עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    "שמן ושמנת" מתאפקים - ביקור במזללה

    13 תגובות   יום ראשון, 15/1/12, 22:08

    לצפייה באלבומי תמונות ולהמשיך לעקוב אחרינו,

    חבבו אותנו בספר הפנים

    ''

    כשאתה כותב ספר, אתה צריך לשבץ בו "יהלומים". בין גילוי העלילה לקורא לבין ניסיון לרגש אותו ולגרום לו להזדהות עם הדמויות, אתה צריך לשלב כמה משפטים מיוחדים. אם לצטט מישהו שנתן לי כמה טיפים לכתיבה "אתה צריך משפט שאחרי שיקראו אותם, הקורא יחשוב – ואוו. זה סופר מגניב, הייתי רוצה לשבת איתו לשתות בירה". במסעדות הסיפור די דומה. בין סטייק בנאלי לקרם ברולה, אתה צריך להוציא מנה שתגרום לסועד לחשוב – "ואוו. בא לי לחזור לפה".

    יש כמובן דרכים אחרות – להוריד במחיר, להתמחות בסוג אוכל מסוים (מקסיקני, פלאפל, סושי), או להוציא מנה שעשויה פשוט טוב (כמו הסטייקים ב"מקום של בשר"). אתה יכול להתבסס על אווירה מגניבה ("מחניודה" וכל החקיינים הלא מוצלחים שבאו אחריה) או על גימיק כלשהו ("קוביות", "קערות"), אבל לא בטוח שזה יחזיק.

    ''


    כשקבענו לצאת למזללה, ציפינו למנות כאלה. ידענו שלא מדובר במסעדת שף, אבל קיווינו למנות שיפתיעו אותנו, היישר ממוחו של שף כל כך מדובר כמו מאיר אדוני (השף של "כתית"). המקום עצמו מעט יותר מעונב ממה שציפינו, עם אווירה יותר מסעדתית, ופחות שמחה מהטרנדים של 2011. אבל תפריט מגוון וקערת בוטנים קלויים על השולחן, כבר שימחו אותנו.

    היינו ארבעה שלא באנו לחגוג כלום, חוץ מאת החיים הטובים. הזמנו בקבוק יין וכמה מנות. אין חלוקה למנות ראשונות ועיקריות בתפריט של המזללה, אלא מספר סגמנטים שממוספרים לפי הסדר אותו מאיר אדוני תכנן שהם ייצאו ללקוח. הזמנו ירקות שוק חתוכים עם גבינה, קובנה שעגבניות ופלפל חריף לצידה,מוח עגל מטוגן עם בצקניות טריפוליטאיות ברוטב עגבניות ועריסה ו"סטייק אנד אגס" עם תפוחי אדמה.

    הקובנה, עליה קראנו הרבה שבחים הגיעה קטנה מהמצופה, והרבה פחות טעימה. היא לא הייתה רעה, אבל לא אוורירית כמו שקיווינו ולא בטעם שיפתיע אותנו. בצק, לא מעבר. העגבניות והפלפל החריף השלימו את המנה באופן הולם.

    ''


    ירקות השוק היו ממש בדיחה על חשבוננו. לא ציפינו להפתעות וחידושים, אלא פשוט לכמה ירקות מובחרים. כאלה מהשוק, לא מהמקרר בסופר. כשאתה מזמין סלט עגבניות בהרברט סמואל, לדוגמא, אתה יודע שאלו יהיו עגבניות מעולות – בשלות במידה, מלאות טעם. כשאנחנו הולכים למזנון של אייל שני, אנחנו יודעים שהמחיר לא יהיה זול עבור פיתה, אבל אנחנו יודעים שחומרי הגלם יהיו טעימים. פלטת הירקות של המזללה הייתה מאוד לא מגוונת, והירקות שנבחרו פשוט לא היו מספיק טובים. הגבינה הייתה טעימה, אגב.

