עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';
    0

    מה שעולה בזול, עולה ביוקר!

    8 תגובות   יום שבת, 16/6/12, 13:28

    אני בעד הכינוי "גרופון" שמתאר כל שובר הנחה מאתרי הרכישות הקבוצתיות שממשיכים להצליח יפה מאוד. אמנם בעבר, כלומר, כשרק החלה ההיסטריה וגרופון היו בכלל "גרופר", חבר'ה ישראלים שייבאו רעיון מחו"ל והלך להם די בסדר ללא תחרות בשוק הישראלי, הייתי מוצאת את עצמי משקיעה רבות בחיפוש שוברים שווים ועושה מנוי לכל אתר רכישה קבוצתית חדש שהפציע (ואלו כידוע, צמחו בזה אחר זה כפטריות אחרי הגשם). אבל גם כיום אני מתבוננת מדי פעם, לראות אם יש שובר מעניין. בעוד בעבר הייתי קונה שובר ואז מחפשת פרטנרים לחלוק עמם את החוויה, כיום אני מחפשת שוברים לפי מפגשים חברתיים שאני מעוניינת לקיים.

    ומדוע כל ההקדמה המתישה הזו? ובכן, כי חשוב לי להבהיר שבסך הכל עניין השוברים לא רע בכלל. אנו מקבלים שירות בהנחה משמעותית, מכירים מקומות ומוצרים חדשים, לעתים נהנים ממקומות מוכרים שפתאום מחליטים להיות נדיבים ולהצטרף לחגיגה ובנוסף, אם רוכשים גרופונים באופן מבוקר, גם משלמים פחות.

    אני בעד שוברים, אבל... לאחרונה אני מוצאת את עצמי מתאכזבת פעם אחר פעם ממקומות חדשים שמציעים שוברי הנחה למצב בו אני מתחילה לתהות, האם עלי להרים גבה ולפסול מראש מקום חדש שנפתח ומנסה לקדם את עצמו באמצעות הנחות אטרקטיביות? האם עלי מראש למחוק אותו בקו אדום ולא לתת צ'אנס? לקחים חוזרים ונשנים מלמדים אותי כי קניית גרופון של מקום קיים אשר כבר הוכיח את עצמו היא קנייה כדאית ומשתלמת בעוד קניית גרופון למקום שנפתח לאחרונה או אינו מוכר יתר על המידה תיצור אכזבה ודאית ובדיעבד תהיה לא משתלמת בעליל שכן גם אם המחיר כדאי, הוא הופך שולי נוכח השירות הקלוקל ואיכות החומרים.

     

    והנה הגעתי לפואנטה, שני מקומות בהם סעדתי לאחרונה ושעשו לי רע על הנשמה.

     

     

    בר-מסעדה קאן- לכאן בהחלט לא אשוב!

    הראשון ואני ממש נבוכה לרשום זאת, הוא בר- מסעדה בשם "קאן" שעל נחלת בנימין. שובר מפתה ביותר הציע ארוחת בשרים זוגית ב-100 ₪ במקום 279 ₪. נכון, ההנחה של כמעט 65% הייתה מעט מחשידה, אך היות ומדובר בשילוש הקדוש מבחינתי בכל הנוגע למסעדות: בשר, קרבה פיזית לבית ומפגש עם אנשים אהובים, לא חשבתי פעמיים. זו הייתה הזדמנות מצוינת לאסוף את שלוש החברות הטובות ולתת צ'אנס לגרופון. בכל זאת, בפעם האחרונה שעשינו זאת, בבר-מסעדה המקסיקני "מסקל", השובר לא אכזב. אממה, בעוד על ה"מסקל" יכולתי כבר מראש לקרוא המלצות, מסעדת "קאן" היתה בגדר תעלומה. אין למסעדה אפילו אתר אינטרנט. המיקום שלה לוטה בערפל ובאופן כללי, לא היה לי מושג איך לא שמתי לב למסעדה שכל כך קרובה לביתי, ברחוב בו אני עוברת לפחות 4 פעמים בשבוע אם לא יותר, כשאני מתנחלת בטאפאס בר "הלה צ'אמפה" החביב.

