עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';
    0

    מעדיפה את רוקפור על פני ROCKFOUR

    3 תגובות   יום ראשון, 8/1/12, 14:54

    הופעה של רוקפור, שבת בערב. הזדמנות מעולה לחנוך את המסלול מדירתי החדשה לאוזן בר (הליכה ממוצעת של 10 דקות). הזדמנות מצוינת אף יותר לצפות בלהקה אהובה וישנה ועל הדרך לספוג הפוגה משבוע סוער של ראיונות קדחתניים ועבודה זמנית מתישה בסתמיותה.

    לעולם לא אצליח להבין מדוע לא משנה מתי אגיע, אם בזמן, אם באיחור, תמיד אמתין בתור במדרגות הפתלתלות לאולם ההופעות באוזן בר. מעין צוואר בקבוק מעיק שמעורר בי תפילה חרישית לפגוש כבר במוכרת הכרטיסים (לי תמיד יוצא לפגוש בבחורה) שתטביע בי חותמת של שייכות ותשלח אותי אל תוך האולם האפלולי. הפעם, לשמחתי, לא הייתי צריכה לרכוש כרטיסים שכן אלו ניתנו באדיבות הקפה.

    דווקא רוקפור היא מסוג הלהקות שאני יותר משמחה לרכוש להופעתן כרטיס במחיר מלא. זה לא תמיד היה כך, בעיקר עקב בורותי המחרידה במוסיקה ישראלית משובחת, בקדנציה הקודמת שלי בתל אביב, בתור פעורה בת 22. את החשיפה למוסיקה הנפלאה ובעיקר לאלבום המופת "האיש שראה הכל", זכיתי לקבל מאחד האקסים. בתחילה השאיל לי דיסק של ניק דרייק וכשראה שאני מתמוגגת, הסכים להשאיל את "האיש שראה הכל". ככה התחיל הרומן שלי עם רוקפור ונמשך, גם כשהרומן ההוא הסתיים והדיסק נותר אצלי, מתנת פרידה שניכסתי לעצמי בלי לשאול שאלות מיותרות. המוסיקה של רוקפור המשיכה אתי גם לאהבה הגדולה הבאה שלי (מסתבר שאני יודעת לבחור אותם עם טעם מוסיקלי מצוין). כשחברי הלהקה החליטו לצאת בסיבוב הופעות מחודש לאלבום המופת (האיש...) לרגל 15 שנים לצאתו, אנחנו היינו שם בשורה הראשונה. החוויה הייתה כל כך עוצמתית ששחזרנו אותה במלואה גם בהופעה הבאה שלהם בתל אביב.

    ההגדרה למופת

    ''

    רוקפור היו שירים של בוקר שבת בדרך לחוף געש, של אמבטיה חמה בחורף גשום ושל התחפרות בשמיכה כשרע וכשטוב. לא פלא שהחשש המרכזי בדרכי להופעה אמש היה שמא חלילה אתקל באחד מהאקסים. אבל החדר החשוך שהפך את הקהל לצלליות חסרות פנים, סייע לי במהרה לפלוט אנחת רווחה ולהתרכז במה שבאמת חשוב, המוסיקה.

    הנה עוד אחד של צמרמורות

    ''

    אז הנה, אחרי פתיח ארוך ויש שיגידו, מייגע, הגעתי לשלב הביקורת על ההופעה, ממנו אני מנסה כבר כמה דקות להתחמק. בעיקר משום שהפעם, לא יודעת, משהו שם לא פעל. אני לא יכולה להאשים זאת בכך שכבר לא מדובר באותו רוקפור בלי אלי לולאי כי אני ספציפית מעולם לא הייתי בהופעה שלהם בהרכב הקודם. הלהקה הבטיחה מופע חשמלי וקיימה, אך לעתים מעט יגעתי מהאלתורים האינסטרומנטליים שהתמשכו עד בלי די. בדרך כלל, צפיה באיסר (טננבאום) מכה בתופים במרץ ובכשרון מובילה אצלי לכמעט אקסטזה, הפעם זה עבר לי ליד. לא יודעת, ככל הנראה הבעיה אצלי, אבל משום מה, חברי הלהקה נראו לי מעט עייפים. אולי יש להאשים את הסאונד, שעשה חסד עם כלי הנגינה אבל פגע כמעט באופן אבסולוטי ביכולת להבין מה הם שרים. אולי יש להאשים בכלל את הרחבה האוזן ברית, שבאופן כללי פחות חביבה עלי מאולמי הופעות אחרים. משהו שם מרגיש דחוק להתפרצות אמיתית. עם זאת, אני זוכרת הופעות אחרות באותו מקום ממש שכן הצליחו להקפיץ ולהעיר למרות התנאים הפחות אופטימליים. הפעם, נדמה היה שגם הקהל כבוי. לא היו קפיצות היסטריות, אנשים הנידו ראשם בנימוס, משהו שם לא עבד. לזה אפשר לייחס גם את העובדה שהלהקה בחרה בהרבה מאוד שירים מהתקופה שלה באנגלית, ברובם לא מוכרים כך שספרתי בדוחק אולי ארבעה שירים יותר מוכרים, שהצליחו להעיר מעט את הקהל ואותי. אפשר להגיד שההבטחה למופע הכולל "שירים מכל האלבומים" לא התממשה במלואה. היו קצת מ"האיש שראה הכל", אף פחות מ"העולם המופלא" וזהו. פה התחילה והסתיימה העברית. אולי פשוט לא הייתי במצב רוח לאנגלית, בטח כשהסאונד לא עושה חסד עם השירה.  

    הבטחתם מכל האלבומים! לא היה בהופעה וחבל...

    ''

    שיר הנושא המעולה מהאלבום האחרון, דווקא כן הושר בהופעה

    ''

    את סוף ההופעה, רחמנא ליצלן, העברתי ישובה על כסא בלאונג' בצד הבמה, שהיה כמעט ריק לחלוטין. לשבת בהופעה של רוקפור, בשלב ההדרן, בלא הדחף לקום ולרקוד, חתם לי סופית את האבחנה שמשהו פה לא עובד.

     

    הבחור שהגיע אתי להופעה ופחות מכיר אותם, סיכם את הערב במשפט " תופים, גיטרות ומילים לא ברורות". אבל גם החברות שגדלו עליהם הסכימו אתי שהפעם היה מעט מאכזב. אין זה אומר שלא אמצא את עצמי בהופעה נוספת שלהם, אבל אני מניחה שזה לא יקרה בקרוב.  

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/1/12 16:39:
      וואו א.ב. דן, תודה!!! חיממת את לבי ביום חורפי ומעיק.
        11/1/12 15:00:
      תענוג לקרוא! רוקפור הכי טובה לטעמי היא רוקפור של רשת פרפרים עם הברקות כמו "הכעס" עם התיפוף הקסום והסוער ו"שם יש" הנוגה, כמובן ש"האיש שראה הכל" הוא אלבום נפלא. התקופה הלועזית לא עשתה חסד עם יצירתה המרשימה של הלהקה גם בעיני, מצד שני נוסטלגיה היא דבר גרוע כשלעצמו, ואין לי מושג למה היא כל כך טבועה בתרבות הישראלית שהפכה לכר הצע לאמנים מתפרקים בדרך לבית האבות. כך או אחרת, כתבה משובחת, את ראויה לכתוב ביקורות מוזיקה במקומות מרכזיים.
        9/1/12 12:28:
      זה אכן מבאס, להתאכזב מלהקה שאהבת. better luck next time