    ניסינו את מנת המוח, ואני ממש מתקשה פה לא להשחיל איזה בדיחה על שכל. כי לא מגיע לה (וגם זה קצת נדוש) אין לנו בעיה עם מנות אותנטיות דווקא ציפינו למנה עם גוון כזה מעניין, וזאת אכן הייתה המנה הטובה ביותר שאכלנו שם. אבל המנה, על שלל הבטחותיה, לא הצליחה להלהיב. הבצקניות היו טעימות ומלאות שמן, מה שעלול להרתיע חלק מהסועדים. המוח היה לא רע, למרות שגילינו שהמרקם של מוח רך לנו מדי. הבעיה הייתה טמונה ברוטב. הוא היה טעים, אבל לא החזיק איזה קסם או סוד גדול שיפתיע אותנו. שנרצה לחזור למקום רק בשביל המנה הזאת.

    ה"סטייק אנד אגס" הצטרף למצעד המאכזבים. קודם כל, כשכתוב בתפריט סטייק, אתה מצפה לקבל נתח שלם ולא המבורגר. אנחנו קיבלנו סוג של קציצה. הבשר היה לא רע, אבל תפוחי האדמה היבשים די קלקלו את השמחה. לא היה איזה רוטב שיסחף את המנה להיות שמחה ומפתיעה ובסופו של דבר נשארנו עם קציצה ותפוחי אדמה יבשים. ארוחת צהריים שגרתית למדי.

    מיואשים, החלטנו לא להזמין עוד מנה, אפילו שלא ממש שבענו. רק התלבטנו אם לנסות קינוח אחד או לא. קצת רעב, קצת סקרנות, קצת חשק למתוק... ונשברנו. הזמנו פבלובת חבושים שהייתה בספיישלים של אותו יום. ואוו. היא הייתה טובה. היא הייתה כל מה שציפינו ממנו במסעדה הזאת ויותר. מרנג בביצוע מקצועי וחבושים שמשדרגים את המנה ומייחדים אותה משאר הפבלובות שניסינו עד כה. פירות טריים הצטרפו לחגיגה. מעולה!

    ''


    לסיכום, נשארנו עם מסעדה שלא נחזור אליה. אוכל טעים, אבל לא מצליח להתרומם מעבר. הניסיונות לחדשנות לא עברו לטעמן של המנות. ואף ביצוע לא הצטיין, חוץ מזה של הפבלובה. חבל.

    בשתי מילים: שמנת חמוצה 5%

    שיהיה לכם בתאבון,

    שמן ושמנת

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 2 מתוך 5

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/1/12 21:23:
      לפחות הקינוח עבד :-)
      חבל.. מקום עם פוטנציאל.
        17/1/12 03:05:
      ואיך בסוף הייתה הארוחה? :)
        17/1/12 00:38:
      חבר קרוב הזמין פעם מקומות ב- le grand vefour, ושאל איך לדעתי תהיה הארוחה (סדר גודל של 300 יורו לראש). עניתי - מאכזבת. בעולם המושגים שלי אפשר רק להתאכזב כשמשלמים כל כך הרבה על אוכל. אבל אני פולניה
        16/1/12 17:46:
      כגודל הציםיות לפעמים גודל האכזבה להתאכזב מהקובנה הנפלאה שלהם, נראה לי מוגזם מה שכן ממה שאני שומע מאנשים התחמחור גבוה מעט למקום שכביכול צריך להיות יותר " עממי" אבל לא חבל שיצא ככה.
        16/1/12 15:14:
      מה שיאיר אמר! ואני מסכים איתכם שביחס למחיר ניתן לצפות ליותר... בסופו של דבר, זה אחד הדברים שכתבתי במסגרת הביקורת שלי על המקום שאולי פיספסתם בשל היותכם בחו"ל :)
        16/1/12 14:11:

      שמן ושמנת, זה ברור לחלוטין. סתם שאלתי שאלה פילוסופית לגבי משהו שאורן כתב, בלי לרמוז חלילה על העדר שיקול דעת נאות מבחינתך קריצה

        16/1/12 14:07:
      הבהרה חברים - הציון הנמוך לא נובע רק מרף הציפיות בעקבות הביקורות ששמענו על המקום. התמחור הגבוה "מבטיח" אוכל איכותי ויותר מסתם "טעים". ייתכן ואם המחירים היו זולים יותר, לא היינו מתאכזבים כך.
        16/1/12 14:03:

