ב"אלתרנתיב" כבר חגגתי יום הולדת בעבר, בכתובת הישנה שלהם, ליד כיכר המדינה. (http://cafe.mouse.co.il/review/1014552/).  זה היה ב2009. שלוש שנים חלפו מאז ושבנו ל"אלתרנתיב" בעיקר כי חיפשנו מסעדה כשרה, חלבית ונחמדה באזור המרכז, ורצוי עם חניה. הדרישות האלו הובילו אותנו כאמור לחזור ל"אלתרנטיב" , הפעם בכתובתה החדשה ברחוב דובנוב. גם הפעם היו הוראות לחניה, הפעם קלות יותר "פנו לרחוב לאונרדו דה וינצ'י, ראו מצד ימין חניון שכתוב עליו "למנויים בלבד", יש שם מספר טלפון, התקשרו לשומר והוא יפתח לכם". בדיוק בזמן שהגענו לשם השער היה פתוח והשומר קיבל את פנינו בלי שהיינו צריכים להתקשר. החניה צמודה לכניסה למסעדה ואנו פנינו לתוכה. הזמן היה – מוצאי שבת, שעה שבע וחצי בערב. המסעדה רק נפתחה ועדיין היתה ריקה. כשהתקשרתי להזמין מקומות (ארבעה ימים לפני הזמן) אמרו לי שטוב עשיתי מכיוון שמוצאי שבת הוא זמן עמוס, ואכן, בסביבות תשע בערב, כבר זרמו עוד ועוד סועדים והמסעדה התמלאה לגמרי. מכיוון שזו מסעדה כשרה, כל הקהל למעט אנחנו, היה קהל של מגבעות וכיסויי ראש.

היינו שישה והזמנו מגוון של מנות, חלקן מתפריט המנות הראשונות, חלקן מתפריט העיקריות:

"טוסט גבינה צהובה ועגבניה" – 41 שקלים עבור הבן, שענה לשאלה "איך זה?" בתשובה "טוסט!", שני מרקים (כל אחד ב29 שקלים, שהגיעו ללא לחם שיש להזמין בנפרד) – "מרק פטריות וגריסים" ומרק שני שבהתחלה הוצג על ידי המלצרית כ"מרק עדשים" אבל הגיע כמרק שעועית עם ירקות, וזכה להתנצלות של "התבלבלנו בשם של המרק ובמרכיביו, אם תרצה נוכל להביא לך את הפטריות במקום". קצת ביאס את הבחור שרצה עדשים והתאכזב. מרק השעועית נאכל בכל זאת וזכה לתואר "עשיר".

(בתמונה למעלה - טוסט גבינה ועגבניות)

מנה נוספת שהזמינה המאטריכלית של הערב היתה "ניוקי עם בצל מטוגן, חמאה ועשבי תיבול"- ב49 שקלים. היא ביקשה "בלי עשבי תיבול". ממה שטעמתי מהמנה הרגשתי קצת "בצקיות" והמון המון המון המון בצל מטוגן. (בתמונה למטה)

אני בחרתי לעצמי מתוך תפריט העיקריות "סלט בורגול- בורגול, גבינה צפתית 5%, נענע, חסות, עלים ירוקים, עשבי תיבול, חמוציות, צנובר קלוי, בווינגרט רימונים" – 48 שקלים. גם הסלטים מגיעים בלי לחם וניתן להוסיף ג'בטה (לבנה או חומה) עם חמאה, ב6 שקלים נוספים. הוספתי. הגיע סלט גדול ונדיב, עם המון גבינה, וביחד עם הג'בטה הוא יצר ארוחה מלאה, כך ששבעתי והותרתי (נשארה בערך שליש מנה וביקשתי שיארזו לי) ומזל שלא הזמנתי גם מנה ראשונה לפני כן. (בתמונה למטה)

עוד הוזמנה בשולחן צלחת של "פנה מקמח מלא" שבאה עם פטריות ופרמז'ן ב45 שקלים וזו שהזמינה אותה אמרה שיש שם "כל מה שאני אוהבת".

גם פיצה הוזמנה, "פיצה עם עגבניות" – 42 שקלים לפיצה ועוד 2 שקלים לעגבניות. לדעתי היא היתה קצת שרופה בשוליים ובתחתית, בסך הכל פיצה.

(בתמונה למעלה - פיצה בתוספת עגבניות)

עם הפיצה הוזמן בקבוק בירה "לף" ב25 שקלים, שהגיע כמו בפעם הקודמת עם כוסית מלאה במנצ'יז.

זמן הקינוחים הגיע וכמה מהם הוזמנו:

"פאי תפוחים עם גלידה וקצפת" ב39 שקלים. המילוי מבחינתי היה סוג של ריבה יותר מאשר תפוחים. חסר לי הקרנץ' שיש בתפוח שלא בושל או נאפה עד מוות , וגם המתיקות היתה עודפת. הקצפת היתה טעימה וגם גלידת הווניל ליד היתה בסדר (למרות שהיתה ווניל רגיל ונדוש ולא נניח ווניל צרפתי).

"קרם ברולה" ב35 שקלים, אחרי ששברתי את הציפוי הקרמלי המתפצח, גיליתי קרם קצת "בייצתי" כלומר עם טעם לוואי של ביצים נאות. הקינוח האחרון והמוצלח ביותר מבין כל הקינוחים היה "בלינצס גבינה וצימוקים" שהגיע גם הוא עם אותה קצפת ועם אותה גלידה, ב39 שקלים. הבלינצס היו דקיקים וטעימים והטעמים השתלבו היטב.

(בתמונות למטה- פאי תפוחים וקרם הברולה)

אם נסכם, למסעדה יתרונות רבים – מיקום מעולה, קהל יעד נרחב (שומרי כשרות וגם מי שלא אכפת לו שהמסעדה כשרה וסתם מחפש משהו חלבי), חניה צמודה חינמית ומבחר גדול של מנות במחירים ממוצעים. יש מנות טובות יותר, יש פחות ויש סטנדרטיות-עד-מפוהקות.

(בתמונה למטה- בלינצס גבינה וצימוקים)

ציון כללי שלי – 3.5 , והיות ו"דה מרקר" לא מאפשר חצאי ציונים, אעגל ל4.

אתר המסעדה- http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=5375 (יש גם קופונים בכל מני אתרים כמו "רסט" עם הנחות.