עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    BARND NEW DAY

    בירבור חיים אמיתיים ובדיוניים בעירבוביה

    0

    מלנכוליה – פסטיש יפיפיה או דיוקן חודר

    5 תגובות   יום שבת, 24/12/11, 14:55

    ''

     

    בסצינת הפתיחה הסוריאליסטית והמהממת גלום כל הסרט. היא מדהימה ברצף התמונות בהילוך איטי ובליווית פרלוד דרמתי מ"טריסטן ואיזולדה" של ווגנר הרומנטי; ציפורים מתות נiפלות מהשמיים, סוס מפואר קורס,  זרמים חשמליים יוצאים מקצות האצבעות, כלה בשמלה מסורבלת וכבולה בחבלים שחורים מנסה לרוץ או להמלט, אשה מחבקת ילד רצה ושוקעת בתוך דשא ירוק, וכוכב שמתרסק אל תוך כדור הארץ.

    אם זה סרט מדע בדיוני, כלומר כוכב שמתרסק כאן ומכחיד את החיים, אז אפשר היה לעשות ממנו מטעמים אחרים, כי כסרט מדע בדיוני הוא ממש מעפן, משעמם וכו'. ומה הקשר של פון-טרייר למדע בדיוני ? אין קשר.

    אבל, זה נראה שהוא דן בסוף הקיום ! ואין אצלו אלוהים או רחמים או ניחומים (כמו ב"עץ החיים" של מאליק מתחילת השנה). אין אצלו הרבה לפני והרבה אחרי, אלא כמה ימים לפני הסוף. אז לעומת ווגנר ויצירות רבות אחרות זה לא יותר מפסטיש יפיפה, ומה רע ?

     

    אז אם זה זה-זה, יש כאן שאלה פילוסופית קיצונית: אם אלו ימיו האחרונים של כדור הארץ והחיים, דרך מי הכי כדאי לראות את הדברים: האם דרך חולה דכאון קליני, נויירוטי ובודד (ג'סטין) ? או דרך השפוי, האופטימי והמסודר עם אחריות ואכפתיות (קלייר) ? אלה שני החלקים המרכזיים .

     

    ''
     

     

    בעבור ג'סטין (קריסטן דנסט) הסוף בא בטבעיות, כאילו שהיא הוזה את המוות בעיני רוחה ומזהה אותו כשהוא מגיע, ומתמסרת אליו, וחווה שלווה סוף סוף. החיים שלה בנשיה לבנה כמו בציור של ברוייגל, אין לה מקום כפרט... בתחילת הפרק החלומי והמטאפורי "ג'סטין" - היא תקועה בשביל צר ופתלתל, בלימוזנה המפוארת עם חתנה החתיך (אלכסנדר סקרסגרד). היא נראית עליזה ומאושרת, אך כשהם כבר מגיעים לאחוזה המפוארת של אחותה קלייר (שרלוט גינסבורג) וגיסה העשיר (קיפר סאתרלנד), היא מגלה כוכב חדש בשמיים. בתוך החתונה היא נמצאת עם "כוכבים" אחרים בחייה – אמא ממורמרת ומיזנתרופית (שרלוט רמפלינג), אבא זנאי ודביל (ג'ון הארט), בוס עלוקה נמרחת (סטלן סקרסגארד), וציפיה ממנה שתפעל בהתאם לכללי הטקס המתוקתק. אבל הדכאון הקליני שלה גובר עליה ומביא לה פחדים וחרדות שמובילים אותה בלי שליטה להרס עצמי והעתיד שלה עם בעל חתיך ואוהב, במעמד חברתי משובח, ועבודה נחשקת (יענו, מת העולם ! כמו שפרחה היתה מתארת). היא אמנם מנסה להאחז באמא, באבא או למצוא הבנה אצל אחרים, אבל היא נשארת לבדה, וכשזה דכאון זה תמיד לבד... אז היא מרבה לעזוב את המסיבה כדי לבהות בכוכב שמצאה. הפריצות המודחקת שלה יוצאת משליטה; היא פשוט עייפה מידי מכדי להיות ערה או מזוהמת מידי לצאת מהאמבטיה. היא מבינה את כללי הטקס הטרוויאליים אבל מתחמקת. היא לא אדם רע, היא לא שחוקה מוסרית, היא פשוט נואשת, אובדת עיצות, לא מוצאת את מקומה. כך בדחף אגרסיבי ג'סטין פשוט הורסת את החיים הרכים וברקע שמיים מדהימים. היא היחידה שחומקת מהחיים וחווה שלווה לפני ההכחדה המתקרבת.

     

    ''

    תמונת ההתמסרות....לומר שאלה לא החיים עם גבר חדש שמדליקים אותה אלא סיום כל החיים.

     

     

    מתוך זה היא תנחם את אחותה קלייר בסוף, בקביעה שאין להתגעגע לכדור הארץ שלא יחסר לאף אחד, שהאנשים מרושעים, ושאנחנו לבד, אין חיים במקומות אחרים, פשוט לא נחסר לאף אחד...(הרי אם כולם יכחדו, אז ברור שאף אחד לא יחסר לאף אחד...).

     

    ''

    המערכה השניה קרויה "קלייר" ומתרחשת כמה ימים אחרי החתונה. קלייר (אחותה של ג'סטין) המעורה חברתית ובטוחה בעצמה, ושדואגת כל הזמן ל"נרמל" את ג'סטין הבעייתית, חווה התמוטטות כשמתבררת האפוקליפסה הצפויה. קלייר מטבעה לא מסוגלת לוותר על החיים כמו שג'סטין בדיוק להיפך לא יכולה להאחז בהם. זה היפוך תפקידים אופייני לסרטי פון טרייר. קלייר מנסה להמלט למרות שברור שאין לאן, היא מרגישה שהיא צריכה לפעול אבל לא יודעת מה צריך לעשות אולי כי אין פרוטוקול מסודר להתנהגות לפני סוף העולם....הרעיון היחיד המוצלח שהיה לה זה לשקוע בשינה וקונה כדורים, אבל בעלה הגבר הבוטח, נמלט להתאבדות בכדורים לבדו, ורק ג'סטין החולנית מתעוררת לנווט את קלייר ובנה לקבלת הבילתי נמנע בשלווה מטמטמת.

     

    ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    הסרט הורג את החיים. מנצל יופי ודורש כפירה במוסכמות החברה, הוא מיחס סקסיות למוות, ממדר בהחלטיות את השימוש בחיים, וכך הוא מצמצם את הידע שלנו על החיים בכדור הארץ, לפני קריסתו האפוקליפטית. בתוך המסגרות של כוכב מתרסק, חתונת עשירים וגלריה של דמויות מי משוגע ומי מרושע, קל יותר לעכל את המחשבה שאם האנושות מכוונת למות, אז מה זה חתונה, משפחה, ילד ?

    אבל ! אם הסרט הוא תרגיל בהרהור על משמעות החיים לאור סופיותו של כדור-הארץ, אז הוא סרט גרוע להפליא, כי הוא מבזבז זמן רב על פירוט (בניית דמויות וסיפור) שאינו נחוץ כלל לתרגיל הזה, ומבחירת הדמויות אפשר היה להשיג הרבה יותר, בתחום התרגיל הפילוסופי, אם סיפור החתונה היה מצטמצם ב-95%, שרטוט שתי הדמויות הראשיות היה תופס 90% פחות זמן מסך, ובמקומם היינו מקבלים סיפורים אחרים של אנשים מרקע חברתי אחר ותשומת-לב רבה יותר לקשר שבין האירועים האישיים לבין סוף בעולם.

    ''

    אני לא חושב שהסרט גרוע עד כדי כך -- מכיוון שזהו לא תרגיל פילוסופי במשמעות החיים לאור סופיותם.

    הסרט בעיקרו, דיוקן חודר של האופן שבו אנשים מתערערים כליל בהיעדר הורים תומכים ובית יציב (ג'סטין) -- או מצליחים לכונן את עצמם מחדש במידה רבה אם בנו בית ומשפחה משל עצמם (קלייר). אני חושב שפון טרייר עשה עבודה מצוינת בציור הדיוקן הזה של מוסד המשפחה.

    וסוף העולם ? זאת מטאפורה מנופחת במתכוון, מעין הצהרה טרחנית "אני לא בעסקי המציאות. אני בעסקי הקולנוע !" ותכלס זה נכון, כי הוא מצליח להוביל אותנו לאיבוד המציאות בתוך חלום ביעותים שהוא המציא, וזה בדיוק מהות של עשיית סרטים...

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/12/11 15:05:

      תודה רותי ואנפילוש צוחק שמחתי שאהבתן, בהחלט סרט חזק ביותר !

       

      ולבנה, אפשר לקשר את סיפור החתונה לסוף העולם דרך סיפור טריסטן ואיזולדה, אבל זה מתוחכם.

      אני גורס שענין סוף העולם זאת מסגרת מופרכת כדי לומר את כל מה כתבתי בביקורת :) עיבוי דמויות האם והאב לא היה מוסיף לפי הגרסה שלי.

        25/12/11 20:02:
      אם סיפור התחנוה היה מתקשר לסוף העולם, אם לפחות דמיות האב והאם הציבעוניות והמצויינות היו ממשיכות עם הסרט, אולי הסרט היה מקבל מימד יותר עמוק, או משמעות. כך נשארו לנו צילומים יפים ומוזיקה טובה. מצטערת, זה לא עושה סרט.
        25/12/11 19:54:
      סליחה.. התפלק לי .. הכוונה.. להת'
        25/12/11 19:53:
      עמית יקר, כתבת ביקורת יפהפיה.. פירטת.. בצורה מדייקת , תיבלת דיבור רחובי עם דיבור קצת יותר גבוה.. אך בגובה העיניים.. הראייה שלך רבת זוויות .. ואתה מוביל אל זו שטובה ונכונה לסרט הקולנוע.. אני שמחה שקראתי את הביקורת שלך.. בעיקר כי עוררת בי רצון לראות את הסרט.. אז המון תודה ואלף כוכבים.. להתץ'
        25/12/11 16:30:

       it's a stunning movie, and u write beautiful about it

      Thank u :))