    החשד אף הלך והתגבר כשניסיתי להזמין מקומות למסעדה. מספר טלפון סלולרי שרוב הזמן תפוס ובשאר הזמן כבוי. הייתי על סף לכתת רגלי ולמצוא את המסעדה פיזית וכך להזמין מקום, כשבשעה טובה ענו לי. הבחור בטלפון היה חביב, או יותר מדויק- חביב יתר על המידה, כולל ביטויים כמו "בכיף, נפנק אותך", "בכיף נשמה מה שתרצי". הוא ביקש ממני לסמס לו פרטי ההזמנה, בקשה די תמוהה, אבל זרמתי אתו "בכיף". כשהגענו הרביעייה הרעבה למסעדה, הבנתי איך לא קלטתי אותה לפני, על אף שהיא ממוקמת ממש בצמוד ללה צ'אמפה. הסיבה פשוטה- זוהי לא מסעדה טיפוסית. בשעות בהן עברתי על פניה, היא בכלל הייתה מועדון ריקודים באווירת בורדל קינקית שהכילה בכניסה כל מני טיפוסים שאינם בקבוצת החיברות שלי, בלשון מעודנת. אמנם בשעה בה הגענו הבנות לסעוד, האווירה במקום הייתה יותר רגועה, אבל אנחנו לא היינו רגועות בכלל. ראשית, על אף שהזמנתי שולחן, לא היה כלל שולחן שמור, והושיבו אותנו בשולחן על מדרגה גבוהה שגרם לי להיות הנחמדה שיושבת על הקצה וחוששת לחייה פן תמעד בבושת פנים. שנית, אווירת הבורדל עלתה לי בשלב מהיר מאוד על העצבים. לא בא לי שאורות ניאון יתחלפו לי מול הפרצוף בקצב מהיר כאשר אני סועדת ואורגן אורות זהו מונח שגם אם הוחלט שלא להשאיר אותו בשנות ה-90, אין סיבה שיצוץ לו בשיא אונו במסעדה. גם כשהערתי למלצרים שאשמח אם ניתן יהיה לכבות אותו שכן אני על סף התקף אפילפטי, נענתה בקשתי בעיניים ריקות והתעלמות מוחלטת. אני לא ארחיב בכלל על חברתי הסובלת מהפרעת קשב וריכוז, שריצוד האורות המרגיז גזל מאתנו את תשומת לבה.

    ולבסוף, מה שהרתיח אותי ביותר, היה העובדה כי התמורה שקיבלנו עבור השובר הייתה מעליבה. ארוחת "הבשרים" כללה בעיקר כנפי ונתחי עוף (או כמאמר חברתי בפרפרזה על משפט קאלט באחד ממליון תכניות הריאליטי: "לא סיפרו להם שעוף זה ציפור?"). השתייה הקלה אותה קיבלנו הגיעה בכוס, כלומר, ישירות מבקבוקי פלסטיק גדולים וזולים. הכמות נמוכה וכך גם טריות המשקה. התוספת המגוונת הייתה צ'יפס. נדייק לומר- צלחת צ'יפס אחת לכל הרביעייה ובנוסף, קיבלנו 2 צלחות סלט ירקות. וזהו. זו הארוחה היוקרתית שכביכול עולה כ-550 ₪ לארבעה סועדים. ההגזמה בתמחור השובר הייתה ברורה עוד בטרם קיבלנו את האוכל, אבל משנוכחנו להבין שזו הארוחה שנקבל, כבר ממש הזדעזענו. הארוחה הזו לא רק שלא שווה את מחירה "המקורי" אלא שגם בתמחור השובר, ערכו בעלי המקום הגזמה פרועה. כל אחת מאתנו, ב-50 ₪, הייתה יכולה לסעוד וליהנות יותר במקומות אחרים שמספקים חוויית אוכל זמין וזול, דוגמת ה"קינג ג'ורג'", "בר גוריון" או "השדרה 34". אם היינו רוצות לשבת במקום כזה, היינו פשוט הולכות לשם. מדי פעם, זה לחלוטין בסדר ליהנות מאוכל באיכות סבירה מינוס תמורת מחיר זול ביותר. שם גם לפחות השתייה הקלה מגיעה בבקבוק אישי, התוספות מגוונות יותר והמנות גדולות. החוצפה היא בהצגת המסעדה הנוכחית כמספקת אוכל ברמה גבוהה כאשר בפועל, הכמויות מגוחכות, מרכיבי ואיכות המוצרים לוקה בחוסר והאוכל צף בשמן עד כדי תחושת דז'ה וו עזה לאוכל בשירות הצבאי. דבר נוסף שחרה לנו ביותר היה השירות המזעזע. לא היה לי ברור מדוע לוקח למלצרית כמעט 30 דק' להביא לנו כוסות מסכנות של שתיה שהזמנו. הסברה שלי שהם ממתינים בסבלנות על מנת להגיש את השתייה יחד עם האוכל, הייתה כנראה אוטופית למדי שכן האוכל נזכר להצטרף רק בחלוף עוד כ-20 דק' וגם אז, ללא התוספת. רק אחרי רבע שעה העזתי להניח שייתכן כי שוב אכזב צוות המלצרים. כשקראתי למלצרית לדרוש בשלום הצ'יפס, היא עשתה פרצוף מופתע של "וואלה, מגיע להן גם צ'יפס" ורק אז הואיל בטובו הטבח להכין אותו עבורנו. מיותר לציין שאחד הדברים שהכי מקוממים אותי בארוחה שכזו הוא שמרכיבי המנה לא מגיעים יחדיו אלא בפאוזות מתישות שמוציאות את כל החשק וגורמות למרכיבי המנה שכבר מונחים על השולחן, להתקרר ולהיות פחות טעימים.

