זהו סירטו הראשון של מני יעיש כבמאי ותסריטאי, בהחלט סרט טוב ומפתיע, והוא בהחלט לא האחרון.הסרט מתאר חבורת צעירים מקומיים בת-ימים,שהתחזקו בדת,ולאט לאט מתחילים לאכוף את דרכם הברסלבית בחיי הסובבים אותם.

זה יכול להיות כל אחד שירעיד להם את הסעיף, בחורה שהולכת מעט חשופה לטעמם, צעירים רוסים שתויים ורעשנים, נוסעים ערבים ששומעים שירים בערבית בקול,מציירי גרפטי על הקירות,בקיצור כל מי שמעט שונה וסוטה מדרכם הברורה.וכשהסעיף זז,הידים אוחזות במקלות וחובטות את התורה באלימות קשה בכל סורר..

החבורה המאוחדת הזאת שכוללת 3 חברים טובים הקשורים בלב ובזרוע,שיחד מגובשים בגרעין ברסלבי,תחת ידיו של הרב שיודע לתקשר את מילותיו ללב כל אחד מהם, נתקלת יום אחד, בפילוג שנוצר עקב התאהבות אבי המנהיג של החבורה (רועי אסף) במירי בחורה מקסימה ומרדנית שעוברת לגור בשכונה.

אבי שרגיל ליישר כמעט כל אחד לדרך "האמת הברורה",  מוצא את עצמו מתחבט באיפה עוברת האמת שלו? ואיך מאלפים את "הסוררת" שמעיזה לעמוד על האמת שלה? איך מתיישבת האלימות שהוא וחבריו מפעילים עם הצדק שהוא כל כך שואף לשכון תחת כנפיו?

איך הכל מתיישב עם מעשי האל?

יש בסרט כמה קטעים עם ברכות ומסורת דתית, קטעים שלי הזכירו את הברכות של שבת וההבדלה מהבית והשכונה, לחלק מהצופים צרמו, והם נמלטו להם באמצע ההקרנה..ראו הוזהרתם.

המשחק של רוב השחקנים היה בינוני-טוב והם די התמזגו עם הדמויות השכונתיות עממיות , בלטו רותם זיסמן כהן  כמירי שהיא אגב בוגרת הסטודיו של יורם לוונשטיין כבחורה שבה מתאהב גיבורנו, חיים זינאתי כברסלב המרקד בצמתים, גל פרידמן כקובי החבר הטוב.

כמו כן השתתפו בסרט: המפיק מרק רוזבאום,מוריס כהן כעבריין,איציק גולן כיניב הצלע השלישית בחבורת החברים,חיים חובה כמוריס אביו של אבי,מני יעיש כן גם כשחקן..

סרט בהחלט מומלץ,לכו לראות.