענו לפה. כחלק מטיול עם המשפחה של נעמי שקפצה לביקור, הגענו לטיינאן. טיינאן היא עיירה קטנה בדרום-מערב טייוואן, עם הרבה היסטוריה וקסם מיוחד, רחובות קטנים, כיכרות ומקדשים צבעוניים. העיר מפורסמת כעיר "החטיפים". אנשים נוהגים לאכול קצת במקום אחד, ולהמשיך במקום אחר ובעצם לא להפסיק לאכול כל היום... חוץ מזה יש פה גם ברים מגניבים ובתי קפה מדליקים, ואפילו מאפיה ישראלית אחת וטובה בשם "אמא".

     

    בהעדר המלצות ספציפיות, הסתכלנו על הפרסומות שהופיעו על מפת התיירים שקיבלנו בתחנת הרכבת, היו שם הרבה תמונות של מנות לא מזוהות, אבל לא יכלנו להתעלם מתמונה אחת של דימסאם שבצבצה שם, והחלטנו פה אחד ללכת לאכול שם.

     

     

     

    למסעדה קוראים הואדו והם מתמחים באוכל ממחוז שנגחאי - ובפרט דימסאם.

    הגענו לשם בשעה 16:00, המקום היה ריק, ומבחוץ הוא היה נראה כמו מסעדת פועלים לא מוצלחת במיוחד. אילולא הפרסומת, אין סיכוי שהיינו בכלל שמים לב למסעדה הזו. החלטנו בכל זאת לתת לה צ'אנס, כי זו לא השעה שהמקומיים אוכלים בה, ובאמת שהתחשק לנו דימסאם!

     

    ''

     

    נכנסנו. המסעדה נראית כמו מסעדה טייואנית אסלית עם שולחנות עגולים מרובי כסאות, הר של קערות דימסאם בכניסה, וויטרינה מלאה בסלטים קרים וטופו. זו היתה מסעדה בה מזמינים למרכז השולחן כמה מנות וכל הסועדים חולקים, כנהוג בתרבות הסינית (למסעדות מהסוג הזה קוראים בסינית "רה-צ'או" שמשמעו חם-מטוגן). התפריט היה באנגלית אז הצלחנו לבחור כמה מנות שאנחנו כבר מכירים. הזמנו קערת דימסאם, כמה סוגים של מרקים, אורז מטוגן ודג חמוץ מתוק.

     

    המרקים הגיעו ראשונים, מרק חמוץ-חריף (סוואן-לה-טאנג), מרק ביצה, ומרק תירס.

    המרק חמוץ חריף ("סוואנג-לה-טאנג") הוא מרק מאד נפוץ כאן ולמרות שהוא מכיל רכיבים לא סימפטיים במיוחד כמו דם של ברווז, במקומות הנכונים מדובר באחד המרקים הטעימים ביותר שאכלנו. לצערנו, במסעדה הזו המרק היה קצת מאכזב ובקע ממנו טעם עז של תבלין מקומי שאנחנו לא אוהבים (שזכה לכינוי "תבלין-איכס"). היה נדמה ששוב "נפלנו" בבחירת המסעדה.

    אחריו הגיע מרק ביצה עם חסה ועגבניה. ובסוף הגיע מרק תירס, שלמרבה ההפתעה לא נפוץ כמו שהיינו מצפים ממטבח סיני. בסך הכל המרקים היו טעימים אבל הסיבות שהובילו אותנו לכתוב על המסעדה הזו כאן הגיעו מיד אחריהם...

     

    ''

     

    הדימסאם, כיסוני בצק ממולאים ומאודים במילוי המסורתי של בשר וכרוב ונסגרו בקיפול ייחודי היו לחלוטין הדימסאם הכי טובים שאכלנו בטייוואן.  אחריהם הגיע האורז המטוגן ("צ'או-פאן") שהיה טעים מאד בזכות הטעם המעושן שהוא קיבל אודות לצורת בישול מיוחדת. מסתבר שבזמן ההקפצה כשהאורז באויר הוא נחרך באש, וזה מה שעשה את הטריק. הייתי חייב לראות איך הם עושים את זה.

    הדג חמוץ מתוק ("טאנג צו יו") היה רצועת פילה דג מטוגנות בציפוי פריך עם רוטב חמוץ מתקתק וחתיכות אננס היה פשוט מעולה. דבר נוסף שאנחנו דואגים להזמין כמעט בכל ארוחה במסעדות מהסגנון הזה היא מנה בשם "צ'ינג-צאי". מדובר בעלים ירוקים מוקפצים. יש מבחר גדול מאד של עלים ירוקים שהטייוואנים אוהבים לבשל, כשהנפוצים בהם הם עלי בטטה ותרד-מים. עלי בטטה... מי היה מאמין שאפשר לאכול את זה. והאמת שזה אחד הדברים הכי טעימים שיש פה.

     

    אח"כ עשינו סבב שני של הזמנה מהמנות שיותר אהבנו, כמקובל, והזמנו עוד ועוד מגשים של דימסאם עד שהרגשנו מלאים :) אה וכמובן, החשבון, 80 שקלים, ו7 אנשים יצאו שבעים...

     

    ''

     

    טייוואן שוכנת על אי קטן מדרום לסין. במדינה זו חיים 23 מליון תושבים והשפה המדוברת בה היא סינית. בעבר שלושת המילים Made In Taiwan היו שם נרדף למשהו זול ולא איכותי, אולם בשנים האחרונות כלכלת טייוואן עברה כמה שינויים והפכה לאחת החזקות בעולם. טייוואן אינה מוכרת במיוחד לישראלים אלא אם כן הם מתעסקים עם ASUS, HTC  או ייבוא סחלבים, קצת פספוס לכל השאר, לא?!

     

    אגב, בזמן שנעמי לומדת סינית אני מפתח את הסטארטפ שלי - לוח מודעות שכונתי מבוסס מיקום - postaround.me  - שמאפשר לכם לפרסם מודעות באיזור שלכם וכל האנשים בסביבה יוכלו לקרוא ולהגיב. מכירות, חיפוש שותפים, אירועים, השאלות וכמובן המלצות למסעדות הם רק חלק ממה שאפשר למצוא שם.

     

    בכדי לראות את הודעת ההמלצה, כולל כתובת - לחצו כאן

    בכדי לחבב את שמן ושמנת בספר הפנים - לחצו פה

    ובכדי לענות על שאלת סקר מסקרנת במיוחד - תיכנסו הנה

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/9/12 22:03:
      הייתי שמח לאכול במסעדה כזו.
      אין כמו להכיר את המקום באמצעות האוכל שלו.
        26/8/12 14:17:
      תודה על ההיכרות, כפי שאני מכיר את הבטן הרגישה שלי,הייתי הופך לצימחוני מוחלט בטיוואן
        12/8/12 14:36:
      מעניין, אני גם צריך למצוא אנשים שיתארחו אצלי :)

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין