עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';
    0

    סרט ללא בושה

    8 תגובות   יום חמישי, 12/4/12, 10:21

    שתי דקות לתוך הסרט ואנו כבר זוכות לחזות באיבר מינו המפואר של מייקל פאסבנדר. להגיד שהופתעתי תהיה איוולת וצביעות גמורה בהתחשב בעובדה שידעתי מראש שבסרט הזה אחד הדברים המדוברים הוא העירום המלא של שני גיבוריו, הרווק המצליח והמיוסר (פאסבנדר) ואחותו האבודה (קארי מאליגן). זו גם הסיבה העיקרית לתגובה הנלהבת שלי כשהעכבר הציעו לסרט כרטיסים.

    היות ותקופת ההוללות שהגדרתי לעצמי לא משיגה את האפקט המיוחל, לא היה לי איכפת לצפות בסרט שמעביר ביקורת בכלל לא סמויה, על הבריחה שלנו לתוך התמכרות, גם כשעל פניו הכל נראה סופר דופר יופי טופי. כשמדובר בהתמכרות לסקס ועוד עם שחקן כזה חתיך שלא שם זין על הזין ומספק נוף פרונטלי עוצר נשימה, בכלל נדמה היה לי שפני לערב טוב וללילה מצוין.

    ידעתי גם בדיוק איזו חברה אני אקח אתי, זו שאתה השיחות על העניינים החשובים באמת מתנהלות בקלילות ובלי עכבות והבטחתי לה צילומים עוצרי נשימה וגוד טיים לשתינו. היא הסכימה בשמחה ושתינו ציפינו לערב נעים וקולח של הנאה צרופה מהמוצג על מסך הקולנוע.

    אעפס, בסוף הסרט היא אמרה שני דברים שלא יכולתי שלא להזדהות אתם. אחד היה: "אני לא יודעת. זה היה פורנוגרפי מדי מכדי לגעת בנפש וקשה מדי מכדי להיות מחרמן". השני היה: "בהצלחה שתהיה לך עם הביקורת".

    העירום הוא לא העיקר בסרט. הוא כלי (מפואר). והכלי הזה הולך ויוצא מפרופורציות ככל שעלילת הסרט מתקדמת והדמויות מוצאות את עצמן בכאוס שמתחולל במחול הרסני. מעירום נעים, אגבי, רגיל, הוא הופך לעירום קשה, לא נוח ואפילו דוחה, שעה שהדמויות עסוקות בלהרוס את חייהן.

    על פניו, לפחות בכל מה שנוגע לדמות הראשית, לא ברור בכלל על מה ולמה. בחור מוצלח, גר בדירה יפה, נראה מדהים ומצליח להפיל כל אישה מבלי להתאמץ, גורם להן לחוות אורגזמה לעתים רק במבט חודר. מדוע בחור כזה מוצא עצמו רץ לאונן בשירותים במשרד, מזמין נערות ליווי לביתו וצופה בפורנו קשה במחשב של העבודה עד מצב שזה נשלח לתיקון בגלל וירוסים קטלניים?! 

    הקושי שלו להביע רגש והבריחה לסקס חייתי כל אימת שהוא בכלל ניצב בפני סיטואציה בה ימצא עצמו פגיע, מכעיס ומעורר הזדהות בה בעת. בפעמים היחידות שהוא נאלץ להתמודד עם  נשים שהוא אוהב או שיש סיכוי שיאהב, הוא מתכנס בתוך עצמו. כשאחותו שרה בפאב באופן נוגע ללב את "New York- New York", הדמעות זולגות מעיניו אך כשהיא מתיישבת לידו, הוא נאלם. כשהוא מתחיל לפתח רגשות לבחורה אתה הוא יוצא ונדמה כי ישנו פוטנציאל לקשר מונוגמי קונבנציונלי, הוא לא מסוגל לתפקד מינית ובמקום להתמודד עם הבעיה, הוא מאפשר לה בקלות לעזוב ומסתפק בתחליפים פיזיים נטולי רגש. בסופו של דבר, זה מאוד נוח. מאוד מאוד מאוד נוח לא ללכת לשם, למקום הזה שבו אנו מרגישים. כי כשאנחנו מרגישים, אנחנו גם מבקשים שירגישו. אנו מפתחים תלות רגשית שיכולה להיות מסוכנת. כי הצד השני של להיות נאהב, הוא הצד המפחיד אשר מציג את האפשרות שנפגע, שנתאכזב, שיגידו לנו בריש גלי שאנחנו לא נאהבים בחזרה. גיבורנו מפחד פחד מוות להיות דומה לאחותו, שבשיחת טלפון עם אהוב נכזב מספקת סצנה תיאטרלית אה-לה הלנה של שייקספיר ב"חלום ליל קיץ" המתרפסת בפני דמיטריוס. כך, מבטיחה האחות לאותו בחור עלום כי היא מוכנה לוותר על הכל ובעיקר על עצמה, ולו בשל הסיכוי הקטן להיות נאהבת. היא נותנת מגופה, הנכס היקר ביותר שלה ובקלות יתרה כי זו הדרך שהיא מכירה לזכות בחום אנושי ואחיה שונא אותה על כך ולא מהסס לבקר אותה על התנהגותה, הדומה מאוד להתנהגותן של נשים כה רבות שעוברות במיטתו. בעוד הסקס עבורה הוא כלי להשגת האהבה הנכספת, הוא משמש עבור האח ככלי להימנעות מאותה אהבה.

    הבריחה של כל אחד מעצמו מתועדת בצורה עוצרת נשימה. ניכר כי במאי הסרט, סטיב מקווין, השקיע מחשבה עמוקה בכל סצנה, בין אם היא כוללת עירום ובין אם לאו, שמטרתה להעביר ביקורת ולא להרפות. הן הריצה חסרת המעצורים של פאסבנדר בלונג - שוט (אחת מהסצנות עוצרות הנשימה שיצא לי לראות) והן לפיתת הפטמות של הזונות אתן הוא שוכב, מעוצבת בצורה שגורמת לקושי אמיתי לנשום סדיר. אי הנוחות והלחץ הנלווים לאווירה השוררת בסצנות, מבצעים וידוא הריגה סופי באפשרות הקלושה שאולי נצליח ליהנות ממה שאנו חוזים בו על המסך. בדיקת הגבולות המסוכנת של הגיבורים גורמת לי למצוא את עצמי בוהה חצי במסך חצי ברצפה, חוששת מפני מה שעוד עלול להגיע.

    איזה חרמנית ואיזה נעליים, אני ממש לא יוצאת מהסרט הזה לקרוע את הפאבים התל אביביים. אפילו שכחתי, רחמנא ליצלן, מהזין המפואר של פאסבנדר, שהפך לכלי נבוב ואכזרי ככל שהסרט התקדם. אני יוצאת בתחושה קשה שיש פה משהו ואני עוד לא יודעת לשים עליו את האצבע, אבל כנראה שהבריחה מהרגש לתוך אבדון חושי ורגשי, אין בה בכדי להציל אותנו או למנוע מאתנו ליפול לפיר של טרור עצמי. נהפוך הוא, היא שתדחוף אותנו לשם הרבה יותר מהר.

    "אני חושבת שהגיע הזמן לדייט אמיתי", אני אומרת לחברתי, זו שאך לפני כמה ימים עוד שמעה אותי משננת את המנטרה שלא מתאים לי עכשיו שום דבר רציני כי אני לא בנויה להתאהבות ורגש, יש לי יותר מדי על הראש. משהו בפניו החבולות של הגיבור מסמן לי שכדאי לי להפסיק לבנות מחסומים, כי סופם שיתמוטטו עלי, בדומה לתקרת חדרי שנפלה לפני כמה ימים ברעש גדול ובמזל לא תפסה אותי באותה עת בחדר (אבל זה כבר סיפור אחר...).

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אחרי שמתגברים על הרתיעה הראשונית, אפשר להתחיל לחשוב על הדמות עצמה, ומה ההתמודדות שלה.
        13/4/12 17:15:

      צטט: עמית ועמית 2012-04-13 15:42:41

      אם יורשה לי להביא תובנה - ויורשה לי צוחק אז יש תקופה בחיי גבר, כל גבר, שהגוף שלו הוא לא יותר ממכונת נשימה לכלי שלו. הגיבור שלנו לא מפתח מודעות לזה במהלך כל הסרט, ולכן אני מאמין שהוא תקע גם את ההיא מהרכבת בסצינת הסיום האחרונה.

      אחלה ביקורת ! תודה.

       

       

      נו שויין, ואני דווקא מקווה להאמין שהוא כן השיג איזו תובנה והגוף הרצוץ שלו הפך, בעיקר בעקבות אותה סצינת סיום מעיקה וכואבת, ליותר ממכונת נשימה עבור הכלי שלו. ולא בכדי, לטעמי לפחות, חוזרת היפיופה הנשואה מסצינת הפתיחה גם לסצינת הסיום, כשהפעם הגיבור אפילו לא טורח להישיר אליה מבט תאוותני לא כל שכן לרדוף אחרי המשגל הנכסף. 

      תודה!

        13/4/12 15:42:

      אם יורשה לי להביא תובנה - ויורשה לי צוחק אז יש תקופה בחיי גבר, כל גבר, שהגוף שלו הוא לא יותר ממכונת נשימה לכלי שלו. הגיבור שלנו לא מפתח מודעות לזה במהלך כל הסרט, ולכן אני מאמין שהוא תקע גם את ההיא מהרכבת בסצינת הסיום האחרונה.

      אחלה ביקורת ! תודה.

        13/4/12 13:28:
      התמודדת יפה עם הביקורת...
        12/4/12 23:41:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-04-12 11:43:54

      העירום הוא לא העיקר בסרט. הוא כלי...

       

       

      הערתך נלקחה לתשומת לבי קריצה 

      (מוזמן לשוב ולעיין במשפט)

        12/4/12 15:04:
      אחלה ביקורת
        12/4/12 14:06:
      יפה. ביקורת מעניינת.
        12/4/12 11:43:
      העירום הוא לא העיקר בסרט. הוא כלי...