    הייתי יכולה להמשיך ולהרחיב על החרפה והכעס שהציפו אותנו בעודנו יושבות שם, אך נראה לי שבשלב זה הצלחתי להבהיר את הנקודה. ארבעתנו קמנו זועמות עוד בטרם סיימנו, משאירות את הטיפ המינימלי הנדרש ומסיימות את הערב ב"אספרסו בר" לקינוח והתאוששות.

     

     

    Break & Fast- איזה fast ואיזה נעליים...

    המקום השני שהוליך אותי שולל בשל סחרור הגרופונים הוא מקום חדש של ארוחות בוקר. המקום נקרא "Break & Fast" בקונספט ארוחות בוקר לאורך כל שעות היום. הרעיון של אכילת ארוחת בוקר במחיר משתלם בשעות בהן במקומות אחרים היא כבר לא מוגשת, קסם לי וזו היוותה הזדמנות מצוינת לפגוש בחברה טובה שרוב הזמן טובעת בעבודה ולימודים. כך נפגשנו לנו, בשעות הצהריים המאוחרות של יום שישי, שמחות ואופטימיות. למודת לקחים מביסטרו דוד המלך, עוד חרפת גרופונים שהשיב פניי ריקם כשלא דאגתי להזמין מקום, הפעם דאגתי להתקשר ולהזמין מקום במסעדה מהיום למחר, אך הודיעו לי שהכל מלא. התשובה הפתיעה אותי אך לא התווכחתי ומיד הזמנתי מקום שבועיים קדימה. בשל כך, כשהגעתי למסעדה, הופתעתי לגלות שהיא כמעט ריקה. ניחא. התיישבתי והמתנתי לחברתי ובינתיים ביקשתי תפריט. כשהיא הגיעה, קראתי למלצר. הוא סימן בראשו כי מיד ייגש לשרת אותנו, ואנו המתנו. בינתיים, הוא הגיש ארוחות לשני שולחנות, הכין קפה ללקוחות שולחן אחר וכשלקח הזמנה מלקוחות שהגיעו אחרינו, הבנתי שנשכחנו. שוב קראתי לו, והוא ביקש ממלצר אחר לגשת. המלצר אכן ניגש... לשולחן שלידינו. שוב המתנו. שוב ביקשנו שירות. 20 דק' של תחינות לשירות היו מביאות אותנו בוודאות לעזוב בזעם את המקום, אך ידינו היו כבולות שכן, כבר שילמנו מראש בקניית הגרופון, מה שנטל מאתנו את החירות לעזוב בהפגנתיות למקום נורמלי. בסופו של דבר, לקחו מאתנו הזמנה (לא טרחו להביא לנו תפריט נוסף). את המטבלים, הלחם והסלט קיבלנו יחסית די מהר אך פה נגמרה ההפתעה החיובית. הביצים שביקשנו פשוט התבוששו מלהגיע. מספר פעמים הסבנו את תשומת לבם של המלצרים עד שאחד מהם אמר כי פקששו את הביצים (כמה מסובך כבר להכין ביצי עין?) ומכינים מחדש. מצוין, רק שבינתיים, ב-40 דק' של המתנה, כבר סיימנו את הלחם, המטבלים והסלט. ארוחת הבוקר כבר נהרסה וכך גם מצב רוחי. אבל העדפתי לנשום עמוק ולהסתכל על הצד החיובי- העובדה שהארוחה כוללת גם קינוח זוגי יחד עם הקפה. האופציות היו עוגת גבינה עם פסיפלורה, עוגת ביסקוויטים או קרמשניט. הזמנו את עוגת הביסקוויטים והנחתי בוודאות כי הפעם, נקבל אותה במהירות שכן את העוגה לא צריך להכין במקום אלא רק לפרוס וודאי ירצו המלצרים לכפר על פאשלת הביצים. אכן קיבלנו במהירות את כוסות הקפה, אך העוגה- אין? מקץ 10 דק' של המתנה נימוסית וגמיעה איטית של הקפה סימנתי למלצר שאנו עדיין ממתינות. הוא הניד בראשו והבטיח כי מיד תצא העוגה. בחלוף 10 דק' נוספות בהן לא קרה כלום, קראתי למלצר ובזעם אמרתי לו שיהיה נחמד לפחות לטעום את העוגה עם השלוק האחרון של הקפה שכבר התקרר. המלצר הלך וחזר מיד עם עוגה. גבינה ופסיפלורה... עוד כמה דק' מייגעות עד לקבלת העוגה הנכונה ולי כבר לא טעים, אני סובלת ורוצה לעוף משם. המלצרים אפילו לא מתנצלים על כל הבלאגן ואין גם מנהל לקרוא לו על מנת להתלונן שכן המלצרים עצמם הם גם בעלי המקום. חבורה של חבר'ה צעירים שנראה כי אך חזרו מטיול שנטי בו החליטו, ברגע של סחי על אי בודד לפתוח איזו מסעדה עם שובם לישראל, ופה פחות או יותר הפסיקו לחשוב. נדמה כי כוונותיהם טובות בסך הכל, גם הקונספט חביב ומעניין, אך ניהול קלוקל וחוסר ארגון משווע הופכים את המקום כזה שספק אם יאריך ימים. ההנאה היחידה שהפקתי בזמן הישיבה במקום הייתה שיחת חולין עם זוג מאוכזב נוסף שישב שולחן לידינו, אשר הגיע גם הוא בעקבות שובר הנחה והתאכזב גם הוא מהשירות המזעזע. ערכנו מעין תחרות ידידותית של ספירת פאשלות הדדית של כל אחד מהמלצרים כמעין שיטה להפיג את זמן ההמתנה המייגע והזעם ההולך וגובר מחוויית שירות מהגרועות שחוויתי. המסקנה ביציאה מהמסעדה הייתה ברורה, אם חשקה נפשי בארוחת בוקר בשעה לא קונבנציונלית, עדיף לי להשקיע 50 ₪ יותר ולקפוץ לבנדיקט ברחוב המקביל.

     

    במידה ואתם עוברים רעבים בכתובות הבאות, על מנת שלא תעשו טעות וחלילה תכנסו לסעוד שם:

    קאן: נחלת בנימין 52

    Break & Fast: לילינבלום 18

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 1 מתוך 5

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/12 01:19:

      יש לי 10 קופונים,

      למסעדה "של עצמי".

      לצערי,

      לא יכול למסור את הכתובת...

      המקום מפוצץ, ומשאיר טעם של עוד.

      .

      שלכם באהבה - אילת השחר בעלת הנרות.

        17/6/12 09:34:
      חבריי המעירים כבר העירו את כל שהיה להעיר.. אכן, צריך לדייק בבחירה. אצלי בחבילה ממתינים כרגע 4 קופונים: יבנה-מונטיפיורי, טאפטס 1 העם - שתיהן מסעדות שאין בהן סיכוי ליפול - קוצ'ינה תמר שבה כבר סעדנו בעבר ונמליץ בכל פה, ומקום חדש אחד בלבד, bagnolet, שבדקנו וחקרנו ונראה לנו מעניין ושווה את הסיכון. אני נמנע מכל מה שממנו הזהירו אותך חברינו לקפה...
        17/6/12 01:43:

      צטט: אורן_אסיף 2012-06-16 14:44:15

      זו טעות לקנות קופונים למקומות שלא מכירים, זו טעות עוד יותר גדולה לקנות קופון למקומות שלא מכירים ואין שום מקור אינפורמציה רלוונטי לגביהם.

      לא היה לי ספק שקאן הוא מקום מחורבן, כמו עוד מספר מקומות שמפרסמים 5 קופונים במקביל. לקנות קופון למקומות כאלה זה אסור בתכלית האיסור.

      אני קונה קופונים רק למקומות שהתכוונתי ללכת אליהם בלי קשר, או מקומות שאני מכיר, או מקומות שקיבלתי המלצות לגביהם. החריג היחידי היה אולי ארוחת קופון במסעדת "יקינקו טנקה" שבהחלט הייתה מאכזבת

      מקווה שלא תחזירי שוב על הטעות :)

       

       

       

      נכון נכון, לחלוטין שכחתי גם את הכלל לפיו מקומות שמוכרים במקביל מספר קופונים הם אסורים בתכלית. ראה תגובתי ליאיר בעניין פילוסופיית השוברים. תכלס, אתה צודק בכל מילה.

      אני מבטיחה לעצמי שלא אהיה יותר חלשה ואדע לברור אותם קצת יותר באלגנטיות להבא, ובינתיים, תודה על האזהרה לגבי יקינקו טנקה, ראיתי שובר באחד האתרים ותהיתי אם כדאי. חסכת לי עוגמת נפש, כך שכבר היה שווה! 

        17/6/12 01:40:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-06-16 17:22:42

      לא הבנתי, בסוף הוא פינק אותך או לא פינק? לשון בחוץ

       

      תראי, נגעת פה בכמה נקודות אז אני "אפתח" ברשותך.

       

      אתמול במשך שעות ארוכות ניסיתי לסדר לעצמי בראש את נושא הקופונים תוך התייחסות לשני הצדדים - לקוחות ובעלי עסקים. בעיקר שאלתי את עצמי אם בסופו של דבר הצעת קופונים כבעל עסק זו עסקה טובה ויותר מכך, האם כבעל עסק שרק נפתח זה רעיון טוב להציע קופונים שיכול להביא לקוחות ולהכניס אותך לתודעה או למעשה מהלך שיביא לנפילה מהירה וכואבת ולאחריה סגירה.

       

      בכלליות, מסכים לחלוטין עם אורן - לא קונים קופון למקום חדש שאינו רשת ושלא ראיתי קודם בעין וסיקרן אותי.

       

      בכלל, ארוחות בשר בלי הגבלה במקומות לא מוכרים - מלכודת קופונים מוכרת. למען האמת גם במקומות מוכרים זו מלכודת (עם או בלי קופון). ראי ערך כל מסעדות השיפוד המסתובב שאתה יוצא מחלקן מאוכזב (יכול בשמחה להפנות אותך לכמה שרשורים שלי בנושא ממקרי עבר).

       

      תיאור ארוחת הבוקר שלך כמעט מועתק מהתיאור שלי שהתרחש בעבר במקום ששמו פרח מזכורינ שנפתח בדיוק באותו קונספט (בנדיקט לייק), החזיק כמה חודשים ואז נסגר לשיפוצים (לדעתי בזמן שהקופונים עדיין היו בתוקף) ולא חזר יותר. אשכרה אחד לאחד מה שהיה לי שם.

       

      פתאום שמתי לב ששמת תמונות עם עיניים חשופות - נעים מאד. את שונה מאיך שדמיינתי אותך. מעכשיו אני אהיה  יותר ממוקד במחשבות מגניב

       

       

       

       

      כן כן, אני בושה ונכלמת בכך שהולכתי שולל כאחרונת טירוניות השוברים, אבל כנראה שזה לחלוטין מגיע לי. נכון, גם במקומות מוכרים אנחנו יכולים להתאכזב אבל הסיכוי לכך קטן מאשר במקומות חדשים שלא שמענו עליהם לפני כן. מבחינתי, שוברים הם בהחלט דרך אפקטיבית לעלות מקום למודעות. אני חושבת שאם המקום מספיק טוב ומספק את הסחורה, אנשים ישובו אליו בעתיד. בעלי המקום צריכים להיות מספיק בטוחים בעצמם גם בהציעם דיל סופר משתלם. הביקור הראשון שלי בלה צ'אמפה היה בעקבות שובר ומאז זה פאב הבית. את המנוי במכון כושר עשיתי לאחר שרכשתי שובר במחיר מצחיק והתלהבתי מהחוגים שהמקום מציע. על המונטיפיורי שבע בכלל אני לא צריכה לדבר, כי כתבתי על זה בפירוט בשני בלוגים משבחים. כל אלו מקומות שלא הייתי מתוודעת אליהם לולא השוברים, אבל אני מודה שכבר עמדו עם רקורד וכן היה לאן לפנות אם הייתי מעוניינת לשמוע המלצות/ביקורות על הללו.

      הלקח שלי הוא לא לתת צ'אנס למקומות שזה עתה נפתחו, בעיקר לא אם החליטו לקפוץ ראש בלי גלגל הצלה לבריכת השוברים. יעברו את תקופת ההרצה, יצלחו אותה, יציעו שוברים בשנית- אולי אז. אבל בטח ובטח שלא אסכים יותר להיות שפן הנסיונות.

