"בל אמי" הוא רומן תקופתי. אבל זה שהעלילה מתרחשת ב1885, לא אומר שהיא לא יכלה

להתקיים בכל מקום וזמן אחר. אחרי הכל, סקס ותככנות תמיד היו ותמיד יהיו.

ובמקרה הזה, הסיפור מבוסס על הרומן של הסופר הידוע גי דה מופסאן (שרובינו מכירים מהסיפורים הקצרים שלו) ומדבר על בחור צעיר, חסר כל, שמוצא שהדרך הטובה ביותר להתקדמות היא דרך מיטתן של נשים נשואות, משועממות ובעיקר עשירות ומקושרות.

רוברט פטינסון הוא אליל נערות בזכות סדרת "דמדומים". כאן הוא בתפקיד בוגר, של ז'ורז' דורואה, חייל משוחרר וחסר כל, שמגיע לעיר החטאים פאריז ומחפש את דרכו.

לאחר שהוא פוגש חבר וותיק , הוא לומד את הכלל הכי חשוב "מי ששולט בעיר הזו אינם הגברים אלא נשותיהם". מצויד במידע הזה הוא מנצל את המראה היפה שלו, את עיני הכלבלב שהוא מרבה להציג, ואת מתק שפתיו, כדי לכבוש אישה אחר אישה ולנצל את היתרונות שהיא מביאה איתה (אחת כותבת עבורו מאמרים שהוא מפרסם ומקבל עליהם תשלום, אחת מעודדת את בעלה להעסיק אותו ושלישית נותנת לו מידע פנימי חשוב). הסרט מראה נקודה בעייתית – נשים לא יכולות להיות בעלות עמדה כלשהי, לא יכולות לפרסם  מאמרים בעיתון ( ולכן הנשים זקוקות לז'ורז' בדיוק כמו שהוא זקוק להן), לא יכולות לרשת רכוש ממישהו שעלול להכתים את שמן, ובעיקר – אם הן נואפות, המשטרה יכולה לתפוס אותן.

גברים כמובן יכולים לעשות כך חופשי.

מבחינת משחק- הנשים  - אומה תורמן, כריסטינה ריצ'י וקריסטין סקוט תומאס נותנות משחק מעולה, כל אחת בדרכה- האישה החזקה, האישה האוהבת והאישה הסמרטוטית, ודווקא פטינסון לעיתים לוקה בעודף מבטים מצועפים.

התלבושות והמוסיקה המלווה מרהיבים ויוצרים אווירה עשירה ומעניינת.

בסך הכל סרט כייפי.