עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    קירות צדדיים מתארים מציאות מנוכרת שלצעירים בגילאי העשרים פלוס

    8 תגובות   יום שבת, 9/6/12, 12:59

    ככל שאתה מגיע יותר רחוק אתה מתקשה להגיע קרוב. בטח מישהו כבר אמר את זה לפני אבל זה בדיוק הסיכום שלי של הסרט הקשה הזה. הוא לא סרט קל בעיני למרות שהוא בהחלט מצחיק ויש בו חומרים של סרט קליל. הוא מראה קשה לתוצאה של מאפייני העולם המודרני החודר ומשפיע על נפש האדם. בין הנושאים שהסרט מתייחס אליהם-אופן הבנייה של ערים גדולות , המיקום של המרפסות, האינטנסיביות, העדר האסטתיקה, הקור האנושי, חיים לבד, ריבוי המסכים, חוסר קשר קרוב עם משפחה מורחבת, יחסים מזדמנים, שימוש במחשב למענה לצרכים רגשיים וחברתיים, חשיבות העבודה בחייו של אדם, העדר חשיבות של ערכים כל זה מוביל לכך ש...

     

    כדי להרגיש ביטחון, צריך לישון ליד הקיר כי אין מארגן פנימי לכאוס. בעיני זה הסיפור כולו. הקירות הם צדדיים כי רק הם יכולים להכיל את הכאוס הפנימי. אין שקט, אין חמלה.

     

     הסרט עשה לעצמו חיים קלים ושוב הגיע למסקנה שאינטימיות ואהבה הם הפתרון לתחלואי החברה ואני שואלת האם תמיד אהבה לבן זוג תהייה התשובה היחידה בסרטים מסוג זה? אם כבר הציגו מצב והעמיקו את הטיעונים הפילוסופיים אז למה לחפש רחוק מחוץ לאדם מדוע לא לעזור לו למצוא את הפיגומים הפנימיים לחוסן? סרט עצוב ומעורר שאלות.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/12 07:09:

      צטט: עמנב 2012-06-14 00:37:50

      נשמע מעניין, איילת. כל טוב, עמוס.

       

      [תודה

        16/6/12 07:09:

      צטט: ashorer 2012-06-12 17:46:18

      הפגמים של זמננו הוא הזמן. הכל מהר, לחטוף. אוכל מהיר, נסיעה מהירה, טיסה. תקשורת מהירה ובכל זאת הזמן אינו מספיק. פעם הכל היה איטי, היה זמן להכל...גם למשפחה, לחברים...

       

       

      לא רק המהירות גם הניכור

        16/6/12 07:08:

      צטט: Shimon Rosenberg 2012-06-15 14:05:58

      אמנם סוקרנתי
      אך לפי מרבית הביקורות שקראתי ניתן להגדיר את הסרט כבינוני
      בעוד כחודש וחצי אני צפוי לראות את בואנוס איירס דרך משקפי האישיים.

      ואחרי זה נראה. אולי 

       

       

      נכון הוא סרט לא הכי זורם. ושוב תלוי מה אתה מחפש בסרט.

        16/6/12 07:08:

      צטט: דיוטימה 2012-06-10 11:13:57

      למה לחפש רחוק מחוץ לאדם מדוע לא לעזור לו למצוא את הפיגומים הפנימיים לחוסן?

      שאלה מצוינת, בלי כל קשר לסרט.

      הרי החיים הקונקרטיים אינם אגדה, שבה הם "חיים באושר ועושר [ואולי האושר נגזר מן העושר...?] עד עצם היום הזה" - שטויות!

      וכי אין תחושת בדידות גם בזוגיות?

      מלכתחילה ובסופו של דבר, האדם הוא יצור בודד, בשל ייחודו כיצור בעל תודעה. עם כל כמה שיצור לעצמו מעגלי השתיכות, אין באלה למנוע או לחסוך ממנו את הבדידות האופיינית לאינדיבידום.

      אז כמובן שראוי מאוד להכיר בעובדת יסוד זו ולהפנות אנרגיה תבונית לאיזון רגשי-רוחני ולא לאשליה שמישהו שם בחוץ יענה על כל צרכינו למיניהם

       

      ...ואני מכירה אנשים לפי מבעם...

      מצאתי את פנייך, איילת, טובות ומשקפות חמלה רבה :-)

       

      מסכימה איתך

       

        15/6/12 14:05:

      אמנם סוקרנתי
      אך לפי מרבית הביקורות שקראתי ניתן להגדיר את הסרט כבינוני
      בעוד כחודש וחצי אני צפוי לראות את בואנוס איירס דרך משקפי האישיים.

      ואחרי זה נראה. אולי 

        14/6/12 00:37:
      נשמע מעניין, איילת. כל טוב, עמוס.
        12/6/12 17:46:
      הפגמים של זמננו הוא הזמן. הכל מהר, לחטוף. אוכל מהיר, נסיעה מהירה, טיסה. תקשורת מהירה ובכל זאת הזמן אינו מספיק. פעם הכל היה איטי, היה זמן להכל...גם למשפחה, לחברים...
        10/6/12 11:13:

      למה לחפש רחוק מחוץ לאדם מדוע לא לעזור לו למצוא את הפיגומים הפנימיים לחוסן?

      שאלה מצוינת, בלי כל קשר לסרט.

      הרי החיים הקונקרטיים אינם אגדה, שבה הם "חיים באושר ועושר [ואולי האושר נגזר מן העושר...?] עד עצם היום הזה" - שטויות!

      וכי אין תחושת בדידות גם בזוגיות?

      מלכתחילה ובסופו של דבר, האדם הוא יצור בודד, בשל ייחודו כיצור בעל תודעה. עם כל כמה שיצור לעצמו מעגלי השתיכות, אין באלה למנוע או לחסוך ממנו את הבדידות האופיינית לאינדיבידום.

      אז כמובן שראוי מאוד להכיר בעובדת יסוד זו ולהפנות אנרגיה תבונית לאיזון רגשי-רוחני ולא לאשליה שמישהו שם בחוץ יענה על כל צרכינו למיניהם

       

      ...ואני מכירה אנשים לפי מבעם...

      מצאתי את פנייך, איילת, טובות ומשקפות חמלה רבה :-)