       

      תיאור ארוחת הבוקר הוא כמעט אחד לאחד גם תיאור ארוחת בוקר מזעזעת אחרת שהייתה לי לפני מספר חודשים. צר לי שהתיאורים דומים באופן מחשיד, ככה זה כנראה כשמקבלים שירות גרוע, יוצאת ביקורת עם הרבה זעם ורטינות. 

       

       

      כשהפפראצי לא מסתכלים, אני מרשה לעצמי להסיר את המשקפיים מגניב

       

       

        17/6/12 01:27:
      לעניין הטיפ, מבחינתי, 10% הוא בגדר מאסט אלא אם אירע אירוע חריג בקיצוניותו. זה loose-loose situation, מצד אחד, אם לא אשאיר טיפ ארגיש לא נעים ומצד שני, בהשאירי את הטיפ הנדרש, אין מנוס מלכעוס על עצמי בדיעבד שהייתי כזו נחמדה...
        16/6/12 18:51:

      שאלת תם : במיקרה כפי שתארת, מה פתאום טיפ ?!

      ומה זה בכלל טיפ מינמאלי נידרש ?

      זה שכתוב על חשבונית "לא כולל שירות" לא מחייב איש .

      עבור דמי שירות צריך...לעבוד , כלומר להיות ראוי לדמי שירות.

      עבור שירות רע, אין תוספת תשלום.. שבעל הבית ישלם.

      ואם לא כך פני הדברים, אנחנו הצרכנים אשמים !

       

        16/6/12 17:22:

      לא הבנתי, בסוף הוא פינק אותך או לא פינק? לשון בחוץ

       

      תראי, נגעת פה בכמה נקודות אז אני "אפתח" ברשותך.

       

      אתמול במשך שעות ארוכות ניסיתי לסדר לעצמי בראש את נושא הקופונים תוך התייחסות לשני הצדדים - לקוחות ובעלי עסקים. בעיקר שאלתי את עצמי אם בסופו של דבר הצעת קופונים כבעל עסק זו עסקה טובה ויותר מכך, האם כבעל עסק שרק נפתח זה רעיון טוב להציע קופונים שיכול להביא לקוחות ולהכניס אותך לתודעה או למעשה מהלך שיביא לנפילה מהירה וכואבת ולאחריה סגירה.

       

      בכלליות, מסכים לחלוטין עם אורן - לא קונים קופון למקום חדש שאינו רשת ושלא ראיתי קודם בעין וסיקרן אותי.

       

      בכלל, ארוחות בשר בלי הגבלה במקומות לא מוכרים - מלכודת קופונים מוכרת. למען האמת גם במקומות מוכרים זו מלכודת (עם או בלי קופון). ראי ערך כל מסעדות השיפוד המסתובב שאתה יוצא מחלקן מאוכזב (יכול בשמחה להפנות אותך לכמה שרשורים שלי בנושא ממקרי עבר).

       

      תיאור ארוחת הבוקר שלך כמעט מועתק מהתיאור שלי שהתרחש בעבר במקום ששמו פרח מזכורינ שנפתח בדיוק באותו קונספט (בנדיקט לייק), החזיק כמה חודשים ואז נסגר לשיפוצים (לדעתי בזמן שהקופונים עדיין היו בתוקף) ולא חזר יותר. אשכרה אחד לאחד מה שהיה לי שם.

       

      פתאום שמתי לב ששמת תמונות עם עיניים חשופות - נעים מאד. את שונה מאיך שדמיינתי אותך. מעכשיו אני אהיה  יותר ממוקד במחשבות מגניב

        16/6/12 14:44:

      זו טעות לקנות קופונים למקומות שלא מכירים, זו טעות עוד יותר גדולה לקנות קופון למקומות שלא מכירים ואין שום מקור אינפורמציה רלוונטי לגביהם.

      לא היה לי ספק שקאן הוא מקום מחורבן, כמו עוד מספר מקומות שמפרסמים 5 קופונים במקביל. לקנות קופון למקומות כאלה זה אסור בתכלית האיסור.

      אני קונה קופונים רק למקומות שהתכוונתי ללכת אליהם בלי קשר, או מקומות שאני מכיר, או מקומות שקיבלתי המלצות לגביהם. החריג היחידי היה אולי ארוחת קופון במסעדת "יקינקו טנקה" שבהחלט הייתה מאכזבת

      מקווה שלא תחזירי שוב על הטעות :)