עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';
    0

    כשרעבים הכול מותר?

    13 תגובות   יום שבת, 31/3/12, 14:10

    לפני שלוש שנים החלטתי להפסיק עם הריאליטי, ככה, בבת אחת. גיליתי שזה מבזבז לי את הזמן, זול, מניפולטיבי בצורה מגעילה ומזויף. היה לי ברור ששום דבר טוב לא ייצא לי מזה וסגרתי את הברז.

    הסרט המעולה "משחקי הרעב" הזכיר לי שוב כמה ההחלטה שעשיתי הייתה חכמה. הוא בכלל מבוסס על ספר, הסרט, אבל אף אחד לא יכול להגיד שהספר עצמו לא שואב השראה חזקה מעולם הריאליטי שנדמה כי היה קיים מאז ומעולם ובוודאות עוד הרבה לפני שג'ואן קולינס, מחברת סדרת הספרים, עברה מכתיבת חומרים לטלוויזיה לכתיבת ספרים.

    אז מה הסיפור של משחקי הרעב? עלילת הבסיס לא מסובכת. עולם פוסט אפוקליפטי בו ארה"ב שאחרי החורבן הופכת לפאנם ובה 12 מחוזות שעל כולם חולשת ביד רמה, הקפיטול, שזו העיר הראשית. בעוד תושבי המחוזות חיים בדוחק ובעוני ונדמה שמדובר בתקופת הציידים-לקטים, בקפיטול חיים בעושר ובצבעוניות מופרזים ומזעזעים בראוותנותם. בעונת האביב מתקיים משחק רצחני אותו יזם הקפיטול במחאה על נסיון המחוזות להתמרד. מכל מחוז נבחרים נער ונערה ונשלחים לזירה בה ימצאו את שאר יריביהם ובסך הכל- 24 במספר. או אז ייאלצו להלחם אחד נגד השני למוות. במשחק יכול להיות שורד אחד בלבד, רק שבמקום לקחת את המיליון, הוא מרוויח את חייו.

    קטניס אוורדין (ג'ניפר לורנס המצוינת שתגדל להיות אחת משחקניות האיכות הטובות של הוליווד) היא צעירה יפהפיה שמפרנסת בציד לא חוקי את אמה ואחותה הקטנה. יש לה ידיד חתיך (ליאם המסוורת') שמהווה פרטנר לציד ביערות ובסך הכל ניתן לומר שהיא שמחה בחלקה ולא מבקשת לעצמה יותר ממה שיש. אביה מת שנים לפני מהתפוצצות מכרה פחם והיא זו שנותרה בגדר המבוגר האחראי לאחר שאמה לא הצליחה לתפקד. כעת, כמה נורא, בהגרלה של המשחק ה-74, עולה בגורל כנגד כל הסיכויים, אחותה של קטניס, שברור שאין לה שום סיכוי. קטניס מיד מתנדבת להחליף אותה. הנער שנבחר הוא פיטה מלארק (ג'וש האצ'רסטון) שמסתבר מאוהב בסתר בקטניס היפה כבר שנים או לפחות טוען כך, כדי להשיג את חיבת הספונסרים (שכן, אין כמו רומן נכזב שיגרום להתערבות ההפקה).

    השניים נלקחים ברכבת הפתעות מהירה לקפיטול, שם יפגשו ויילחמו עד חורמה בשאר מתמודדי הריאליטי. עוד לפני, מתרחש המפגש עם המנטור השיכור שלהם, איימיץ' אברנתי (וודי הארלסון) שזכה בעבר בעצמו בתחרות האומללה וכעת אמור לסייע להם לחשוף שיניים לבנות כל העת במאבק להישרדותם. כמו כן, הם זוכים בתענוג המפוקפק של ליווי צמוד של תושבת הקפיטול, אפי טרינקט (אליזבת בנקס) בעלת פני הדג הוורודות, שאשכרה משוכנעת שמשחק המוות האכזרי הוא אחד הדברים היותר מוצלחים שיש לעולם להציע.

    גם להם יש וילה של "האח הגדול" עם הופעות ססגוניות באולפן של "כוכב נולד" ואני מאמינה גם הממכר החדש- "דה ווייס" וגם הם יוצאים לזירה קשה מנשוא ונאלצים להתמודד בתנאי טבע קשים וללא האמצעים המתאימים, לחלוטין "הישרדות האיים הקריביים" או כל אי אחר על הגלובוס שם המחסור פוטוגני והמתמודדים השורדים נלקחו מקטלוג אופנה של בגדי ים.

    גם פה, כמו בכל ריאליטי, יש סיפורי סינדרלה שנועדו לקרוע את לב הצופים, לגרום להם להזיל דמעה ובעיקר להביא את המזומנים הגדולים מנותני החסויות. חלק מהסיפורים מעוותים, מומצאים או מופרזים אך מצליחים להשיג את המטרות שציינתי. גם כאן יש התערבות בולטת של ההפקה, לטובת הפייבוריטים שמביאים את הרייטינג, שינויים תכופים בכללי המשחק ושינוי משך הזמן שיועד מראש לטובת המשחקים. גם כאן כורתים בריתות ואז שוברים אותן וכורתים חדשות. גם כאן יש חדר עורכים גדול שבעצם אחראים על כל האשליה שמועברת בלייב לציבור וגם כאן סולידריות של כל מחוז עם המתמודדים שלו וזעם גדול עד כדי מרידה כשמשהו רע קורה (אז במקום לטעון שרימו בסמסים, פשוט שורפים את בניין העירייה המקומי).

    ממש ריאליטי לכל דבר. רק שבריאליטי הזה, המתמודדים מתים. בכל פעם שעוד מתמודד נופל, נשמעת יריית תותח ולאוויר עולה תמונת דיוקן של החלל, לשנייה ורבע של דומיית יום זיכרון מפוברקת. המתמודדים לא רק מתים, הם הורגים אחד את השני. כביכול, מאוד שונה מהריאליטי שאנחנו מכירים. אך המחשבה המזעזעת היא- במה בעצם שונה? אני לא אלך למקום ההוא של מתמודדי ריאליטי שהתאבדו, לא מדובר בתופעה נפוצה וגם לא הוכח שהריאליטי היווה את הסיבה העיקרית לכך. אבל כן ישנו רצח של העצמי, של האדם שאני לעומת האדם שרואים על המסך, פרי בריאתו של עורך חסר רחמים, עד כדי אמונה חזקה שהדמות הבדיונית הזו, היא היא האמיתית. לא תמוה אפילו שהמתמודד בעצמו כבר משוכנע עד אין קץ שהוא אכן כזה. נישאים על 15 דק' התהילה (חלקם יותר אם מדגמנים קמפיין תחתונים/ביטוח/ציפרלקס/הולכים לעוד ריאליטי) ובסוף נופלים חזרה לתהום הנשייה.

    עולם אכזר עולמנו, לפחות במשחקי הרעב אין צביעות. נשיא הקפיטול, סיימון קאוול מבוגר, מראש לא מסתיר את תיעובו כלפי המתמודדים. אין תור מטורף של מתמודדים פוטנציאליים ביום המיונים ואף אחד לא רוצה לעלות לנבחרת הסופית או לזכות בגלגל הצלה. כולם מודים שזה חרא, שהם שונאים את זה ומעדיפים להמשיך לחיות. כשגייל מציע לקטניס בתחילת הסרט לעשות הכל כדי לבטל את התחרות הנוראית הזו והיא אומרת שזה לא יצלח, הוא אופטימי ואומר- כל מה שצריך זה שאנשים יפסיקו לראות את זה. כשהוא אומר את זה, אני הופכת קצת פחות אופטימית. אני בחרתי להפסיק, אבל עדיין נאלצת לפגוש את חבריי בימים ספציפיים בלבד במהלך השבוע כי בימים אחרים יש כוכב נולד/דה ווייס/האח הגדול או כל שטות ממכרת אחרת.