      לדעתי יש לזה מקום, השאלה היא מה הסיבה שהגעת עם ציפיות גבוהות... כשאתה בא למסעדה של שף ידוע ומוערך, אתה מצפה ליותר מכל מסעדה אחרת.
      אם סתם הגעת עם ציפיות גבוהות כי שמעת מחבר שהמסעדה מעולה, אבל היא לא הייתה לטעמך, זה לא יהיה הוגן להתייחס לציפייה "המזוייפת" שנוצרה לך.
      (לדוגמא, קובוש כתב המון דברים טובים על קפה 48, אבל אם וכאשר אני אלך למסעדה הזו, אני אלך לשם ללא ציפיות מיוחדות מראש, כי אני לא שמעתי על השף או מכיר את היכולות שלו).
      לעיתים ההתייחסות לחוסר עמידה בציפיות (או לחילופין, התעלות על ציפיות נמוכות לצורך העניין) נעשית שלא במודע ותגרום לך לראות את שאר האספקטים של המסעדה באור יותר שלילי או יותר חיובי.
      לדעתי צריך לשאוף להתייחס לכל פרמטר בנפרד, לא לתת לשירות גרוע להשפיע על דעתך בנוגע לטיב האוכל וכו'.

      הרי בשורה התחתונה, מה זה לתת ציון נמוך יותר רק כי ציפית ליותר והתאכזבת? זה כמו לצפות שהסטייק שאתה משלם עליו במסעדה 40 שקל יותר במסעדה אחרת, יהיה יותר טוב ולהתאכזב כשלא.

        16/1/12 12:45:

      אורן, סוגיה מעניינת. האם הוגן לתת ציון נמוך יותר רק כי ציפית ליותר והתאכזבת?

        16/1/12 12:39:
      איזה באסה....
        16/1/12 12:27:

      אני גם חושב שמדובר על מסעדת שף לכל דבר.
      איך לא לקחתם את השוק אווז? לפחות הייתם נהנים ממשהו :)
      בסופו של דבר, הרבה מהמנות לא מלהיבות ולא משאירות רושם מיוחד, הציון שנתתם - 2 כוכבים מוכיח שמאוד התאכזבתם, אני יכול להבין, גם אני ציפיתי ליותר מהמקום

        15/1/12 22:45:

      סליחה? למה המזללה היא לא מסעדת שף? הסנני

      מדובר במסעדה בה מאיר אדוני נמצא רוב הזמן ומלהטט מאחורי הסירים. דווקא בכתית מונה שף חד - יונתן דנון
      זו היום המסעדה בה אדוני מוגדר כשף ונותן את האמירה האישית שלו למנות שיוצאות מהמטבח. מיותר לציין שהוא תופס את אחד משלושת השפים המובילים בארץ*. בקיצור, היא באבואה בואה מסעדת שף.
      מבאס לשמוע שלא יצאתם מבסוטים אש ואפילו לא מבסוטים פושר.
      אולי הבעיה היא שלא שלחתם צ'ייסר לאדוני כפי המקובל באופנת השנה האחרונה
      אפילו הקובנה, שהפכה למנה המזוהה עם המקום (קצת מעליב שהמסעדה שלך מזוהה עם מנת לחם ממוצע תימני, שהיא קצת כמו שאמרתם - קמח עם חמאה וסוכר. אפילו בנאפיס לא היו קושרים לזה כל כך הרבה כתרים.

       

      * אני לא זוכר על איזה עורך דין מסופר הסיפור הבא, אולי שפטל? בכל אופן היה דיון פלילי קשה והוא עמד וחקר איזה פושע כבד שעות ועשה לו את המוות ותפס אותו על ימין ועל שמאל בחוסר עקביות ובקיצור בסוף שבר אותו על דוכן העדים וגרם לו להודות. אחרי זה העבריין חייך ואמר לאותו עורך דין - תאמין לי, לא סתם אומרים שאתה אחד משלושת עורכי הדין הכי טובים בארץ. עורך הדין ענה לו בלי להתבלבל: "אני לא ממש רואה עוד 2 פה" או משהו בסגנון שמרמז שהוא אפילו קצת נעלב מהרעיון שהוא לא מס' 1 בארץ

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין