עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    BARND NEW DAY

    בירבור חיים אמיתיים ובדיוניים בעירבוביה

    0

    סרט: אשת הברזל – אנושי ורך בסגנון בריטי

    5 תגובות   יום שלישי, 6/3/12, 10:12

    ''

    סצינת הפתיחה מתרחשת בימינו, כשליידי מרגרט הזקנה יוצאת לחנות לקנות חלב כאחד האדם, ואף אחד לא מזהה אותה. היא אשה קטנה, זקנה ורגילה שנדהמת ממחיר החלב הגבוה. לרוב היא לא פוגשת מציאות כי בחייה העכשויים היא ספונה בביתה וסביבה מאבטחים שמתרעמים על יציאתה בפשטות לרחוב.

    בבית היא מוקפת בחפציו של בעלה המנוח אותם היא רוצה לארוז ולמסור לצדקה. אך כשבתה קרול (אוליביה קולמן) מגיעה לעזור לה היא גם מביאה לה ספרים לחתימה. בחולמנות של הזיקנה היא בטעות חותמת בשם נעוריה – מרגרט רוברטס, ואז מתחילים הפלשבקים מתקופות שונות. מרגרט הצעירה (אלכסנדה רואצ') גדלה בשנות ה-50, כנערה פובינציונלית ממעמד הביניים, והושפעה רבות מאביה החנווני העצמאי גם בדעותיו והיה חבר מועצת העיר. היא נזכרת גם איך פגשה את בעלה דניס תאצ'ר, איש עסקים צעיר ומצליח (הארי לויד), שאהב את עצמאותה וחשיבתה ודעותיה החריפות. נשואיה איתו הביאו לה בטחון ומעמד, ונולדו להם תאומים.

    ''

     

     

    "אשת הברזל" היא ליידי מרגרט ת'אצר (מריל סטריפ) שהיתה ראש ממשלת בריטניה למעלה מ-10 שנים, והטביעה חותמה בנחישות נוקשה אצל הבריטים (יש אומרים שסגנון ביבי מזכיר אותה).

    בתקופתה היו מליוני מובטלים ומיתון קשה, גם בגלל מדיניותה להקטנת מעורבות המדינה בכלכלה, הפרטה המונית ומלחמות בועדי עובדים חזקים.

    ''

    היא גם שלחה את הצי הבריטי למלחמה באיי פוקלנד בקרבת ארגנטינה הרחוקה, ולמרות המתים, מלחמות מוצלחות תמיד מעלות את המורל והגאווה הלאומית, גם בבריטניה. בקדנציה השלישית הפופלריות שלה דעכה והתנהגותה הקשוחה ציירה אותה כחסרת אכפתיות ורבים קמו עליה מבית ומבחוץ עד שנאלצה לפרוש. במקומה עלה ג'ון מייג'ור האפרורי.

    לכן היא דמות מאוד מפורסמת ושנויה במחלוקת. אבל, הסרט בכלל לא מנתח, מעריך או מתמקד בתקופתה הפוליטית, רק מציין אנקדוטות, ובעיקר בוחר להפגיש אותנו איתה בערוב ימיה; אלמנה מתבודדת שבריאות רופפת ויכולתה השכלית לקויה.

    כל דבר בסרט וכל הדמויות מוצגות דרך זכרונות סובייקטיביים דהויים שלה, שצצים בכל שעות היממה. הסרט לא נשכני אלא רך ומרגש על אשה גדולה שהצליחה בעולם של גברים.

    ''

    בהווה המטושטש שלה היא מסתובבת בבית חסרת מנוחה ודרוכה בתחושה שעוקבים אחריה כל הזמן.... כשאף אחד לא רואה היא משוחחת עם דניס בעלה המת (ג'ים ברודבנט) שניחן בהומור ובהגיון ישר ובריא. רוחו גם "רודפת" אותה וגם משמשת לה חברה בבדידותה הגדולה. כך מצליחים הבמאי פילידה לויד והתסריטאי אבי מורגן, להאניש את דמות אשת הברזל האטומה....כלומר אם יש עוד אזרחים ותיקים בבריטניה שעוד כועסים על קשיחותה בזמן שלטונה, כעסם יתמוסס נוכח האנושיות הפשוטה והמתועתעת של ערוב הימים.

     

    ''

    בביקור תקופתי אצל הרופא הליידי הזקנה כמו מפליאה להסביר (כביכול) את הערכים והמרכיבים של דמותה הנוקשה/המעשית/הדורסנית/הביקורתית/הצלולה. היא אומרת לרופא ששואל איך היא מרגישה "...מה אני "מוכרחה" להרגיש ? אנשים לא חושבים יותר, הם מרגישים. אחת הבעיות המרכזיות של העידן שלנו, שאנחנו נשלטים ע"י אנשים שאכפת להם מרגשות יותר מאשר ממחשבות ורעיונות. תשאל מה אני חושבת, לא מה אני מרגישה. אבי נהג לצטט (מישהו בשם Frank Outlaw שהיה גם בעניני סופר-מרקטים): "הזהר במחשבותיך שמא תהפוכנה למילים, הזהר במילותיך שמא תהפוכנה למעשים, הזהר במעשיך שמא יהפכו להרגלים, הזהר בהרגליך שמא יהפכו לאופייך, הזהר באופייך שמא יהפוך לגורלך". אנחנו הופכים למה שאנחנו חושבים.....". והסרט באמת מספר על מה היא חושבת, כאן ועכשיו.


    ''

    מריל סטריפ המשובחת ביותר, משכנעת מאוד גם בדמותה של הליידי הזקנה והמבולבלת וגם בדמותה של רה"מ החזקה של שנות ה-80, גם בעזרת איפור מרשים אבל בעיקר בזכות היכולת של מריל סטריפ להבלע ולהזדהות לגמרי עם הדמויות שהיא משחקת.

     

    טוב אני ישראלי, אז היה חסר לי קצת חום ויצרים...אני מניח שכשיעשו אצלינו סרט על מי מבין הכוכבים שלנו, ודאי יעדיפו לטגן לו את הלבלב...

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/3/12 10:19:
      יופי של ביקורת... עשית לי חשק לצפות בסרט:-)

      הי עמית,

      היכולת לחרוג מנקודת המבט הטרוויאלית ולהתבונן ברוך ובאמפתיה גם על אשת הברזל נוגעת ללב.

       

        6/3/12 22:48:
      נהניתי מהסרט בדיוק מהדברים שציינת. סרט משובח במשחק מופלא של שחקנית נדירה.
        6/3/12 19:34:
      תודה על ביקורת מהנה ומשובחת. אצל הבריטים, החום והיצרים קיימים בהחלט, אך מתחת למעטה הקרירות והאיפוק הנדרשים.(כישראלית ממוצא בריטי..)
        6/3/12 17:55:
      ביקורת משובחת ויפהפיה , כתבת עמית, אהבתי את נקודת המוצא.. דרך מה שכינית "זכרונות סובייקטיביים דהויים שלה..." וכן את המבט המסכם /מכליל.. שה"סרט לא נשכני אלא רך ומרגש" עלתה לי אסוציאציה לסרט הנפלא: "בילי אליוט" , שמתאר את המציאות בתק' תאצ'ר מנק' מבט של הפועל/הכורה הפשוט.. אז.. שמיים זרועי כוכבים לך.. וחג שמח!