    אגב, הסרט מעט ארוך לטעמי, שעתיים וחצי. אבל הצפייה בו מרתקת, מיני מחקר אנתרפולוגי שנבנה אט אט מול עינינו. לא על שבט נידח באפריקה אלא אנשים שסביר כי נתקלנו בהם, לפחות על המסך, ואולי אף במציאות, מבעד לפאייטים ולתספורות המעוצבות. המסרים שבו נוקבים וחד משמעיים והוא לא מהסס לשלוח חיצי ביקורת, כמעט באותה מיומנות ששייכת לקטניס, ביכולתה לקלוע בחץ וקשת.

     

    *לא להאמין שלני קרביץ משחק בסרט. לא קלטתי את זה בכלל עד שקראתי בכתוביות הסיום שזה הוא. סינה הסטייליסט הצנוע שמסתפק בבגדים פשוטים ולא ראוותניים יורקי אש כמו האנשים אותם הוא מלביש, הוא כל כך אנטיתזה לדמות הצבעונית של קרביץ במציאות, שאין דרך אחרת לכנות את המהלך חוץ מ"גאוני"!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      סרט חזק.
        7/4/12 18:38:
      התחלתי לקרוא אתמול בערב את הספר וסיימתי היום בבוקר.מסוג הספרים שקוראים את הספר הסרט רץ בראש.לפי הביקורת לא אתאכזב מהסרט וזה כבר טוב.
        5/4/12 19:16:
      השתגעת?? מרעיבה?! אני אוכלת אותם!
        4/4/12 18:41:
      די לפרסום הסמוי! את בטח גם מרעיבה ילדים בסתר!
        4/4/12 18:14:
      אכן, עשיתי יד אחת עם היוצרים. עלית עלי.
        4/4/12 07:13:
      ככל שהרעיון לסרט הזוי ודימיוני. כך יוצריו נחשבים לגאונים . ופוסט ביקורת כביכול כשלך רק עושה עבורם את העבודה, כשהמטרה המוצנעת בכישרון היא פרסומת. פרסומת ושוב פרסומת .והכל באיצטלה של ביקורת. שלא באה אלא לעורר עינין וממילא לגרום להגדלת כמות הצופים בו.
        3/4/12 19:23:
      אני חייבת להודות שמאז שראיתי את הסרט, שמעתי הרבה על "הנרדף". בהחלט מסקרן. זה כמו "המופע של טרומן" שנחשב בזמנו לרעיון קיצוני והיום לא מתקרב בקיצוניותו למה שאנו נאלצים לראות (או בוחרים שלא) על מסך הטלוויזיה...
        3/4/12 02:36:

      לפני 25 יצא הסרט "הנרדף" בכיכובו של מושל קליפורניה לעתיד. 

      http://www.imdb.com/title/tt0093894/

       

      אז זה נחשב מד"ב-פעולה-טראש למדי.

      היום, סרט לא שונה בהרבה, כבר מתכתב עם המציאות כמעט אחד לאחד. 

       

      כנראה שהרומאים ידעו מה הם עושים עם הלחם והשעשועים שלהם.

        2/4/12 18:14:
      אחחח החיים הם תוכנית ריאליטי אחת גדולה, לא? והסרט משחקי הרעב הוא תופעה = $$$$$$$
        2/4/12 01:27:
      תודה לך
        1/4/12 19:37:

      צטט: גדגדים 2012-04-01 19:21:23

      תודה על הביקורת האיכותית, מזכיר לי את הראליטי מתקופת הרומאים משחקי חיים ומוות בין עבדים,חיות,וגלאדיטורים.ממש שום דבר לא השתנה, רק שעדיין לא הורגים בראליטי של ימינו..

       

       

      עדיין לא קריצה

        1/4/12 19:21:
      תודה על הביקורת האיכותית, מזכיר לי את הראליטי מתקופת הרומאים משחקי חיים ומוות בין עבדים,חיות,וגלאדיטורים.ממש שום דבר לא השתנה, רק שעדיין לא הורגים בראליטי של ימינו..
        31/3/12 19:54:
      אחלא ביקורת. וגם אני מחרים את הריאליטי. והצלחתי גם להנחיל את ההבנה לבנות. או ככה אני חושב, אלא אם הן מתגנבות מהמיטה כשאני ישן לצפות בקצת זבל...